על רקע הסערות המתוקשרות סביב רבים ממינויי המנכ"לים של משרדי הממשלה השונים, וכן "חוק היועמ"שים", שלפיו גם משרות היועצים המשפטיים למשרדי הממשלה יהפכו למשרות אמון של השרים, דנו השבוע ב"כסף חדש" ב-ynet radio על ההשלכות של מינויים פוליטיים ומה בעצם נדרש ממנכ"ל משרד ממשלתי כדי שיבצע את העבודה שלו נאמנה וישרת אותנו, הציבור, באופן הטוב ביותר.
כזכור, הסאגה הראשונה והממושכת ביותר לפי שעה הייתה סביב המינוי של מנכ"ל משרד התחבורה, שבראשו עומדת השרה מירי רגב. רגב רצתה למנות משה בן זקן, שנחשב למקורב שלה, ולמרות שוועדת המינויים פסלה את מינוי השרה התעלמה. לאחר מכן, כאשר גם היועצת המשפטית של המשרד קבעה כי יש מניעה לאשר את המינוי, לקראת סוף השבוע רגב חזרה בה והודיעה כי תמנה את בן זקן לממלא מקום המשנה למנכ"ל המשרד. גם הסערה סביב המינוי של ח"כ לשעבר אוסנת מארק למנכ"לית משרד המדע והטכנולוגיה הסתיימה לקראת סוף השבוע, לאחר שזו הסירה את מועמדתה משהתברר כי לא תקבל אישור מוועדת המינויים של נציבות שירות המדינה לתפקיד.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לתוכנית כסף חדש ב-ynet radio
"התפיסה הכללית של הממשלה הנכנסת קצת שונה ממה שהיה נהוג אצלנו בכל מה שקשור למינויי בכירים בשירות הציבורי וגם במשרות אמון", מסביר נדיב מדרכי, חבר בתוכנית להגנה על ערכים ומוסדות במכון הישראלי לדמוקרטיה, בריאיון ל"כסף חדש". לריאיון המלא קפצו לסימנייה הרלוונטית בנגן שבראש הכתבה.
"התפיסה בשירות הציבורי עוד משנות ה-50 היא של ממלכתיות ומינויים שעוברים הליכים מקצועיים ולא רק הליכים פוליטיים. לעומת זאת, התפיסה שאנחנו רואים כרגע ביתר שאת בקרב הממשלה הנכנסת זו 'שיטת השלל', שלפיה לגיטימי שהממשלה הנבחרת תחלק את המשרות באופן פוליטי למקורבים ולפי ראות עיניה".
אבל צריך להגיד שמנכ"לי משרדי הממשלה היו תמיד משרות אמון, זה לא קשור לממשלה החדשה וזה לא משהו חדש בפוליטיקה שממנים מקורבים.
"התפיסה המקובלת בישראל היא אכן שמנכ"ל משרד ממשלתי זו משרת אמון, אבל בימים האחרונים אנחנו רואים ניסיונות למנות אנשים שתנאי הסף שלהם אפילו לא עומדים בתנאים הקלילים יחסית שמנכ"ל משרד ממשלתי צריך לעמוד בהם. יש פה אמירה של הממשלה החדשה שאומרת 'אנחנו לא רוצים למנות אנשי מקצוע, כי יש לנו חירות להביא אנשי אמון פוליטיים שלנו'.
"הבעיה היא", לדבריו, "שהשאיפה הזאת שמתבטאת בהתבטאויות ובמעשים של חלק מחברי הממשלה החדשה לא עוצרת רק במנכ"לים של משרדי הממשלה. כבר ב-2017 ממשלת נתניהו העבירה רפורמה שלפיה גם כל הסמנכ"לים יכולים להיות מינויי אמון, דבר שלא היה בעבר. עכשיו הרפורמה במערכת המשפטית מציעה שגם היועצים המשפטיים של המשרדים יהפכו ממינוי מקצועי של כהונה ארוכה למינוי פוליטי - וזה עוד לפני שנכנסים להצעה למינוי השופטים עצמם, שזו כבר פוליטיזציה משמעותית של מערכת המשפט באמצעות מינוי מקורבים.
"מה שאנחנו רואים כאן זה ניסיון להסרה של כל הבלמים, והמשמעות היא שיהיו לנו לא מעט שכבות בתוך משרדי הממשלה, גם המנכ"לים, הסמנכ"לים, וגם היועצים המשפטיים והשופטים עצמם אם הרפורמה תעבור - שהשליטה על המינוי שלהם עוברת לנבחרי הציבור באופן בלעדי והשיקולים הופכים להרבה יותר פוליטיים".
"לא ייתכן שמערכות סינון המינויים יהיו בשליטת השרים"
עוד מסביר מרדכי כי "התפיסה בישראל לגבי האופן שבו שירות המדינה מתקשר עם הדרג הפוליטי לקוחה מהמשפט האנגלי, ואכן, הדרג הנבחר שקיבל את הלגיטימציה באמצעות בחירות דמוקרטיות צריך מנכ"ל שיוכל לסייע לו לבצע את המדיניות שלשמה הוא נבחר. התפיסה המקובלת עד לפני 3-4 שנים, שבית המשפט הגן עליה גם בהרבה פסקי דין, היא שהרובד המקצועי מתחיל מסביבת המנכ"ל, וממנו ומטה אנחנו מצפים שהשירות יהיה מקצועי וכך גם המינויים, וכן שהמערכות שמסננות את המינויים יהיו כאלה שלא בשליטת השרים. לעומת זאת, לשרים יש חירות מסוימת למנות את אנשי אמונם בכוורת הקרובה אליהם, שזה בדרך כלל מנכ"ל וכמה עוזרים ויועצים.
"מה שאנחנו רואים בהצהרות והחלטות המינויים של הממשלה הנכנסת זה ניסיון לפרוץ את המסגרת הזו ולהרחיב את השכבה שבה השרים שולטים על המינויים הרחק למטה, כאשר אין במנגנוני המינוי האלה משהו מקצועי, או מנגנונים שבוחנים ניגוד עניינים, זיקה מקצועית לשר וכו'. מעבר לזה הממשלה רוצה לקחת את הוועדה למינוי בכירים, שהייתה ועדה מייעצת שמסננת ומסייעת בהליך הבחינה המשפטית וטוהר המידות בכמה מהמינויים הבכירים ביותר בשירות המדינה, כמו המפכ"ל, הרמטכ"ל וכו, ופשוט להעלים אותה לחלוטין".
ומה היה קודם לכן במדינת ישראל? בימי שלטון מפא"י היו פחות מינויי מקורבים?
"קודם כל אני חושב שצריך לזכור שאז היינו מדינה בתקומה, ולכן קשה לעשות השוואה בין אתגרי ממשלת ישראל ב-2023 לבין אתגרי הממשלה של אז. ובכל זאת, אכן לא מדובר בתופעה חדשה, ובית המשפט ניסה להתמודד איתה משנות ה-50 וביתר שאת בשנות ה-90.
"אבל בכל מקרה, מה שהשאירה לנו מורשת מפא"י זו הממלכתיות בשירות הציבורי. חוק המינויים והמערכת שנבנתה סביבו בתקופת מפא"י יצרה מצב שלשירות הציבורי ניתן להיבחר בלי ייחוס פוליטי, ובעצם בכך גם מפא"י ההיסטורית אימצה את התפיסה של השירות הציבורי הבריטי, שהוא מנותק מפוליטיקה ועובד עבור כל ממשלה, מכל צד. עכשיו אנחנו הולכים יותר לכיוון של 'שיטת השלל', של המנצח לוקח הכל".
איך זה ישפיע עליי כאזרח? אני אצטרך להוכיח שאני חבר מפלגה מסויימת כדי לקבל שירות בלשכת הארנונה או המס?
"אני לא רוצה ללכת למקומות כאלה רחוקים. אנחנו לא במצב הזה. אבל האם הכוונות המפורשות לשנות את המערך המדיני ולמנות מקורבים למשרות בכירות בשירות המדינה יכולים להוביל אותנו למצב הזה? התשובה היא בהחלט כן", קובע מרדכי.
"אם נוריד את רמת הפקידות הבינונית-בכירה, אז נהיה בעולם שונה לגמרי מזה של היום. הפקידות הבכירה תסתכל למעלה, כי ממנים אותה במינוי פוליטי, והמידה שבה יהיה אפשר להכניס אנשים לשירות הציבורי 'מהצד שלנו' תהיה הרבה יותר גדולה. האם זה יקרה מחר בבוקר? לא. אבל ככל שניתן למנצח בכל פעם לקחת הכל ולמנות גם את השירות הציבורי שלנו שאנחנו חושבים שצריך להיות עצמאי - אז בהחלט כן".
"מנכ"ל משרד טוב חייב להכיר את עולם התוכן"
פרופ' משה צבירן, עד לאחרונה דיקאן הפקולטה לניהול על שם קולר וכיום מנהל מערך היזמות והחדשנות באוניברסיטת תל אביב, הסביר ב"כסף חדש" מה החשיבות של מנכ"ל משרד ממשלתי, ומה התכונות הנדרשות כדי שיבצע את עבודתו נאמנה. "משרד ממשלתי זה משרד שמנהל בין מיליארדים לעשרות מיליארדים, ובראשו עומד שר שהוא דמות פוליטית, שמנסה להתוות את המדינות ולכוון אותה, ומתחתיו יש מישהו שצריך לנהל את השוטף", אומר צבירן.
>>לריאיון המלא עם פרופ' צבירן קפצו לסימנייה הרלוונטית בנגן:
"מטבע הדברים, המנהל צריך יכולות ניהוליות, ואני חושב שגם כדאי שיהיה אקדמאי - זו בהחלט דרישה מינימלית הגיוניות לתפקיד של מנהל משרד בסדר גודל כזה. כמו כן, הוא צריך גם ידע בעולם התוכן הרלוונטי. הידע הזה אגב יכול גם להגיע מהעובדה שממלא או ממלאת המקום מגיעים ממצב שהם היו מנהלים בסקטור הפרטי או הציבורי ורכשו ניסיון רב בניהול באותו תחום ידע, אבל זה חייב להיות מישהו שמכיר את המטריה מבחינת עולם התוכן.
"צריך להבין שמנהל טוב הוא זה שצריך לקבל החלטה בסופו של דבר, כי הרבה פעמים יש קונפליקטים בשאלה לאן הולך הכסף למשל, למחלקה הזאת או למחלקה הזאת, ותמיד יש משאבים בחסר. בדיוק פה את מחפש את הדמות עם האוטוריטה והידע המקצועי שתדע להשכיל ולקבל את ההחלטות. גם בארגונים עסקיים אני לא מכיר מצב שבראש המערכת עומדת דמות שהיא לא משכמה ומעלה", אומר צבירן.
"בעולם העסקי אפשר לראות בסטארטאפים למשל, שהרבה פעמים מגיעים אנשים עם רעיון ומתחילים להריץ אותו, ואז בדרך כלל רוב הסוגיות שהן מתמודדים איתן הם סוגיות טכניות, של להתאים את המוצר לשוק וכן הלאה, ולגייס כספים. ואז אחד הדברים הראשונים שקרנות הון סיכון או משקיעים מסתכלים עליהם זה מה היזמים מסוגלים לעשות מבחינת ניהול העסק ולקדם אותו לשלבים הבאים. ואתה רואה בעשרות ארגונים שהמייסד עובר לתפקידים מקצועיים אחרים, ומביאים מנכ"ל מקצועי שיעשה את הפריצה העסקית, ושאלה הם יכולותיו. יש מעט מאוד אנשים שגם התחילו את העסק וגם גילו את היכולות הנכונות בניהול שלו. אני חושב שברוב החברות היזמים זזים הצידה כי אין להם את היכולות הניהוליות המתאימות".
