שבעה חודשים לאחר שהדיונים על הסכם שכר חדש במשק למגזר הציבורי הופסקו בשל נפילת הממשלה ופיזור הכנסת, ראשי משרד האוצר וההסתדרות החלו מחדש במו"מ באופן רשמי. ההסתדרות דורשת תוספת שכר של 5% השנה שתביא לידי ביטוי את העלייה החריגה באינפלציה בשנה האחרונה, ומהשנה הבאה תוספת של 2.5% בכל שנה עד 2027. דרישה שככל הנראה לא תתקבל במלואה על ידי האוצר, בוודאי לא בשלב הראשון של המו"מ.
היום (ראשון) נפגשו בירושלים מנכ"ל משרד האוצר החדש, שלומי הייזלר, ויו"ר ההסתדרות, ארנון בר דוד, וסיכמו על חידוש המשא ומתן. בפגישה השתתפו גם הממונה על התקציבים באוצר, יוגב גרדוס, ממלא מקום הממונה על השכר והסכמי העבודה, אפי מלכין, שמונה רק עתה במקומו של קובי בר נתן שפורש מהאוצר, ממלא מקום יו"ר ההסתדרות, רועי יעקב, וסמנכ"ל מדיניות וכלכלה בהסתדרות, אדם בלומנברג.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לתוכנית כסף חדש ב-ynet radio
בשנתיים הקודמות התקיימו מגעים ממושכים בין נציגי האוצר וההסתדרות כדי לנסות ולהגיע להסכם חדש במשק, אולם הצדדים היו רחוקים מהגעה להסכמה. במשק הישראלי אין למעשה הסכם שכר במגזר הציבורי מאז שנת 2017, כאשר בחודש ינואר 2020 בוצעה הפעימה האחרונה של הסכם המסגרת הקודם - העלאת שכר בשיעור של 1.95%.
יצוין, כי אשתקד לא יושם גם הסכם "עסקת החבילה" שהושג בדבר העלאת שכר המינימום, עם נפילת הממשלה. על פי ההסכם, בשנת 2022 לא היו אמורות להינתן תוספות שכר במשק. שכר המינימום היה אמור לעלות בהדרגה לראשונה מזה חמש שנים בחודש אפריל 2022 ועד שנת 2026 בחמש פעימות מ-5,300 שקל ל-6,000 שקל. באותו הסכם שלא יצא לפועל נקבע כי במהלך שנת 2022 ייחתם בין הצדדים הסכם שכר חדש לשנת 2023, שבו יוסכם על תשלום תוספת שכר לעובדים בשיעור בין 1% ל-2% לשנה. כעת דורשת ההסתדרות תוספת גבוה יותר כאמור.
עוד סוכם כי במגזר הציבורי יתאפשר לעבוד יום אחד בשבוע מהבית. שבוע העבודה לא יקוצר והתוכנית לשישה סופי שבוע ארוכים לא תתבצע. אולם, יום חופשה אחד יתווסף לעובדים בגזר הציבורי, מ-12 ל-13 ימים בשנה. בסופו של דבר, "עסקת החבילה" לא התקיימה, בין השאר, כי בוועדת העבודה והרווחה של הכנסת סרבו לכך ששכר המינימום יעלה רק ב-100 שקל אשתקד, וכעת שכר המינימום יעלה בחודש אפריל הקרוב לפי ההצמדה לשכר הממוצע.