ילדיו של אדם שהלך לעולמו לפני שזכה בירושת אחיו לא יקבלו נתח מהרכוש של דודם לאחר מותו - כך קבע לאחרונה בית המשפט המחוזי בלוד, שאישר פסק דין המנשל את האחיינים מהצוואה. השופטות ורדה פלאוט, יעל מושקוביץ וצבייה גרדשטיין פפקין קבעו שאין להם מעמד משפטי כלשהו ביחס לעיזבון הדוד שנפטר ערירי.
מדובר בצוואה הדדית שערכו הדוד וזוגתו, שהלכו לעולמם מבלי שהביאו ילדים. בצוואה, שנערכה בשלהי שנות ה-80, קבעו השניים שבמות אחד מהם יועבר רכושו לשני. עוד נקבע כי אם ילכו מן העולם יחדיו - יועבר רכושה של האישה לאחיה, ואילו רכושו של הבעל יועבר לאחיו. בפועל, האח נפטר לפני בני הזוג.
בנסיבות שנוצרו הגישו בניו של האח בקשה לקיום הצוואה לטובתם, אבל בית המשפט למשפחה קיבל התנגדות שהגיש אחיה של האישה וקבע שהירושה כולה שייכת לו. האחיינים ערערו למחוזי בטענה שמדובר במקרה פשוט של "יורש במקום יורש". לשיטתם, הפרשנות המתבקשת לצוואה היא שלאחר מות בני הזוג יש לחלק את העיזבון בין שני היורשים – אביהם ואחי האישה.
הם הסתייגו מהפרשנות שנתן בית המשפט למשפחה לביטוי "ניפטר יחדיו", ככזה הכולל מקרה נדיר של מוות בעת ובעונה אחת. לטעמם יש לפרש את הביטוי באופן פשוט העוסק במוות טבעי בזה אחר זה, כך שירושת אביהם למעשה לא נגרעה בשום שלב.
עו"ד אפרת יוסיםאחי האישה טען מנגד שלאחר מות בעלה, מלוא הרכוש המשותף עבר לרשותה והיא הייתה רשאית לעשות בו כראות עיניה. משאחותו לא עשתה דבר טרם מותה, ציין, ממילא צדק בית המשפט כי הוא, כאחיה היחיד, יורשה על פי דין.
השופטות ציינו שהן מסכימות לפרשנות שלפיה אבי המערערים נחשב לזוכה על פי הצוואה רק במקרה ששני המורישים נפטרים מן העולם בעת ובעונה אחת. לדבריהן, לשון הצוואה ברורה ועולה ממנה הסדר ירושתי למקרה של מוות יחדיו באסון, להבדיל ממוות טבעי. בהתחשב בכך שבני הזוג לא הלכו לעולמם יחדיו, ושהמוריש נפטר לפני אשתו, ממילא אביהם של המערערים כלל לא נכנס לתחום שיפוטה של הצוואה.
יתרה מכך, נימקו השופטות, כי גם בהנחה ששני האחים של המנוחים הם יורשיהם, הרי שבהתאם לחוק הירושה מכיוון שאחי המנוח נפטר לפניהם – הוראת הצוואה לטובתו מתבטלת ואין כל מעמד לילדיו.
בפסק הדין צוטט מהקלטת שיחה שניהלו המערערים עם אשת דודם טרם מותה, שבמהלכה הדגישה בפניהם כי אין להם חלק בירושתה. הם ניסו להתנער מתוכן השיחה בטענה שמדובר בתקופה שבה היא הייתה בלתי כשירה והופעל בעניינה ייפוי כוח מתמשך, אך השופטות קבעו שעצם ההקלטה מעידה על כך שהם ראו בה בזמן אמת צלולה מספיק על מנת לחלץ ממנה מידע ביחס לכוונתה. בסופו של יום הערעור נדחה והאחים חויבו לשלם לאחי האישה הוצאות בסך 20 אלף שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
• עו"ד אפרת יוסים עוסקת בירושות וצוואות
• הכותבת לא ייצגה בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
