"בגלל המלחמה זה ברור שהתקציב חייב קיצוצים, אני לא רוצה להיות נביא זעם אבל תקציב שלא משקיע בענף הנדל"ן הוא לא נכון, הוצאה על ענף הנדל"ן היא לא הוצאה זאת השקעה", כך אמר היום יהודה מורגנשטרן, מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון בכנס נדל"ן של אתר מגדילים. מורגנשטרן התייחס לתקציב המדינה ולעובדה שנכון להיום הוא אינו כולל מספיק סעיפים הדרושים לסיוע לענף הנדל"ן שנפגע קשות מהמלחמה.
מורגנשטרן פירט מה צריך לכלול התקציב ואף אמר שנכון להיום במשרד מתעקשים לשלב את הסעיפים הללו בסיכומים התקציביים: "הדרישה שלנו היא להשקיע בארבעה פרמטרים, סבסוד עלויות הקרקע כדי לשווק יותר קרקעות, תמרוץ הרשויות המקומיות באמצעות מגה הסכמי הגג, מתן פתרון למחסור בעובדים מקצועיים על ידי הורדת נטל הכניסה לתאגידי כוח האדם והשקעה בחדשנות ככלי לצמיחת הענף והמשק".
מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון התייחס גם לתוכניות הדיור המוזל לאור הפרסומים האחרונים על כך שחלק ניכר מהדירות המסובסדות גולמות בחובן רווח כספי גדול לזכאים ואמר: "לפני שנה וחצי עשינו שינוי בתוכנית מחיר מטרה וצמצמנו את ההנחות. ההנחות שהיו בעבר לא קיימות היום, אבל עדיין אנחנו רוצים לאפשר לזוג צעיר לרכוש דירה בהנחה ואנחנו רואים בתוכנית גם כלי לפיזור אוכלוסין וחיזוק הצפון והדרום".
דובר נוסף בכנס היה מנכ"ל רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) ינקי קוינט שהתייחס למצב בענף ואמר: "יש ירידה במחירי קרקעות, שיווקנו קרקעות למאות אלפי יח"ד, ונשווק עוד. אבל דירה זה מוצר שמורכב מעלויות מימון, תשומות בנייה, פועלים, משך הזמן, ריבית. מאחר ופרק הזמן לבנייה מתארך, זה עדיין לא בא לידי ביטוי במחירי הדירות".
בהמשך דבריו דיבר קוינט גם על מבצעי המימון של הקבלנים וההשפעה שלהם על מחירי הדירות: "במבצעים של 80-20 או 90-10. הקבלן לוקח על עצמו הטבה במאות אלפי שקלים. הוא לוקח על עצמו את עלויות המימון, וזה בא לידי ביטוי במחיר הדירה. הקבלן מעלה את המחיר כדי לספוג את ההטבה. ברגע שבלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ידעו לנטרל את ההטבה ניתן יהיה לדעת אם הדירות אכן עלו או ירדו".
ינקי קוינט צלם: פוטו מרסלועוד ציין קוינט כי רמ"י מחויבת לדאוג לחיילי המילואים, ופועל כדי לתת להם הטבות: "צריך לדאוג למי שמתנדב, כך שהמילואימניקים יקבלו יותר. התפקיד שלנו זה לדאוג שההטבות יגיעו לכולם, לא רק לאלה שיש להם פטור ממכרז כמו בקיבוצים ובמושבים. אנחנו פועלים שההטבות יגיעו לחיילים, זאת חובת המדינה, זה קשה. לא קל להגיע לצרכן הקצה בבנייה רוויה, אבל המדינה תצטרך לתת לכל חייל מילואים צ'ק של חצי מיליון שקל, זה חובת המדינה".
היתרי בנייה ל-14 אלף דירות בהתחדשות עירונית
אלעזר במברגר, מנכ"ל הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית סיפר בכנס כי היקפי ההתחדשות העירונית רק עולים. "למרות המצב והמלחמה הפעילות בתחום ההתחדשות העירונית לא האטה קצב, והגיעה להיקפים גדולים מתמיד.
אלעזר במברגרצילום: רז רוגובסקינתוני סוף השנה, אותם אנו מרכזים בימים אלה, מצביעים על נתוני שיא הן מבחינת אישור תכניות התחדשות עירונית חדשות, והן מבחינת הוצאת היתרי בניה. נכון לסוף אוקטובר 2024 אנו עומדים על 34,320 יח"ד מאושרות, שהן מעל ליעד הממשלתי שנקבע בתכנית האסטרטגית לדיור של מדינת ישראל. על פי ההערכה שלנו עד סוף שנה זו יוצאו היתרי בניה בפינוי בינוי לכ- 14 אלף יח"ד, וכמות דומה של היתרים מכוח תמ"א 38. ניתן ללמוד מכך על משקלו העצום של שוק ההתחדשות העירונית מכלל ענף הנדל"ן הישראלי, והמגמה הזאת תמשיך גם בשנים הבאות".
בנושא התחדשות עירונית בפריפריה ציין במברגר שהרעיון שהציג משרד האוצר במסגרת דיוני התקציב וחוק ההסדרים, לפיה ידרשו בעלי הדירות להשיב את סכום הסיוע שמעניקה המדינה, היה גורר "התנגדות גורפת מצד בעלי הדירות, שהסכמתם היא תנאי הכרחי לקידום הפרויקטים, ופוגע באופן אנוש במאמץ ממשלתי זה, ומביא לסיכולו".
רפי אלמליח, מנכ"ל מינהל התכנון התייחס אף הוא להתחדשות העירונית ואמר : "היום אנחנו מתמקדים בחידוש המרקם הקיים. עלינו מ-40% תכוניות התחדשות עירונית מכלל התוכניות לפני שנתיים ל – 47% בשנה שעברה. השנה נעבור את ה- 50% התחדשות עירונית מכלל התוכניות החדשות".
מנכ"ל משרד האוצר, שלומי הייזלר, שהשתתף גם הוא בכנס אמר שיש לחזור למציאות בה גורם אחד מתכלל את הפעילות בענף הנדל"ן כמו שהיה בעבר. "יש חשיבות רבה שיהיה גורם אחד שיתכלל סמכויות באנרגיה, נדל"ן, תשתיות, רמ"י. שהכל יהיה תחת קורת גג אחת", כך הייזלר, "בממשלה הקודמת כבר אמרנו את זה. צריך לאחד את הכל. אבל הפוליטיקה כרגע לא מאפשרת את זה. זה הדבר הכי נכון עבור עולם הנדל"ן".
גם הייזלר התייחס לסעיף שביקש להפוך סבסוד התחדשות עירונית להלוואה שבעלי הדירות צריכים להחזיר ואמר: "מדובר במהלך הכרחי. אנחנו נמצאים לקראת תקציב עם הרבה קיצוצים. הרפורמה שלנו היא לשמור על המסגרת התקציבית ולא לפרוץ את הגרעון. אין הרבה כסף לפרויקטים כאלה. המטרה הייתה לומר, שהיום אני יכול סכומים של חצי מיליארד עד מיליארד שקל לסבסוד התחדשות, וחשבנו על מנגנון שישאיר רווח של מעל 10 אחוז, ובשעת המכירה שיחזירו חלק מהסכום שבעלי הדירות הרוויחו. זה היה מאפשר לעשות יותר התחדשות בהיקפים עצומים".
התחדשות עירונית גם למבנים שנבנו בין 1980 ל-1992
בפאנל שהתקיים בכנס חשף ראש עיריית רעננה, חיים ברוידא, כי בכוונתו לקדם תוכנית עירונית שתאפשר קידום תוכניות התחדשות עירונית גם על מבנים שנבנו אחרי שנות ה-80: "אנחנו נמצאים במציאות של מלחמה. אדם שיש לו ממ"ד או מרחב מוגן קומתי - מוגן יותר ממי שאין לו. ברעננה יש לנו כ-4,000 יחידות דיור ללא ממ"ד שנבנו בין השנים 1980-1992. אני וראשי רשויות נוספים מחזיקים בביקורת על הועדות המקומיות והארציות. ראשי הרשויות לא זקוקים לבייביסיטר של ועדה מקומית או ועדה מחוזית. אנחנו מתעסקים בנושאים הללו בכל יום ויודעים טוב מהם מהפקידים במשרדים הממשלתיים מה הצרכים של העיר שלנו".
עוז קטהצילום: נטע שניעוז קטה, משנה למנכ"ל קטה גרופ, התייחס בפאנל לקשיים שחוות החברות מאז החלה המלחמה: "חוסר הוודאות הכי גרוע שלנו קשור לסוגיית הפועלים.לפני ה-7.10 היו 90 אלף פועלים מאיו"ש אבל מאותה השבת הפועלים האלה לא מגיעים לכאן יותר. הצפנו את הנושא הזה מול משרדי הממשלה כי צריך למצוא פתרון. במקביל ניסינו לפתור את הנושא באופן עצמאי ויזמנו הקמת תאגיד כוח אדם מה שמאפשר לנו להביא עובדים מהודו, סרי לנקה ועוד מקומות בעולם. קשה לשמור על גחלת הביצוע ללא פועלים, המדינה חייבת להיכנס לנושא הזה ולעזור כדי שנוכל לסיים באמת את התהליכים ולאפשר לאנשים לקבל את הדירות החדשות".
גילי פייגלין, סמנכ"ל התחדשות עירונית בחברת צמח המרמן דיברה על היתרון במעבר לתוכניות התחדשות ביניינית: "אני מאמינה שעם הזמן עיריות רבות ישכילו להבין ולעשות תכנית של התחדשות בניינית, זה הכרח במציאות שלנו. לא כל בניין יכול ללכת לפינוי-בנוי או לקדם תב"ע. התכנית הזו של התחדשות בניינית מאפשרת לזה לקרות וזה נכון יותר למדינה. האם זה ייתן למדינה יותר ודאות? את זה עדיין לא ניתן לקבוע אך הכיוון הזה הוא בהחלט חיובי".
עו"ד נורית כהן קצב שותפה ומייסדת משרד KDC התייחסה לעובדה שדיירים רבים משוועים לוודאות בנושא ההתחדשות העירונית: "זה כבר שני עשורים שאני מלווה ערים ודיירים בהתחדשות עירונית, אם יש משהו שבעלי הדירות משוועים אליו הוא וודאות. כולנו אמרנו בעבר שתכנית תמ"א 38 לא מספיק טובה והיא לא משקפת את מה שראשי הערים רוצים בערים שלהם. חשוב שכולנו נזכור את ערכי היסוד והבסיס של תכנית התחדשות עירונית, שלא נועדה להיות כלכלית ורווחית אלא להציל חיי אדם, וזה התפקיד של כולנו".
