1 צפייה בגלריה
אתר בנייה
אתר בנייה
אילוסטרציה
(צילום: shutterstock)
בית משפט השלום באשדוד קיבל לאחרונה תביעה שהגיש אדם שהתכוון לרכוש דירה בפרויקט של חברת "ש.ס. אדיר חברה ליזמות והשקעות" בעיר, אולם בשלב מסוים נדרש לשלם 310 אלף שקל נוספים מעבר לסכום שעליו חתם בטופס ההרשמה. כשסירב – החברה מכרה את הנכס לרוכש אחר. השופט יהודה ליבליין קבע שהחברה הפרה בחוסר תום לב את התחייבותה ועליה לפצות אותו ב-180 אלף שקל.
ביוני 2016 חתם התובע על טופס הרשמה לרכישת דירה בפרויקט שבו התחייבה החברה למכור לו את הנכס תמורת 2.4 מיליון שקל. לדבריו, החברה התחייבה כלפיו לסיים את הפרויקט בתוך כשנתיים עד שנתיים וחצי, אלא שהיא לא החלה בבנייה גם בחלוף ארבע שנים מההתקשרות. רק במרץ 2020 נמסר לו שניתן היתר בנייה, אלא שמידות הדירה יקטנו ב-10 מ"ר ועליו להוסיף 310 אלף שקל.
כשפנה לחברה היא טענה שהטופס אינו מחייב אותה, ובהמשך מסרה לו שהיא דוחה את בקשת ההרשמה שלו לרכישת הדירה ומכרה את הנכס לאחר. בבית המשפט היא טענה שהמסמך שנחתם בין הצדדים אינו הסכם מכר מחייב ואינו מקנה לו זכויות כלשהן, אלא מדובר רק בטופס בקשה של התובע להירשם כמי שמעוניין לרכוש דירה בפרויקט.
היא הדגישה שהתובע היה מודע לכך שאין היתר לבניית הדירה במועד החתימה על הטופס, וכי משניתן היתר החברה מחויבת לבנות את הדירות על פיו, ולמכור אותן במחיר שמוכתב לה על ידי השמאי מטעם הבנק שמלווה את הפרויקט.
אבל השופט יהודה ליבליין דחה את טענת הנתבעת כי טופס ההרשמה אינו מחייב את הצדדים. הוא הבהיר שהחברה לא דחתה את בקשת ההרשמה של התובע במועדים שצוינו בטופס, אלא רק לאחר שסירב לשלם את תוספת המחיר.
עו"ד דניאל כהןעו"ד דניאל כהןשרית ינקו
כמו כן, צוין, נציג החברה הודה שהחתימה על הטופס מהווה הסכם המחייב אותה לשמור לתובע את הדירה ולא למכור אותה למישהו אחר. זאת ועוד, בטופס צוינו כל הפרטים המהותיים הדרושים ובכלל זה זהות הנכס, זהות הצדדים, מועד העברת התמורה ומחיר העסקה.
השופט קבע שהעובדה שלא נחתם הסכם מכר מלא אינה גורעת מהעובדה שההסכמות בין הצדדים הן מוגמרות וספציפיות דיין, וכוללות התחייבות של שני הצדדים לחתום על הסכם מכר שישקף את המוסכם ביניהם. בנסיבות אלה הוא קבע שטופס ההרשמה מהווה התחייבות לעשות עסקת מכר במקרקעין.
עוד הדגיש השופט כי משהתחייבה החברה למחיר מסוים מבלי לסייג זאת (למעט הצמדה למדד תשומות הבנייה), הרי שהיא מחויבת לכך ואינה רשאית לסגת מהתחייבות זו בשל העדר כדאיות כלכלית.
באשר לגובה הפיצוי, השופט קבע שאילו רצה התובע לרכוש דירה זהה היה עליו לשלם סכום נוסף של 310 אלף שקל, מעבר למחיר שהוסכם בין הצדדים. ואולם, מאחר שבטופס ההרשמה הוצמד המחיר למדד תשומות הבנייה, ממילא התובע היה חייב להוסיף סך של 155 אלף שקל ויש לקזז סכום זה מעליית המחיר.
בהתאם נקבע שהנזק שנגרם לתובע מסתכם ב-155 אלף שקל, והחברה חויבה בסכום זה. עוד היא חויבה בשכר טרחת עו"ד ובהוצאות משפט בסך 25 אלף שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן • הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין • ב"כ התובע: עו"ד נ' ממן • ב"כ הנתבעת: עו"ד א' שפאר • עו"ד דניאל כהן עוסק בדיני מקרקעין • הכותב לא ייצג בתיק • ynet הוא שותף באתר פסקדין