בצל ההאטה המסתמנת בענף ההייטק והביקוש הרב לעובדים על אף ההאטה וגל הפיטורים הנוכחי, הוועדה להון אנושי בהייטק, שהחלה לפעול בנובמבר השנה ושבראשה עומד דדי פרלמוטר, הגישה את מסקנותיה והמלצותיה לשרת החדשנות, אורית פרקש-הכהן.
להערכת הוועדה, תיתכן האטה בביקוש לעובדי הייטק בשנתיים הקרובות, אך בטווח הארוך הביקוש ימשיך ויתגבר, ולכן יש לפעול כדי לענות על הביקוש, שכן כיום ההיצע של כוח אדם מיומן לתעשייה רחוק מלספק מענה ראוי לתעשייה שמובילה את המשק הישראלי.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
השבוע פורסם כי מספר העובדים בענף בירידה, ובאפריל 2022 שיעור העובדים בהייטק עמד על 9.8%, שהם כ-378 אלף עובדים (ירידה של כאלף עובדים ממרץ). היעד של הממשלה היוצאת, כזכור, היה להגיע ל-15% עובדים בהייטק עד 2026. אתמול (שלישי) פוטרו מאות עובדים בחברות היוניקורן (שהשווי שלהם מעל מיליארד דולר) הישראליות ורביט, טרנסמיט, איטורו וביזאבו. ואלה הצטרפו למאות מפוטרי יוניקורנים נוספים בשבועות האחרונים. לפי הערכות, הפיטורים נובעים מהצורך של חברות לצמצם בהוצאות בשל הקושי לגייס כספים כעת.
1 צפייה בגלריה
הוועדה מעריכה כי בשנתיים הקרובות תיתכן האטה בביקוש בהייטק, אך בטווח הארוך הביקוש יגבר
(צילום: Shutterstock)
כעת, הוועדה ממליצה לאמץ מדידה חדשה בישראל של "משרות טק", כפי שמקובל בארה"ב ובמדינות אחרות בעולם. המדידה החדשה למעשה אמורה לכלול גם את אנשי הטכנולוגיה שלא עובדים בענף ההייטק, כמו למשל מתכנתים בבנקים וכו', ולפיה כבר היום אנחנו עומדים על 14.2% עובדי הייטק מתוך כלל העובדים במשק, שהם 447 אלף איש. (יש לציין כי גם במדידה כיום וגם במדידה המוצעת כוללים את מה שנקרא "מקצועות הצמיחה", שהם התפקידים שאינם טכנולוגיים בחברות הייטק).
לפיכך, הוועדה מציעה כי היעד הממשלתי לשיעור המועסקים במשרות טק לפי המדידה החדשה יעמוד על: 770 אלף עד שנת 2035 במקרה של צמיחה מהירה, 735 אלף במצב של צמיחת ביניים ו-690 אלף במצב של צמיחה מואטת. סה"כ: 18-20% מסך העובדים במשק. לפי מדידה זו, מדובר במחסור צפוי של יותר מ-100 אלף עובדים אם לא ייושמו המלצות הוועדה.
ההמלצות המרכזיות של הוועדה לגבי מערכת החינוך כוללות את הגדלת שיעור מסיימי "בגרות הייטק", שכוללת 5 יח"ל מתמטיקה, פיזיקה ו/או מדעי המחשב, וכן אנגלית ברמת דיבייט ושיח שוטף. היעד שעליו ממליצה הוועדה הוא ש-15% מכלל התלמידות שיסיימו ב-2028 ייצאו עם "בגרות הייטק", ו-10% מכלל התלמידים בחברה הערבית.
הוועדה ממליצה לצמצם 50% מהפער שיש היום בין מסיימי בגרות הייטק בכלל המחוזות לבין מחוז תל אביב והמרכז. שיעור המסיימים "בגרות הייטק" בתל אביב והמרכז, נכון לשנת הלימודים תש"פ, הוא 19% בקרב בנים ו-12% בקרב בנות. במגזר היהודי בפריפריה: 11.7% מסיימים בנים ו-7.4% מסיימות בנות; במגזר הערבי: 5% בנים ו-6% בנות, ובמגזר החרדי: 0.4% בנים ו-0.6% בנות.
המלצה נוספת לחיזוק המיומנויות המתאימות להייטק עוד במערכת החינוך, היא לבחון מודלי תגמול חדשים למורים במקצועות הטכנולוגיים בצל המחסור החמור במורים בעלי ידע כזה, והרחבת תוכניות להוראה דיגיטלית מרחוק.
ההמלצות המרכזיות במערכת הביטחון והשירות הלאומי-אזרחי, הן הורדת גיל הפטור ל-21 לאוכלוסייה החרדית – מהלך שהממשלה היוצאת ניסתה ליישם ללא הצלחה; שילוב של 30% מהפריפריה החברתית-גאוגרפית במקצועות הטכנולוגיים עד 2025, והגדלת שיעור הנשים בעתודה אקדמית מ-24% ל-33%. עוד מציעה הוועדה לגבש מתווה לשירות לאומי-אזרחי טכנולוגי שייתן מענה לאוכלוסיות שאינן משרתות ביחידות צבאיות טכנולוגיות, ובחינת אפשרות לצרף ליחדות אלה גם לוחמים לקראת שחרורם.
ההמלצות המרכזיות באקדמיה עוסקות בהגדלת כמות הסטודנטים בכלל והסטודנטים הערבים והסטודנטיות בפרט במקצועות ההייטק, וכן בהגדלת מספר הקורסים באקדמיה המתקיימים בשפה האנגלית. גם באקדמיה הוועדה מתייחסת למחסור בסגל האקדמי בתחומי ההייטק באוניברסיטאות, ומציעה להקל על שילוב סגל אקדמי מחו"ל, שילוב חברי סגל ועוברי הוראה מהתעשייה ועוד.
