משרד האוצר קוטל את ההצעה של ברקת בנוגע לפיקוח על העלאות מחירים: לאחר ששר הכלכלה ניר ברקת הצהיר לפני כשבועיים כי יפעיל "צו חירום לעת מלחמה" למניעת עליית מחירי מוצרים בשיעור "בלתי סביר", אגף התקציבים במשרד האוצר הבהיר בהתייחסות שהוציא בסוף השבוע כי מדובר בהצעה ריקה מתוכן. בנוסף, טוענים באוצר באופן תמוה כי לא חלה עליית מחירים חריגה במחירי המזון בתקופת המלחמה.
שר הכלכלה הודיע כי יכניס בתוך שבוע שורה של מוצרים לפיקוח, שימנע העלאות מחירים שנראות "בלתי סבירות" למשך 45 ימים. בין המוצרים שברקת תכנן להכניס לפיקוח נמנים מים מינרליים, אורז, פסטה, שמן קנולה, שימורי טונה ותירס, ממרח שוקולד, מזון לתינוקות, קמח חיטה לבן בהיר, קמח ללא גלוטן, סוכר, משחות שיניים, תחבושות היגייניות לנשים, סבוני רחצה נוזליים ונייר טואלט.
2 צפייה בגלריה
ברקת לאחר הצהרת המדבקות השחורות על מוצרים שמחירם עלה. שיימינג ממלכתי
(צילום: דוברות משרד הכלכלה)
בהתייחסות של האוצר נכתב כי לא ברור באילו מוצרים המחיר עלה באופן חריג, לא ברור כיצד ניתן להוכיח זאת ולא ברור מהי המתודולוגיה שנבחרה לבחינת השינוי במחירים של המוצרים. בהתייחסות המפורטת של האוצר, נכתב כי "לא ברור כיצד המוצרים נבחרו ומהם אותם מוצרים. שנית, לא ברור האם בדקו את המחיר בשוק מוצר או את המחיר של מוצר ספציפי של פירמה ספציפית. בנוסף, לא ברור אילו סופרים ובאילו אזורים בחרו לדגום ולא ניתן הסבר מדוע".
עוד נכתב כי "לא נכון לבחון רק את מחירי הסחורות ומהם להסיר על כלל מחירי התשומות והעלויות של תעשיית המזון", ובנוסף כי "עלייה ברווחיות החברות אינה בהכרח נובעת מהעלאת מחירים". באוצר הסביר כי "לא ברור אילו חברות נבחנו והאם נבחן שיעור הרווחיות הכללי של הקבוצה או רק שיעור הרווחיות ביחס למגזר הפועל בישראל. שנית, עלייה בשיעור הרווחיות של החברות יכולה לנבוע ממגוון רחב של סיבות, כגון: התייעלות החברה, שיפור בנפח המכירות, כניסה לשווקים חדשים, פיתוח מוצרים חדשים, שיפור איכות המוצרים ועוד. לכן דרושה בחינה מעמיקה יותר על מנת לטעון כי שיפור הרווחיות של החברות נובע מהעלאת המחירים בתקופת המלחמה".
בנוסף, באוצר ציינו באופן תמוה כאמור כי לא התרחשה עלייה חריגה במחירי המזון בתקופת המלחמה. לדבריהם, "לפי נתוני הלמ"ס משנת 2020 מתרחשת עלייה מתונה במדד המחירים לצרכן ובפרט מדד מחירי המזון. בתקופה זו מדד המחירים לצרכן עלה ב- 15% ובאופן דומה מדד מחירי המזון עלה ב- 17% .כחלק ממגמה זו בתקופת המלחמה מדד המחירים לצרכן עלה ב- 3.5% ומדד מחירי המזון עלה ב-4.2%. לכן ניתן להסיק כי עליית המחירים בתקופת במלחמה אינה חריגה לא ביחס לאינפלציה הכללית במשק ולא ביחס לתקופה שלפני המלחמה. בנוסף, המחיר הסיטונאי בתעשיית המזון עלה מתחילת המלחמה בשיעור נמוך של כ-1.7% מה שעשוי להעיד על כך שמחירי התשומות לא ירדו".
עוד ציינו כי "לא ברור באילו מוצרים המחיר עלה בשיעור של כ-25% ויותר". לדבריהם, "ברוב הקטגוריות עליית המחירים אינה עולה על 6% ובחלק יש אפילו ירידה במחיר".
יש לציין כי אחרי פרוץ המלחמה שר הכלכלה הכריז על מספר צעדים למניעת עליות המחירים, אולם רובם עלו בתהו - והמחירים המשיכו לזנק. בין השאר כבר הודיע לפני כשנה כי יקדם חוק להקפאת מחירים בזמן מלחמה, יזם התאגדות של הרשתות כדי למנוע העלאות מחירים של ספקים (יוזמה שנחסמה ע"י הממונה על התחרות), והכריז על "רשימת שיימינג" שבה פרסם את החברות שלא הסכימו להקפיא מחירים - מה שכעבור זמן קצר הוכרז ככישלון לאחר שהחברות העלו מחירים למרות הרשימה.
