"אני צופה שהתייקרות הדיור תסתכם ב-11% עד סוף 2021", כך אמר היום (שני) שר האוצר אביגדור ליברמן בכנס שמאי המקרקעין שמתקיים באילת, רגע לפני פרסום מדד מחירי הדירות של הלמ"ס הערב.
שר האוצר נשאל האם אין יעד להורדת מחירי הדיור. על כך השיב: "צריך להיות ריאליים. אם נצליח למתן את עליית המחירים ב-2022, להוריד חצי, זה יהיה הישג גדול מאוד". כלומר, ליברמן סימון את היעד לשנת 2022 שנכון להיום עומד על עליית מחירי הדיור ברמה שנתית בשיעור של כ-5% או 6%. עוד הוסיף שר האוצר: "צריכים לייצר את התנאים שזוג צעיר יוכל לרכוש דירה, בטח מי שמשרת בצה"ל ועובד. אין קסמים – צריך הרבה יותר היצע, וצריך תנאים טובים לזוג שלוקח משכנתא".
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
עם זאת, ליברמן טען שהמצב בישראל אינו חריג: "כשמשווים את המצב כאן להתייקרות בעולם – אנחנו למטה למטה. בארה"ב ובשבדיה עליית מחירי הדיור הרבה יותר גבוהה".
נציין כי שר האוצר, כמו שר הבינוי והשיכון זאב אלקין ושרת הפנים איילת שקד לא מתחייבים בחודשים האחרונים שמחירי הדירות ירדו, וטוענים כי המהלכים בשוק הנדל"ן נועדו למתן את העליה.
"היום נשלים את החקיקה להעלאת מס הרכישה"
ליברמן הוסיף: "יש כמה דברים שאנחנו לא יודעים להשפיע עליהם. הריבית הנמוכה מובילה הרבה אנשים לקחת משכנתא. מאז חורבן בית שני לא לקחו משכנתאות בהיקפים שלקחו כאן בשנה האחרונה. עוד דבר שאנחנו לא יודעים להשפיע עליו הוא העלייה המשמעותית בהובלה הימית מאז תחילת הקורונה. מדובר בעליה של כ-770% בתעריפים. צריך להבין שכל מפרט של דירה או בית, חלק גדול מהמוצרים שם זה יבוא. גם מחירי הפלדה קפצו בקרוב ל-30% ב-12 החודשים האחרונים. אבל אנחנו יכולים להשפיע על הביקוש. וזה מה שאנחנו עושים. היום נשלים את החקיקה על מס הרכישה".
בתוך כך, היום פורסמו נתוני בנק ישראל על היקף המשכנתאות בחודש אוקטובר, שעמד על 10.7 מיליארד שקל - עלייה של 74% בהשוואה להיקף המשכנתאות שנלקחו באוקטובר 2020. מתחילת השנה נלקחו משכנתאות בהיקף של 93 מיליארד שקל, לעומת כ-63 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד - עלייה של 48%
עוד נושא אליו התייחס ליברמן הוא הצעדים עליהם הכריז יחד עם שרת הפנים אילת שקד ושר הבינוי והשיכון זאב אלקין במסגרת תוכנית הדיור - פינוי דירות המשמשות כמשרדים וגם איסור השכרה לטווח קצר במסגרת איי בי אנד בי ומסגרות דומות. "ב-2019 היו כאן 4.5 מיליון תיירים, השנה רק 250 אלף. מה יעשו עם כל הדירות האלו? אני חושב שזה יקרה. הן נבנו כדירות מגורים, כמו דירות המשרדים שתופסות מקום באיזורי הביקוש ואין סיבה לזה. הם ירצו לחדש שימוש חורג – וזה לא יאפשר. זה ימלא את השוק של דיור להשכרה. אבל צריך להבין שהצעדים האלו שאנחנו עושים זה לא עניין של שבוע או חודש".
נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ ראול סרוגו טען מנגד: "אנחנו חלוקים לחלוטין עם הממשלה בנושא המשקיעים ומס הרכישה. אני עכשיו הולך לשבור שני מיתוסים. הראשון הוא שהמשקיעים מתחרים עם הזוגות הצעירים על אותן דירות – זו שגיאה המיתוס השני הוא שהמשקיעים הם פקטור מרכזי בשוק הדיור – לא רק שהם לא פקטור מרכזי אני בספק אם הם בכלל פקטור משני או קטן. עליית מס הרכישה יתגלגל לשוכרי הדירות ואז השוכרים יגידו אנחנו נקנה דירות והמחירים יעלו. אני לא מכיר עסק כלשהו שהמדינה מעלה מסים והמחירים לא עולים. אנחנו פוגעים בפנסיונרים שרוצים דירה נוספת לפנסיה אנחנו פוגעים בזוגות הצעירים שלא יכולים גם לשכור דירה".
"רשתות השיווק עשו קופה לא רעה"
שר האוצר התייחס גם לסוגיות נוספות מעבר לדיור, וחשף כי משרדו מקדם שתי חבילות משמעותיות בתחומים נוספים: "אנחנו מתכננים להקל על יוקר המחיה, מגבשים חבילה בתחום. אין הוקוס פוקוס או קסמים. הקוסם האחרון יושב עכשיו באופוזיציה. אנחנו מכינים צעדים מאוד משמעותיים. גם חבילה ליצואנים". שר האוצר התייחס גם לסוגיית רשתות השיווק ופערי המחירים שעלו לדיון ציבורי לאחרונה ואמר: "רשתות השיווק עשו קופה לא רעה מאז פרוץ הקורונה. אני מסתכל על הדוחות שלהם בשנתיים האחרונות, לפחות שלושת הרשתות בבורסה, ומה אני אגיד, הלוואי על כולם. צריך להבין שחייבים להתחשב בציבור. עם כל כך הרבה רווח – חלק מעליות המחירים הם צריכים לספוג".