בשיתוף בנק הפועלים
סקר מיוחד לכבוד יום העצמאות שנערך על ידי מכון מדגם עבור בנק הפועלים, ידיעות אחרונות ו- ynet חשף את מערכת היחסים בין הישראלים לבין הכסף שלהם. הסקר "עצמאות כלכלית: החיים הפיננסיים בישראל" - פורסם בשישי האחרון במלואו, אבל הנה טעימה ממנו. כך למשל, עולה מהסקר ש־% 47 מהישראלים לחוצים מעתידם הכלכלי. בנוסף, לכמעט 22% מהישראלים אין בכלל חיסכון בצד ליום סגריר. באופן לא מפתיע, ההוצאות העיקריות של הישראלים משקי הבית הן על מזון ודיור.
62% מהמשתתפים בסקר ענו שיש ברשותם דירה. ורק 16% מהנשאלים השיבו שהם מבינים מאוד בתחום הפיננסי. עוד נתון מעניין שנחשף בסקר: 48% מהציבור משתמשים בארנק דיגיטלי כאמצעי תשלום ורק 12% כיום משתמשים במזומן כאמצעי התשלום העיקרי.
השאלה הגדולה שריחפה מעל הסקר היא כיצד משפיעה המלחמה על הביטחון הכלכלי של הישראלים. מהנתונים עולה כי צעירים מודאגים יותר לגבי עתידם הפיננסי בהשוואה למבוגרים שחצו את גיל .55 באופן כללי הישראלים נוטים פחות בתקופה הנוכחית לקחת סיכונים כלכליים. "דאגה כלכלית היא טבעית, ואכן מהסקר ניתן לראות שהצעירים מוטרדים יותר", אומרת פזית גרפינקל, מנהלת אגף חווית לקוח ובנקאות ישירה בבנק הפועלים. "ראשית, יש להם יותר שנים לדאוג לגביהן. אבל מעבר לכך, על פי הסקר ל־% 72 מהלקוחות המבוגרים כבר יש חסכונות ועוגנים פיננסים או שהם מצליחים לחסוך מדי חודש – אלה עוגנים שמייצרים שקט נפשי וחופש כלכלי. רוב הצעירים לעומתם, נמצאים בתקופה קריטית של תכנון ובניית חייהם ופוגשים מציאות שמשתנה באופן מהותי מזה כמה שנים, כמו מגפת הקורונה, יוקר מחיה שמטפס, אי יציבות ביטחונית ופוליטית ובשנה האחרונה מלחמת השבעה באוקטובר שמייצרת שיבוש בכל ממד עבור כולנו וכנראה שעבור הצעירים העוצמות גבוהות יותר".
גרפינקל מוצאת גם נתונים חיוביים בסקר. "עולה ממנו שיש שיפור מתמשך בהבנה הפיננסית של הישראלים", היא אומרת. "הידע הפיננסי הוא נכס חשוב והבסיס לקבלת החלטות נכונות לניהול משק הבית, והוא גם זה שיתרום לקידום מציאות שוויונית מגדרית".
כלכלה בזמן מלחמה
הנתונים שעולים מהסקר החדש תואמים לנתונים מהעולם על התנהגות כלכלית בזמן משבר. "בתקופות של אסונות ומלחמות אנשים נוטים פחות לקחת סיכון כלכלי ובטח בהתחלה הנטייה היא לחסוך יותר", מסביר פרופ' גיא הוכמן, ראש תוכנית התואר השני לכלכלה התנהגותית באוניברסיטת רייכמן. "אנשים פחות יבזבזו וילכו יותר על בטוח".
גרפינקל: "המלחמה הגבירה את חוסר הוודאות הכלכלית, מרבית המשתתפים בסקר צופים שהוצאות משק הבית יעלו בעקבות המלחמה לצד צמצום בפנאי ובילויים. בנוסף, לא נראה כי המלחמה וחוסר הודאות הכלכלית הגדילו את הצורך להשתמש בייעוץ פיננסי, וזה חבל. אני ממליצה, במיוחד בתקופה שכזאת, לקבוע פגישת ייעוץ עם בנקאי לארגון החשבון - הכנסות והשקעות אל מול ההתחייבויות, פריסת אשראי ומשכנתאות - זה בהחלט יכול לסייע ביצירת שקט פיננסי והפחתת הדאגות, גם אם באופן זמני.
"בצד של ההשקעות, כרבע מהנשאלים הצהירו שהם לא משקיעים בשום מוצר פיננסי, ופה המקום להזכיר שהתקופה הנוכחית, המתאפיינת בריבית גבוהה, מעלה את הוצאות האשראי והמשכנתאות של משק הבית, אבל מהצד השני מאפשרת ליהנות מריבית גם על השקעות סולידיות. אני חוזרת וממליצה להתייעץ עם בנקאים או יועצי השקעות כדי למקסם את ערך הכסף".
לקנות כחול לבן
נתון מעניין הוא שלמרות המלחמה, 32% מהנשאלים טוענים כי לא יהיו מוכנים לשלם יותר על מוצר כחול־לבן, ו־% 48 מהנשאלים אמרו שההחלטה לשלם יותר תלויה במוצר עצמו. "בתקופה של איום לאומי עולה הנטייה לרכוש מוצרים תוצרת הארץ", מסביר פרופ' הוכמן, אך מדגיש: "אבל זה עד גבול מסוים. כך גם עולה ממחקרים נוספים בנושא".
ולכבוד יום העצמאות 60% - מהישראלים טוענים כי הם תורמים למטרות חברתיות. "ישראל היא מדינה עם ערבות חברתית גבוהה", מסביר פרופ' הוכמן, "בעיקר כשיש איום חיצוני. כולם מרגישים צורך לעשות משהו כדי לתרום למאבק הלאומי".
האם אנחנו צרכנים נבונים?
"ישראלים חושבים שהם צרכנים מתוחכמים אבל הם לא באמת", אומר פרופ' הוכמן. "הרבה פעמים בגלל המציאות הישראלית הקשה אנשים אומרים 'מגיע לי להתפנק, אני חייב את זה לנשמה'. אנחנו לא הכי רציונליים. אנחנו רואים שיוקר המחיה עולה אבל אנחנו לא קונים פחות". הוכמן מחבר לכך את הממצא שכמעט מחצית מהישראלים משתמשים בארנק דיגיטלי.
"יש בפסיכולוגיה תופעה שנקראת 'כאב התשלום', מס פסיכולוגי שאני משלם כשאני קונה משהו. הירידה הדרסטית בתשלום במזומן והעלייה באמצעים הדיגיטליים גורמת לכך שפחות מרגישים את הכאב של התשלום ולכן הבזבוזים עולים".
כלכלה נשית
"בסקר ניתן לראות שמי שמשלם את החשבונות בתא המשפחתי, הוא גם זה שעוקב אחר המצב הפיננסי", אומרת גרפינקל. "מחקרים בקרב משקי בית מצאו שמרבית הגברים נוטים לקחת את ההחלטות הפיננסיות של משק הבית, הדבר מביא לכך שהם צוברים ניסיון פיננסי גבוה יותר מנשים. במחקר שלנו, לעומת זאת, ניתן לראות כי בכל הקשור למעקב אחר הוצאות, יש שוויון יחסי בין נשים לגברים וזה בהחלט נתון אופטימי. 84% מהגברים טוענים שהם מנהלים את העניינים הפיננסיים בבית, לעומת 60% מהנשים. אז יש התקדמות במעורבות הנשית בהיבטים הפיננסיים במשקי הבית, אבל יש לנו עוד דרך לעבור בהיבט של צבירת ידע והשכלה כדי להגביר את חלקן של נשים בקבלת ההחלטות הפיננסיות בדרך לשיוויון בתחום זה".
תחזית לעתיד
"העתיד צופן בחובו אתגרים רבים, הן במישור הלאומי והן במישור הכלכלי", אומרת גרפינקל. "אני אופטימית ומקווה לטוב. אני מאמינה בחוסן שלנו וחושבת שנוכל להתגבר על כל מכשול ולצאת מחוזקים מהתקופה המאתגרת הזו".
בשיתוף בנק הפועלים
