בית הדין לעבודה בתל אביב הכיר לאחרונה כנפגעת עבודה באשת כוח עזר בבית החולים איכילוב שנפגעה במהלך השתלמות, אחרי שהחליקה על שלולית וספגה פגיעת ראש וחבלה לאורך עמוד השדרה. השופט תומר סילורה קבע שההשתלמות מהווה פעילות נלווית לעבודה.
התובעת (48), המועסקת על ידי העירייה, החלה לעבוד באיכילוב בשלהי 2016. בשלב מסוים הופצה בקרב עובדי העירייה תוכנית של לימודי מורשת תל אביב וההיסטוריה של המזרח התיכון, במסגרת לימודי השתלמות. בהינתן שהלימודים עתידים להשביח את מעמדה ושכרה, היא הצטרפה להשתלמות.
במפגש השלישי, שהתקיים בנובמבר 2019, בדרכה חזרה לכיתה שבבניין המכללה, היא החליקה על שלולית מים שמקורה בפיצוץ ביוב מהשירותים. היא ספגה העובדת פגיעה רב-מערכתית ובכלל זה חבלת ראש, פגיעה לאורך עמוד השדרה עם הקרנה לגפיים, קרע בכתף שמאל ופגיעה בירכיים, בקרסוליים ובבית החזה.
באפריל 2020 דחה הביטוח הלאומי את תביעתה לתשלום דמי פגיעה עקב התאונה בנימוק שההשתלמות אינה מהווה "פעילות נלווית" לעבודה. בעקבות זאת היא הגישה את התביעה לבית הדין וטענה שהפגיעה אירעה במסגרת לימודי גמול השתלמות שאותם יזם מקום העבודה, עבורם קיבלה שכר רגיל מבלי שנוכו לה ימי חופשה. היא הבהירה כי לא הייתה יוצאת להשתלמות לולא ידעה שהשתתפותה עתידה לשדרג את מעמדה ולשפר את שכרה בעירייה. מכאן, שהפעילות נלווית לעבודה ויש להכיר בה כנפגעת עבודה.
לעומתה גרס הביטוח הלאומי שההשתלמות אינה קשורה לעבודה, בין היתר מאחר שאין קשר בין התכנים המועברים בה לבין עבודת התובעת ככוח עזר בבית החולים.
עו"ד יהונתן מרסיאנושרון גבאיאולם השופט סילורה קבע שממסכת העדויות עולה בבירור שההשתלמות היא בבחינת פעילות נלווית ובעלת זיקה מובהקת לעבודת התובעת. ראשית, העירייה היא שיזמה, תכננה וארגנה אותה. בנוסף, היא קבעה את תכני ונושאי הלימוד המוכרים והמזכים בגמול השתלמות. כמו כן, ימי הלימודים נערכו בשעות וימי העבודה ולא בסופי שבוע, ושולם לעובדת עבורם שכר רגיל מבלי שהם ייחשבו כימי חופשה.
בפסק הדין צוין שדמי ההשתלמות סובסדו בעיקר על ידי העירייה, וכי חלקה של התובעת במימון הפעילות היה מזערי ועמד על 330 שקל בלבד. יתרה מכך, היא יצאה להשתלמות כדי לשפר את מעמדה ושכרה בעירייה.
השופט דחה את טענת הביטוח הלאומי שלפיה אין קשר בין נושאי ההשתלמות ועבודת התובעת. הוא הדגיש שהעירייה והמדינה הן שקבעו את תכני הלימוד והציבו בפניה, כעובדת עירייה, מסגרת לימודים ספציפית – כך שברור כי מתקיימת זיקה בינה לבין העבודה.
"פגיעתה של התובעת התרחשה כשהייתה במסגרת גמול השתלמות עקב ולצורך עבודתה, בכדי לבצע את השעות אותן היא נדרשת לעשות על מנת להתקדם בעבודתה ובשכרה. לפיכך, יש זיקה ברורה בין ההשתתפות בגמול ההשתלמות של התובעת לבין עבודתה ולפיכך יש להכיר בתאונה כתאונת עבודה", כתב. התביעה התקבלה וביטוח לאומי חויב לשלם לעובדת הוצאות ושכר טרחת עו"ד בסך 7,500 שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובעת: עו"ד איריס בן גד
• ב"כ הנתבע: עו"ד מריוס שאליק
• עו"ד יהונתן מרסיאנו עוסק בביטוח לאומי
• הכותב לא ייצג בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
