צפו: סיפורי הצלחה ישראלית. ועידת "עולים מכל הלב" של ynet ו"ידיעות אחרונות"
(צילום: אורי דוידוביץ', משי בן עמי, סטס קפולו)
"על כל שקל שאתה משקיע בעולה חדש, המדינה מקבלת בין 14 ל-16 שקל. כך שגם כלכלית זה מאוד שווה להשקיע בו". כך טענה היום (ב') דגנית סנקר-לנגה, סמנכ"לית עידוד עלייה במשרד העלייה והקליטה, בריאיון בוועידת "עולים מכל הלב" של "ידיעות אחרונות", ynet ו"ווסטי", בשיתוף משרד העלייה והקליטה והסוכנות היהודית.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
לדבריה, "אנחנו יודעים לומר שהעולים שלנו הם רובם בגילי עבודה וזה אומר שלרובם יש עוד זמן להשתלב ולהשפיע. אנחנו עוסקים גם בעידוד עלייה וגם בהכנה לעלייה, באיך לקצר את התהליך כדי שבסופו הוא יגיע לכאן ויוכל ישר להיכנס. למשל, ללמד אותו עברית".
שי פלבר, סמנכ"ל עלייה וקליטה בסוכנות היהודית, הוסיף: "הרבה מאוד מהעבודה נעשית היום כדי להכין את העולים לקראת עלייתם. בסופו של דבר, יש בעולם הרבה יותר פוטנציאל מאשר עולים. כ-50%-60% ממי שפותח אצלנו תיק עלייה ורוצה לעלות אכן מגיע. אנחנו צריכים לחשוב על ה-40% שלא עלו בסוף ומה אנחנו יכולים להציע להם כאן כדי למשוך אותם", אומר פלבר.
שי פלברצילום: יריב כץבאשר לאפשרות להשתמש באותם עולים על מנת למלא חוסרים בשוק התעסוקה הישראלי, טוען פלבר כי "העולים היום מגיעים עם כשרונות ויכולות. התפקיד שלנו הוא לפתח פה הזדמנויות. יש פה הזדמנות גם לעולה וגם למשק.
"אגב, בעיקר בתקופת הקורונה שהמשבר הכלכלי פגע בהרבה מאוד עולים וקהילות, יש להם פה הזדמנות להתחיל כאן מחדש ולהצליח ותפקידנו להראות להם ולעזור להם כדי שיצליחו כדי להוריד את החששות. ככל שנוריד את החסמים טרום עלייתם, הרעיון שאפשר לעלות לארץ ולהיקלט בה יתממש".
2 צפייה בגלריה
מימין: אלכס אברבוך, שי פלבר, דגנית סנקר-לנגה, פרופ' דב שנער ופרופ' סיריל כהן
(צילום: יריב כץ)
פרופ' סיריל כהן, אימונולוג מאוניברסיטת בר אילן, הוא אחת הדוגמאות לאותו סיפור הצלחה של עולים. "לפעמים העולים לא תמיד מרגישים את האימפקט שלהם על החברה. אתה מגיע לפה, מרגיש יהודי ורוצה להשתלב, ואתה אומר 'מה חלקי פה, במה אני יכול לתרום לחברה?'. אז אתה הולך לצבא ועושה עוד דברים. אני באמת חושב שהקורונה הייתה אחת האפשרויות לתרום".
אלכס אברבוך, אלוף אירופה וסגן אלוף העולם בקפיצה במוט, מספר על החשיבות של תמיכה בספורטאים עולים. "לספורטאי יש תקופה מאוד קצרה. הוא מגיע, יש לו הישגים, הוא יכול לעלות, אבל יש פה איזה פער באמצע שצריך לתמוך בו. למשל אם אתה בישראל ואתה רוצה להתחרות, אתה צריך ללכת לאירופה, לקנות כרטיס, להזמין מלון, זה עולה כסף. אני חושב שהספורט יכול להביא את הדגל שלנו לאירופה, עכשיו ראינו למשל את הרעש שלינוי אשרם עשתה בתקשורת ברוסיה".
דגנית סנקר-לנגהצילום: יריב כץפרופ' אמריטוס דב שנער מאוניברסיטת בן גוריון, גם הוא עולה חדש מברזיל, מספר כי על אף שהוא עלה ב-1950, הוא עדיין מרגיש עולה חדש, אולם זה גם לא כל כך משנה בעיניו. "כשירדתי מהאונייה בנמל תל אביב כבר לא הרגשתי עולה. כשהתחלתי להתערב בחברה הישראלית, אז התחלתי להרגיש עולה. בהרבה מקרים הרגשתי עולה, אבל היה לי מזל גדול להתחתן עם צברית. גם כשנהייתי פרופ' לתקשורת באוניברסיטה תמיד אמרו 'הוא בא מברזיל'. אני חושב שרוב העולים שהצליחו מרגישים את העניין הזה מידי פעם, אבל זה לא משפיע. העולה כבר לא חדש".
פרופ' שנער מוסיף ומדגיש כי "העולה הוא לא רק תוצר בירוקרטי, הוא מגיע הנה עם נשמה, עם משפחה, עם ילדים ועם כבוד עצמי. בתרבות הישראלי, לצערי, עדיין יש לנו מה ללמוד ולעשות בנושא".
