החוק לגביית אגרות גודש בכניסות לגוש דן צפוי לעבור שורת שינויים: יו"ר ועדת הכספים, ח"כ אלכס קושניר מישראל ביתנו, מפלגתו של שר האוצר, קרא היום (חמישי) לאוצר לבחון מחדש את ההחלטה להכללת הרכבים הדו-גלגליים בתשלום האגרה שכן הם לא גורמים כלל לעומסי תנועה ולפקקים. במשרד אישרו כי אכן הנושא ייבחן מחדש.
חברים בוועדת הכספים שדנה היום באישור החוק לקריאה שנייה ושלישית, הביעו תרעומת על סעיפים רבים בחוק ובעיקר על אי החרגתם של כלי רכב שונים מהאגרה. חלקם אף קראו להחריג אותו מחוק ההסדרים. "זה חוק בלתי מבושל", טענו אחדים מהם.
1 צפייה בגלריה
פקקים ועומסים במרכז תל אביב בשעות אחר הצהריים. "עושים משהו לא נכון בנושא נכון"
(צילום: מוטי קמחי)
ח"כ ינון אזולאי מש"ס התרעם כי מכוניות של מתנדבי ארגוני הצלה יצטרכו לשלם אגרה בכל פעם שייקראו לסייע במקרי חירום, שכן הם מתנדבים ברכביהם הפרטיים. הוועדה קיימה כשש שעות של דיונים בחוק המורכב והדיון צפוי להימשך עוד ימים אחדים.
את עמדתו של יו"ר הוועדה מחזק מחקר של משרד התחבורה והטכניון שפורסם הבוקר ב-ynet וקבע כי הגברת השימוש ברכב דו-גלגלי בתל אביב ובסביבותיה בשעות העמוסות של הבוקר ואחר הצהריים יקצר דרמטית את זמני התנועה, יפחית את זיהום אוויר ויכול להביא לחיסכון של 8 עד 27 מיליון שקל בשנה.
בנוסף לדיון על החרגת הדו-גלגלי עלו שאלות גם לגבי החלת האגרה על תושבי פריפריה המגיעים למרכז לשם קבלת שירותים, זקיפת הטבת מס בשכר לעובד שמעסיקו יממן את תשלום האגרה, על כך שתושב המתגורר בתוך גבולות המיסוי ששורטטו בחוק וייסע בתוכם לא ישלם אגרה, ועל כך שהאגרה שאמורה להיכנס לתוקף בשנת 2024, נקבעת עוד בטרם הושלמה התוכנית לשיפור התחבורה הציבורית שנלווית לה, ועל כך שמשרד האוצר הוא שקובע את גבולות מפת הגודש ולא משרד התחבורה.
מנגד השיבו חלק מחברי הקואליציה כי מחקרים מוכיחים כי רוב רובם של הנכנסים לת"א עם כלי רכב, נמנים על העשירונים העליונים, וכי יש מה לתקן בחוק, אך הוא מחויב המציאות נוכח המצב בכבישים בישראל, וכי הוא יביא להקלה בדרכים שכבר היום עולים בזמן רב ומתוך כך בכסף רב לתושבי הפריפריה.
באוצר העריכו על בסיס ניסוי שביצעו כי האגרה תפחית את הגודש בגוש דן בכ-30%, כאשר כל ההכנסות מהאגרה, המוערכות ב-1.3 מיליארד שקל בשנה מלאה, יושקעו בתחבורה הציבורית בישראל, וחלקם יהווה מקור למימון תוכנית המטרו.
ח"כ משה גפני מש"ס, יו"ר ועדת הכספים עד לפני ארבעה חודשים, השמיע דברי ביקורת על החוק אף שטען שיש בו צורך. "עושים כאן משהו לא נכון בנושא כל כך נכון. אם אכן רוצים להפחית בגודש, למה לוקחים את זה מהרכב הדו גלגלי, הוא מפחית גודש מטבע בריאתו. אז איך זה מסתדר? זה מעלה את החשד שמנצלים דברים טובים ורציניים, והאוצר לוקח את זה לעשות כסף לטובת קופת המדינה. אדם מהצפון שצריך טיפול רפואי ומגיע למרכז כי אין לו טיפול באזור שלו, אתה גם מטיל עליו אגרת גודש? לא רק שאין לו באזורו שירותים והוא מופלה לרעה, הוא גם ישלם על הנסיעה הזו, ואתם אומרים שאתם עושים לו טובה".
ח"כ אופיר כץ (הליכוד): "הבטיחו בממשלה שרק מרמה את הציבור, שלא תהייה העלאת מיסים. מה שקובע החוק הוא שמי שגר רחוק יותר ישלם יותר, זאת אומרת שתושבי הפריפריה ישלמו הכי הרבה. עושים בחוק השוואה בינ"ל, זה לא לעניין להשוות, כי אין לנו תחבורה ציבורית כמו של הערים הגדולות בעולם. אי אפשר קודם להטיל מס ואז לשדרג את מערך התחבורה הציבורית, הסדר צריך להיות הפוך".
מרכז הקואליציה בוועדת הכספים, ח"כ ולדימיר בליאק (יש עתיד), ציין כי "אף אחד לא אוהב להטיל מיסים, אבל זהו מס למטרה טובה. השאלה הכי חשובה היא מה יקרה עד מרץ 2024, אנחנו חייבים להבין מה מכל התוכניות שנראות מצוין, יתבצע עד אז ומה ידחה לשנים שלאחר מכן. אני מתחבר לשאלה לגבי הצבת השערים, למה שר האוצר צריך לעסוק בזה? לגבי נסיעה שיתופית, למה לא לפתור את זה כבר עכשיו?".
סגן השר במשרד רה"מ אביר קארה (ימינה): "אנחנו רוצים לחזק את הפריפריה ולהעלות את הפריון שם, ולהקל על העסקים. העלתם בעיות שונות אבל כבר היום יש מס גודש על תושבי הפריפריה בישראל - לאותו מתקין מזגנים ולאותו מחלק סחורה זמן שווה כסף, כבר היום הם משלמים אגרת גודש על הזמן הזה, אני חושב שמחדל שהחוק לא נכנס כבר בשנה הבאה לתוקף, המטרה היא להקל על הדרכים. מדינת ישראל בפער בכל התשתיות של התחבורה הציבורית, מי שאומר שעד שאין תחליף ותחבורה לא להכניס את זה, זה טיעון מגוחך".
