איך ייראו התורים בנתב"ג ב-2030 וכמה יעלו הטיסות? לפני משבר הקורונה עמד שדה התעופה הבינלאומי של ישראל להגיע למגבלת 32 מיליון הנוסעים בשנה ב-2023, וכעת ההערכה היא שהדבר יקרה ב-2028, עם התאוששות ענף התעופה.
הרשויות מנסות כעת לאפשר הוספת טיסות לנתב"ג, שתעלה את המספר ל-40 מיליון נוסעים, באמצעות הפחתת מגבלות הרעש על השדה. החשש הוא שהשדה יפעל תחת עומס במשך כל השנה, עם תורים המוכרים כיום רק בקיץ, וכי בשל מחסור בטיסות יעלו המחירים ותיפגע התיירות לארץ.
בקרב גורמי המקצוע ואפילו הפולטיקאים אין ויכוח לגבי הצורך בשדה משלים לנתב"ג, הוויכוח הוא היכן לבנות אותו. שדה רמון, שנבנה בתמנע בהשקעה של 1.8 מיליארד שקל, עומד כמעט ריק בגלל המרחק הרב שלו מרוב הישראלים, ובכל מקרה נועד לשרת רק 2 מיליון נוסעים בשנה.
ב-2014 החליטה הממשלה כי השדה המשלים ייבנה ברמת דוד או בנבטים, וכי שני השדות יתוכננו במקביל. גורמי המקצוע בחברת נתיבי ישראל שעליה הוטל הפרויקט, במשרד התחבורה, ברשות התעופה האזרחית (רת"א), במנהל התכנון ובמערכת הביטחון המליצו על האופציה הצפונית, שיכולה להכיל 20 מיליון נוסעים בשנה, בשדה שישמש מטוסי בואינג 737 ודומיהם לטיסות לאירופה, למזרח התיכון ולמפרץ הפרסי, אך לא יוכל לשמש מטוסים גדולים יותר.
לחץ של ראשי רשויות מהדרום לטובת נבטים, והתנגדות של היישובים הצמודים לרמת דוד, הביאה את שרת התחבורה הקודמת, מירי רגב, להכריז ב-2020 כי השדה המשלים ייבנה בנבטים. אולם לאחר סדרת בדיקות ודיונים, שבחנה 23 אתרים פוטנציאליים, התקבלה החלטה להמשיך עם רמת דוד. הוספת שדה אזרחי לצבאי שפועל בנבטים תגביל את טיסות חיל האוויר בנבטים ובחצרים, ותחייב את העברת טיסות התובלה והמודיעין של החיל מנבטים לבסיס אחר בהשקעה גדולה. שדה אזרחי בנבטים יפחית גם את כמות הטיסות לנתב"ג כי השניים חולקים נתיבי טיסה משותפים, הוא רחוק יותר ממוקדי האוכלוסייה מרמת דוד, ובגלל הארכת זמן הטיסה ב-30 דקות הוא ייקר את הטיסות, יקבל עדיפות נמוכה מחברות התעופה, ולא תהיה כדאיות כלכלית להפעילו כמתוכנן בידי פרטי. גם בדיקה שערכה עוד ב-2019 המועצה לביטחון לאומי (המל"ל) בהנחיית ראש הממשלה דאז, בנימין נתניהו, הגיעה למסקנה דומה.
למרות זאת, החליטה שרת התחבורה, מרב מיכאלי, להביא לאישור הממשלה הצעה לבטל את הקמת השדה המשלים ברמת דוד או בנבטים. מיכאלי ביקשה לשלוח את המערכת לסבב חדש של בחינות, שאמור להימשך תשעה חודשים, לטובת בחינת האפשרות להקים במקומם שני שדות קטנים. בכך, מממשת מיכאלי את אחד מסעיפי ההסכם הקואליציוני, בעקבות דרישות שהעלו במו"מ מפלגות העבודה ויש עתיד.
ההחלטה צפויה להביא לפיטורי 200 איש שעובדים היום על תכנון הפרויקט, בעיקר בנתיבי ישראל, משרד הביטחון, חיל האוויר ומשרדי תכנון אזרחיים. בנוסף, המדינה הוציאה עד כה 35 מיליון שקל על המהלך: 12 מיליון שקל עבור מנהלת שדות בחיל האוויר, 8 מיליון שקל לנת"י, 8 מיליון שקל על עבודות סטטוטוריות ו-5 מיליון שקל על תכנון דרכי הגישה. שני משרדי תכנון זרים קיבלו חוזה בסך 130 מיליון שקל, מהם מומשו כ-12 מיליון שקל, לא כולל פיצויים שתידרש המדינה לשלם על ביטול החוזה. במשרד התחבורה אומרים כי עבודות התכנון לא יבוטלו אלא רק יוקפאו, אבל ספק אם כל הגופים יסכימו להחזיק על חשבונם את כוח האדם לפרויקט במשך כמעט שנה.
אחת האלטרנטיבות הבולטות היא שדה התעופה בחיפה, אולם החודש הוחלט להעביר אליו חלקים מפעילות שדה התעופה בהרצליה, שמתוכנן להיסגר ב-2025. שדה חיפה סובל ממגבלות כיווני רוח, שמונעות נחיתה ישירה מכיוון הים ומחייבות הקפה חדה ורועשת מעל הקריות. אי אפשר להאריך את המסלול שלו והמראות יחייבו את הזזת המנופים של נמל המפרץ החדש ומגבלות על עגינת אוניות בשל הקרבה למסלול ההמראה.
מלבדו אין הרבה אפשרויות: בשפלה ובצפון הנגב יפריע שדה חדש לפעילות בסיסי תל נוף וחצור של חיל האוויר. שדה התעופה המתוכנן בחדרה כתחליף ארוך טווח להרצליה יפריע לגישה לנתב"ג, והרחבת השדות הקיימים בעין שמר, מגידו ומחניים תפריע לפעילות חיל האוויר, או לא מתאפשרת גיאוגרפית. שדה בגולן הריק יחסית יהיה רחוק מדי ובלתי אפשרי לפעילות בינלאומית בקרבת מדינת אויב. בניית שדה בים התיכון אפשרית בגלל מבנה מדף החוף רק באזור חדרה, מה שייצור מטרדי רעש חדשים בסביבת העיר, ומתנגש עם הנתיב האווירי לנתב"ג.
ברמת דוד מתוכננת הגדלת שטח השדה מ-5,000 דונם כיום ל-8,000 דונם, כאשר לצד השדה האזרחי ימשיך לפעול שדה צבאי עם שתי טייסות קרב, ומסלול נפרד שלא יוגבל בידי מטוסי הנוסעים. מטוסי הנוסעים שקטים יותר ממטוסי האף-16 שפועלים כיום בבסיס, אם כי כמות הטיסות תגדל. באזור שסובל כבר היום מעומסי תנועה, כוללות התוכניות את שדרוג כביש 66, בניית כביש גישה ממנו לשדה במקביל למסילת מנשה המתוכננת, ושדרוג תחנת הרכבת בכפר ברוך, שדרכה יגיעו 30% מהבאים לשדה ויעברו אליו בקרוניות רכבת פנימית לאורך קילומטר וחצי, כמו בשדות בחו"ל.
המדינה צפויה להשקיע כמיליארד שקל בשדרוג דרכי הגישה בעמק, כאשר את בניית השדה בעלות של 2-3 מיליארד שקל יבצע מי שיזכה במכרז הבנייה וההפעלה. אולם כבר כעת, ההערכות הן שהשדה הצפוני לא יפעל לפני 2031, שלוש שנים אחרי שנתב"ג יגיע למלוא הקיבולת.
מיכאלי מבקשת לבחון גם האם מימון מיגון נגד רעש ביישובים סביב נתב"ג יאפשר את הגדלת כמות הטיסות ממנו. אולם גורמים מקצועיים מעריכים כי יידרש מיגון בעלות של כ-5 מיליארד שקל, לא רק בעוטף נתב"ג, והכפלת מספר הטיסות שתאפשר לייתר את הוספת השדה בצפוני תגדיל את מטרדי הרעש במודיעין, שוהם, בני עטרות, ראשון לציון, אור יהודה ותל אביב, ואף בראש העין שמעליה חולפים המטוסים לאחר כניסתם לשטח ישראל צפונית לנתניה.
ממשרד התחבורה נמסר כי "בשלב הראשון נתיבי ישראל תקפיא את המכרזים ולא תבטלם. מרבית אנשי התכנון מועסקים בעשרות פרויקטים נוספים, בנת"י ובחברות הביצוע במשרד התחבורה. מכאן, סוגיית הפיטורין והפיצויים אינה רלוונטית. עם העברת ההחלטה והקמת צוות ההיגוי, נבחן את אופן המשך עבודת הצוותים. יש ערך רב לעבודתם הן כחלק מבחינת החלופה כברירת המחדל, והן בנתונים כגון התסקיר הסביבתי. הצוות צבר ניסיון רב אשר יהא לשימוש צוות ההיגוי. עלות ההשקעה בתכנון השדה המשלים נלקחה כחלק מכלל התהליך למציאת חלופות. המשרד פועל בראש ובראשונה כדי להבטיח שכל פרויקט ארוך טווח יצא לפועל, אך ורק לאחר ההכנה המקצועית, המתאימה והמקיפה ביותר על מנת למנוע קידומם של תהליכים בלתי הפיכים שיכולים להזיק לתושבות ולתושבי מדינת ישראל".
