הסכסוך על קיבוץ האון: בית המשפט המחוזי בנוף הגליל-נצרת, בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים, דחה אתמול (ב') עתירה שהגישו המועצה האזורית עמק הירדן וקיבוץ האון נגד רשות מקרקעי ישראל (רמ"י), שדרשה לבטל 3 מכרזים לשיווק קרקעות בתחומי הקיבוץ השוכן על שפת הכנרת. הבוקר פרסמה רמ"י תוצאות של שני מכרזים להקמת 171 יחידות דיור לציבור הכללי ולחיילי מילואים בקיבוץ (מתוך כ-248 יחידות דיור).
העותרים טענו כי פרסום המכרזים לכל המרבה במחיר מנוגד להסכם שנחתם בין רמ"י לקיבוץ ב-2012. עוד נטען כי "פרסום המכרזים פגום מיסודו בשל שיקולים זרים ובלתי רלבנטיים". לטענתם, "למן כניסתו לתפקיד של מנכ"ל רמ"י החדש נעשים על ידי רמ"י ניסיונות חוזרים ונשנים לפרסום מכרזים המנוסחים בניגוד להסכמות של רמ"י עם קיבוץ האון, בניגוד להתנהלות רבת השנים מול המועצה האזורית עמק הירדן והכול ממניעים זרים, חסרי תום לב ופסולים". לטענתם, "מדובר בניסיון של מנכ"ל רמ"י החדש לטרפד הקמת היישוב על רקע יריבות אישית בינו לבין ראש המועצה האזורית עמק הירדן".
בנוסף, נטען בעתירה כי "לשיווק המגרשים במכרזים פומביים למרבה במחיר השלכות הרות גורל על עתיד האזור, שמשמעותה הפיכת היישוב לכפר נופש לעשירי ישראל או ליישוב 'רפאים' ולא ליישוב קהילתי אמיתי שיש בו חיי קהילה... הסיכוי של זוגות צעירים מאזור הפריפריה להתמודד עם בעלי ההון ולזכות במגרשים שפורסמו הנו נמוך עד בלתי אפשרי". לשיטת העותרים, "משמעות שיווק המגרשים למרבה במחיר היא שלא יהיה שום אופק לחסרי הדיור, שאינם בני עשירים, להתמודד במכרזים נשוא העתירה. בכך יש מניעה בפועל מתושבי הפריפריה מלהשתתף במכרז בשל מעמסה וגזירה כלכליות שאין הם יכולים לעמוד בהן".
הפוטנציאל המבוזבז של קיבוץ האון על גדת הכנרת
(צילום: אסף קמר)
רמ"י טענה, מצידה, כי החלטתה לשווק את המגרשים במכרז פומבי פורסמה לראשונה ב-2021, ואף שידעו על החלטה זו שנים לפני פרסום המכרזים, "לא נקטו העותרים פעולה כלשהי על מנת לבטל את החלטת הרשות ורק 5 ימים לפני סגירת המכרזים הם הגישו את העתירה בצירוף בקשה למתן צו ביניים, מבלי לתת הסבר כלשהו לשיהוי בהגשתה". עוד טענה רמ"י כי "בשל התנהלותם של העותרים והשיהוי הדבק בה, נפגע ציבור המציעים אשר הפקידו ערבויות בסכומים נכבדים ואשר נגרם להם נזק בכל יום שבו המכרזים מעוכבים".
רמ"י הוסיפה כי "אין כל פסול בשיווק המגרשים או חלק מהם במכרז פומבי למרבה במחיר". נטען, כי בהתאם לחוק חובת מכרזים, נקודת המוצא בהקצאת נכסי מדינה בדרך של התקשרות היא בשימוש בהליך מכרזי לפי כללי היסוד של מכרז פומבי ומתן אפשרות גישה לכל אדם, באופן שווה, ועל בסיס כללי תחרות אחידים, ברורים וידועים מראש. רמ"י טענה כי היא "בחנה את המקרה באופן יסודי, והכריעה לאחר שקילה ובחינה כי המקרקעין הם בעלי מאפיינים ייחודיים – על שפת הכנרת – וכי בהתחשב בכך ובמכלול הנסיבות, יש לשווקם בדרך של מכרז פומבי, תוך מתן עדיפות לקבוצות בהן מבקשת המדינה לתמוך בימים אלה – נכי צה"ל וחיילי מילואים".
"יש ועדת קבלה"
לגבי עניין השיקול הכלכלי, טענה רמ"י כי "כאשר המדינה מעניקה סיוע מיוחד לקבוצה מובחנת (במקרה דנן חברי קיבוץ האון) ומשלמת מיליוני שקלים לכיסוי חובות האגודה, אין פסול בעובדה כי בקביעת אופן שיווק הקרקעות נלקח בחשבון גם השיקול הכלכלי, קרי השבת הסכומים ששולמו על ידה או חלק מהם... אילו הייתה מוקצית הקרקע לבני המקום בלבד, היה נגרע חלקו של כלל הציבור בקרקע שלוש פעמים: פעם אחת בהשתתפות המדינה בכיסוי חובות קיבוץ האון; פעמם שנייה במניעת יכולת כלל הציבור מלהתמודד על רכישת מקרקעין בעלי אופי ייחודי; ופעם שלישית בירידת ערך הקרקע בהיעדר תחרות בין מציעים בהקצאת הקרקע בפטור ממכרז".
אשר לטענה כי רצונם של העותרים להימנע מיצירת "יישוב רפאים", טענה רמ"י, כי "המזור לרצון זה נעוץ בקיומו של מנגנון שנקבע בחקיקה ראשית, בפקודת האגודות השיתופיות וחל על כל הקצאה של מקרקעין קהילתיים ועל כל העברת זכויות ואינו ייחודי למתווה שיווק זה או אחר". בעניין זה הפנתה רמ"י להוראות בפקודת האגודות השיתופיות המחייבות כל מציע לקבל אישורה של ועדת קבלה, אשר יכולה לדחות בקשתו של מציע אם אין לו כוונה לקבוע את מרכז חייו ביישוב הקהילתי. כמו כן, הפנתה רמ"י להוראות המכרז אשר קובעות מגבלת העברת זכויות למשך 7 שנים וחובת מגורים (מגבלת השכרה) למשך 5 שנים. לטענתה, יש בכל אלה כדי ליצור מנגנון הנותן מענה הולם לחששות שהעלו העותרות.
בפסק הדין כתב השופט ערפאת טאהא כי "לא מצאתי עילה המצדיקה התערבות בית המשפט בשיקול דעתה של רמ"י בהחליטה לשווק את המגרשים במכרזים פומביים למרבה במחיר, ולא מצאתי כי במכרזים עצמם נפלו פגמים מהותיים המצדיקים פסילתם. עוד מצאתי כי המניע העומד בבסיס העתירה הוא רצונם של העותרים לכפות על רמ"י לשווק את המגרשים לתושבי המועצה האזורית עמק הירדן ולילדי חברי הקיבוץ המבקשים לחזור ולהתגורר בקיבוץ ולא דאגה אמיתית לציבור. נדמה כי אילו רמ"י הייתה מקבלת את בקשת העותרים והייתה מחליטה לשווק את כלל המגרשים לתושבי המועצה בלבד, ייתכן שבית המשפט היה רואה כי דבק בהחלטה כזו חוסר סבירות קיצוני המחייב את ביטולה".
ינקי קוינט, מנכ"ל רמ"י, אמר היום: "אני מברך על החלטת בית המשפט, אשר ראה לנגד עיניו את טובת כלל אזרחי ישראל, דבק בעיקרון השוויון ואימץ את המתווה אשר גובש על ידינו בהנחיית יו"ר מועצת מקרקעי ישראל, השר יצחק גולדקנוף. אדמות האון אינן שייכות רק לתושבי המועצה ולבניהם. בפסק הדין נקבע כי ,מטרת העתירה הייתה אחת ויחידה והיא לשווק את המגרשים לבנים ולמקורבים'. במכרזים שפרסמנו לא זכו טייקונים ולא בנים של בעלי הון, אלא צעירים וחיילי מילואים אשר מעוניינים להתגורר במקום היפהפה וקיבלו הנחה משמעותית ביותר במחיר הקרקע".
מהמועצה האזורית עמק הירדן נמסר: "הצטערנו לקרוא את החלטת השופט בנוגע לשיווק המגרשים בקיבוץ האון. נלמד אותה ואנו בהחלט שוקלים להגיש ערעור לבית המשפט העליון".
פורסם לראשונה: 10:11, 05.11.24
