1 צפייה בגלריה
איש עסקים עורך דין חליפה עניבה עו"ד
איש עסקים עורך דין חליפה עניבה עו"ד
אילוסטרציה
(shutterstock)
בית הדין האזורי לעבודה בחיפה קיבל לאחרונה באופן חלקי תביעה שהגיש איש שיווק נגד חברה יזמית שאצלה הועסק כאיש מכירות, והורה להכיר בו כעובד הזכאי לתנאים סוציאליים. השופט אסף הראל קבע שחרף הסכמת הצדדים בחוזה העבודה שלפיה לא יתקיימו ביניהם יחסי עובד-מעסיק, בפועל נסיבות המקרה מצביעות על מתכונת העסקה של שכיר.
התובע החל לעבוד בחברה ביולי 2015 ותפקידו היה לשווק את הדירות שנבנו על ידה. שכרו עמד על 8,000 שקל בחודש בתוספת עמלות, ולאחר כשנה השכר עלה ל-9,000 שקל. בחוזה העבודה נקבע בין היתר במפורש שבין הצדדים לא יתקיימו יחסי עובד-מעסיק. כעבור ארבע שנים מתחילת העבודה, על רקע הצעת החברה לקצץ את שכרו באופן דרסטי וסירובו לכך, החברה הביאה לסיום העסקתו.
בתביעה שהגיש לבית הדין לעבודה בנובמבר 2019 הוא עתר להכיר בו כעובד החברה ולחייב אותה לשלם לו את הזכויות הנובעות מכך. החברה מנגד התכחשה לטענותיו.
השופט הראל קבע שהמבחנים שהותוו בפסיקה לצורך בחינת קיומם של יחסי עובד-מעסיק מתקיימים במקרה זה, ולכן התובע נחשב לעובד החברה. כך למשל, התובע ביצע תפקיד שקשור לליבת העיסוק של החברה – מכירת דירות.
בנוסף, עבודתו בוצעה ממשרדי החברה והוא הציג עצמו בפני צדדים שלישיים כעובד החברה. יתר על כן, הוא לא היה חופשי לקבוע את שעות עבודתו ואלה נקבעו על ידי החברה. הוא גם עבד עבורה באופן בלעדי למשך תקופה יחסית ארוכה מבלי שהיו לו עיסוקים מן הצד.
עו"ד שרון ניניו לויעו"ד שרון ניניו לוי
השופט ציין עוד סממנים המלמדים שלתובע היה מעמד של עובד שכיר: החברה סיפקה לו ציוד לצורך העבודה, שילמה לו שכר חודשי קבוע ואפילו דמי חופשה – דבר שאינו אופייני ביחסי קבלנות.
בפסק הדין צוין שאמנם לפני העסקתו שיווקה החברה את דירותיה באמצעות מיקור חוץ, אך הדבר אינו משליך על מעמדו של התובע שכן חברה רשאית להחליט שהיא מפסיקה לבצע פעילות מרכזית שלה באמצעות מיקור חוץ ולעבור לבצע אותה באמצעות העסקת עובדים שכירים.
לפיכך הגיע השופט למסקנה שבין הצדדים היו יחסי עבודה. כנגזרת מכך נקבע כי התובע זכאי לזכויות סוציאליות, ונפסקו לטובתו 43,165 שקל פיצויי פיטורים, 31,457 שקל הפרשות לפנסיה ו-9,072 שקל דמי הבראה.
בתוך כך נדחתה דרישת התובע לפיצוי עבור פיטורים ללא שימוע מאחר שבזמן אמת החברה חשבה שהוא קבלן שלה, ובנסיבות אלה לא היה מצופה שתהיה מודעת לחובתה לקיים לו שימוע. החברה חויבה בהוצאות ושכר טרחת עו"ד בסך 11 אלף שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין • ב"כ התובע: עו"ד נ' דהן • ב"כ הנתבעת: עו"ד ג' עין-ים • עו"ד שרון ניניו לוי עוסקת בדיני עבודה • הכותבת לא ייצגה בתיק • ynet הוא שותף באתר פסקדין