בשיתוף בנק הפועלים
במדינה כמו שלנו, ואולי במיוחד בשנה החולפת, נראה שלחסוך כסף היא לא רק המלצה אלא הכרח של ממש. אלא שסקר שערכנו בשיתוף בנק הפועלים ומכון מדגם העלה ש-27% מהישראלים לא חוסכים כסף בכלל. 22% מהנשאלים העידו כי אין להם כסף בצד להוצאות בלתי צפויות, וכרבע מהישראלים לא משקיעים באף מוצר פיננסי. מופתעים?
סקר "עצמאות כלכלית: החיים הפיננסיים בישראל" פורסם בערב יום העצמאות, ונערך בקרב מדגם מייצג של כלל האוכלוסייה בישראל בגילאי 18 ומעלה. מהסקר עולה כי 15% מהמשיבים שמים בצד סכום חודשי של עד 500 שקל. 25% חוסכים בין 500-2,000 שקל ואילו 5% חוסכים מעל 6,000 שקל מדי חודש. אך מרביתם, כאמור, לא חוסכים כלל.
את רבקה אלגריסי-יפה, מנהלת אגף ייעוץ ומחקר בבנק הפועלים, הנתון הזה דווקא בכלל לא מפתיע. "זה עניין של תקופות", היא מסבירה. "יש תקופות שמאפיין אותן שגשוג, שבהן אנשים נוטים יותר לחסוך, ויש תקופות של אי ודאות. בתקופות כאלה אנשים מתמודדים עם אינפלציה, עליות מחירים ושחיקת שכר, אז קשה יותר לחסוך. אבל הגיע הזמן שהישראלים ישנו גישה". אז איך משנים גישה? אלגריסי-יפה פורשת שורה של טיפים, ומפריחה כמה מיתוסים רווחים בדרך לחיסכון הנכון:
מיתוס: צריך כסף גדול כדי לחסוך
"אפשר להתחיל בחיסכון חודשי גם בסכומים נמוכים, ולהגיע כך להיקפים יותר משמעותיים לאורך זמן. ככל שמתחילים את החיסכון הזה בשלב מוקדם יותר, גם אם זה בסכום נמוך בהתחלה, בסופו של דבר צוברים סכום משמעותי. הריבית היום במשק היא גבוהה וככל שאנחנו חוסכים יותר, ככה אנחנו נהנים מהריבית וקוצרים את הפירות.
הטיפ: ללקוחות שאין ברשותם סכומים גבוהים אפשר להתחיל לחסוך באמצעות הוראת קבע. תופתעו לגלות איך 500 שקל הנחסכים חודש בחודשו הופכים מהר מאוד לסכומים יותר משמעותיים".
מיתוס: כדאי להשקיע במטרות קצרות טווח ולשמור על כסף נזיל
"לא נכון. הציבור נוטה להשקיע בפיקדונות קצרי טווח. לקוחות מעדיפים שהכסף שלהם יהיה נזיל ובוחרים בהשקעות קצרות טווח, פיקדונות שבועיים או חודשיים. אנשים אוהבים את התחושה שברגע שהם ירצו את הכסף, הוא יעמוד לרשותם, ולכן הם לא סוגרים אותו לתקופות ארוכות יותר. אבל באופן הזה הם מפסידים, כי כשהכסף נזיל, מקבלים ריבית נמוכה יותר ומבזבזים יותר, כי הכסף זמין.
הטיפ: השקעה לטווח ארוך. בישראל ריבית בנק ישראל היום גבוהה ועומדת על 4.5%.
כדאי להשקיע לטווח של שנתיים ומעלה, אפילו לחמש שנים. פסיכולוגית הוא לא יהיה זמין לבזבוז וגם תקבלו עליו תשואה גבוהה יותר, תתפלאו לגלות כמה מהר הזמן עובר. כמובן שאפשר גם לחלק את החסכונות, ולשלב בין חיסכון שיהיה זמין לנו לטווח קצר".
מה הדרך הנכונה לשילוב הזה? אולי באמת נצטרך את הכסף?
"אנשים נוטים לתת לנזילות משקל יתר – 'אני בטח אצטרך את הכסף שיהיה לי זמין'. בפועל אנחנו רואים גם בבנק שעוברת חצי שנה, שנה, שנתיים, שלוש והלקוחות לא מושכים את הכסף. מה שאנחנו מנסים לעשות עבור הלקוחות הוא לתת אפשרות של חיסכון לתקופות ארוכות עם נקודות יציאה לאורך חיי הפקדון".
פקדונות לטווח קצר או בינוני הן האפשרויות היחידות שיש לי להשקעה נזילה?
"ממש לא – מרבית ההשקעות בשוק ההון הן נזילות. והיום גם הבורסה לניירות ערך הקטינה את גובה הפקודה המינימלית. יש גם קרנות נאמנות שמאפשרות השקעה בסכומים של החל מ-עשרות שקלים בודדים. במצב הזה אפשר כל רגע נתון לממש ולמכור. השקעה בשוק ההון לאורך הזמן יכולה לתת תשואה טובה יותר, בין אם זה בהשקעות סולידיות כמו קרנות כספיות או אגרות חוב, לבין אם אתה גם משלב טיפה יותר סיכון באמצעות קצת מניות או קצת אגרות חוב קונצרניות שאומנם יש בהם סיכון גבוה, ובסופו של דבר האפיקים האלה לאורך זמן מניבים תשואה גבוהה יותר מפקדונות"
וגם את זה אפשר לחלק, נכון? אפשר לעשות חלק בסיכון נמוך.
"בהחלט. כן. קרן נאמנות היא מוצר אידיאלי. אין בו עמלות קנייה ומכירה. ובהחלט אפשר להיחשף בצורה יחסית שקולה לשווקי ההון וגם לעשות את זה בסכומים נמוכים. אני כשהייתי סטודנטית, הייתי קונה במאות שקלים קרנות נאמנות, זה היה נראה לי משהו משמעותי, אבל בסוף אני אומרת שהחיסכון בשוק ההון ככל שהוא שם זה הולך ומצטבר ובסופו של דבר זה עושה את העבודה. יש עוד דרך אחת נהדרת שנקראת קופת גמל להשקעה. מדינת ישראל מאפשרת לכל אזרח להשקיע בשנה כ-73 אלף שקלים וקופת גמל עצמה מתנהלת כמו תיק השקעות".
את מציעה לעשות את זה עם איש מקצוע בליווי? למי שרוצה להתחיל
" אפשר לקנות באופן עצמאי קרנות שנותנות את מדדי המניות המובילים מדד מניות ישראלי, P&S 500 או גם להיעזר באתרים פיננסים. גם אנחנו מפרסמים מדי שבוע סקירה באתר הבנק והיא זמינה לכל אזרח. היום אנחנו רואים שהציבור, במיוחד גם הצעירים, חשופים לכל כך הרבה מידע פיננסי. כמובן שברגע שזה מתחיל להיות סכומים קצת יותר משמעותיים, אז בהחלט אפשר להיעזר ביועצי השקעות ואנחנו נכנסים לתמונה. בבנק הפועלים מתוכנן בקרוב לאפשר ללקוחות האלה לקבל ייעוץ. הוא יותר יהיה בדיגיטל. אבל זה הכיוון, לאפשר גם ללקוחות שרוצים לחסוך מעט כסף לבנות איזשהו תיק השקעות, גם אם הוא בסכום של כמה אלפי שקלים בודדים. באמצעות ייעוץ דיגיטלי".
מיתוס: תכנית חיסכון מסנדלת לי את הכסף
"זאת דרך לא נכונה להסתכל על זה. כהנמן לימד אותנו שפסיכולוגיה יש לה מרכיב מאוד חשוב. אם הכסף סגור באיזושהי תוכנית חיסכון או איזושהי השקעה, אז אתה יודע שאתה לא נוגע בזה, אלא אם ממש צריך ואין ברירה"
הטיפ: "ללכת על תוכניות שהן קצת יותר ארוכות טווח שבעצם נועלות את הכסף ואתה אומר לעצמך הוא לא זמין לי. מפני שהזמינות גורמת לשימוש בכסף לא פעם".
מיתוס: אין מספיק רווח על חסכונות בבנק
"צריך לשים לב, אנחנו פשוט היינו במשק הישראלי קרוב לשלוש עשרה שנים בריבית אפסית. הריבית הייתה אפס, ואז בעצם לא היה כל כך מוטיבציה להשקיע בחסכונות. היית צריך ללכת לאפיקי השקעה מסוכנים כדי לייצר ערך, אבל היום ריבית בנק ישראל היא ארבעה וחצי אחוזים. וצריך להבין שבריבית כזו כן צריך מה שנקרא להיות יותר מודע ויותר ערני למה אני עושה עם הכסף, גם אם יש לך כמה אלפי שקלים בודדים".
אוקיי, ואפשר להגיד איזושהי מילה על המלחמה. אנחנו נמצאים באיזשהו חוסר יציבות, תקופה עם הרבה חוסר ודאות זה משפיע על ההחלטה אם להשקיע או מה לעשות עם הכסף. כן נזילות, לא נזילות
"תקופת המלחמה מזכירה קצת את תקופת הקורונה, בה ראינו עליה בחסכונות הציבור, הציבור מוציא פחות (על נסיעות לחו"ל בילויים ותרבות) בשל האוירה הקשה במדינה , מנגד רוב המשק ממשיך לעבוד וחלק לא מבוטל קיבלו מענקים (מפונים ומילואימניקים), השילוב הזה יוצר עליה בחיסכון, יחד עם זאת אי הודאות הגדולה יוצרת חששות גדולים ולכן הלקוחות מתנהלים בזהירות. ישנם כמובן גם סיפורים קשים על עסקים שקורסים ומשפחות שנקלעות לקשיים.
מיתוס: מי שלא עשה כלום עם הכסף שלו בשנה האחרונה - הרוויח
"האינפלציה של השנתיים האחרונות פירושה שאם לא עשית שום דבר עם הכסף שלך, הערך שלו נשחק. השנה זה יהיה כנראה סביב 3% אינפלציה , בשנה שעברה זה היה 5.5% אינפלציה. אבל אם השקעתי אותו בהשקעות צמודות מדד אז שמרתי על ערכו של הכסף או שאפילו גם העליתי אותו אם קיבלתי קצת ריבית לכן צריך לשים לב לחסוך כדי שערך הכסף לא יישחק.
טיפ: "חיסכון גם בסכומים קטנים, חודש בחודשו. למשל, להסתכל על הסיפור של חיסכון לכל ילד – אנחנו חושבים שאם חוסכים 'רק' 50 שקלים לחודש, אז כשהילד יהיה בן 18-19 יהיו לו 12 אלף שקלים. קודם כל זה סכום מכובד, ושנית במסלול הנכון עם שילוב השקעה בשוק ההון אפשר להגיע לסכומים מאוד יפים בלי להרגיש/להתאמץ המון על החיסכון הזה".
אין לראות באמור כהצעה לקבלת פיקדונות או תחליף ליעוץ השקעות המותאם לצרכי הלקוח.
בשיתוף בנק הפועלים
פורסם לראשונה: 08:53, 09.06.24
