חוק ההסדרים רחב ההיקף אי פעם אושר, עם שינויים לא רבים אך משמעותיים של הרגע האחרון, ביום הדיונים המרתוני בכנסת. אולם, במשרד האוצר הודו שהם הופתעו לטובה. בכיר במשרד אמר ל-ynet כי "לא רק שאישרו לנו את כל הרפורמות החשובות, עם שינויים מינוריים מעטים בלבד, אלא שאפילו אלה הפחות חשובות, שהכנסנו לחוק כ'עיזים', אושרו על ידי חברי הכנסת. דווקא ממשלה עם רוב זעום כל כך – הצליחה מעל למשוער בהעברת התקציב".
השר אביגדור ליברמן היה מרוצה עוד יותר. בדיון עם אחדים מראשי האוצר שלשום הוא התבטא כך: "בעצם לא ויתרנו על כלום. הרי תכננו מראש לבצע את השינויים שדרשו מאיתנו חברי הכנסת, כמו מתן פיצוי לנשים שיעבדו בעבודות שוחקות בגיל 62. הצלחנו בגדול עם התקציב הזה".
שמחה מוקדמת מדי?
האם נשים יעבדו כבר בשנה הקרובה עד גיל 62 שנים וארבעה חודשים? האם יהפכו בקרוב אלפי משרדים לדירות? האם נשלם מס חדש שייקר כבר בקרוב עד מאוד את הכלים החד פעמיים ואת המשקאות הממותקים? האם בעוד שלוש שנים ניסע בפחות פקקים ברחבי גוש דן עם הפעלת אגרות הגודש? האם יוזלו כבר בקרוב הפירות והירקות בישראל בעשרות אחוזים?
חוק ההסדרים מבטיח את כל אלה, לטוב ולרע. זאת, אם לא ישונו פרקי החוק הללו בדיונים שתנהל הכנסת בשבועות הקרובים בוועדותיה, כדי להכשיר את החוק ואת התקציב לקריאה שנייה ושלישית, שיתקיימו על פי תוכנית משרד האוצר ב-10 בנובמבר השנה.
מניסיון דיוני התקציב בכל שנות המדינה, ייתכן מאוד שליברמן ישמח קצת פחות בתחילת חודש נובמבר. לא כל חברות הכנסת מהקואליציה מרוצות גם עכשיו מתוואי העלאת גיל הפרישה לנשים. חברי כנסת שומרי מצוות בעיקר מהקואליציה, וגם חברי רע"ם, לא אוהבים במיוחד את המסים המתוכננים על כלים חד פעמיים ומשקאות ממותקים, שיגדילו משמעותית את ההוצאות של משפחות ברוכות ילדים.
השינויים שבוצעו ברגע האחרון
חוק ההסדרים לשנים 2021-2022 כולל 42 רפורמות. אלה העיקריות שבהן והשינויים שבוצעו ברגע האחרון:
הפעלת אגרות גודש בגוש דן החל מעוד כשלוש שנים. שינוי שבוצע בחוק המקורי: רבע מיליון נכים יהיו פטורים מהאגרה.
חוק הרגולציה הגדול יבוצע, אך רוקן למעשה מתוכן. ברגע האחרון נקבע כי במקום רשות רגולציה עם שיניים, שתוכל לכפות הוראות וכללים על משרדי הממשלה, היא תהפך ל"רשות מייעצת" בלתי מחייבת.
גיל הפרישה לנשים אמנם יעלה ל-65, אך יש חברות כנסת שמבקשות "למרוח" את התקופה על פני 15 שנים, במקום 11 שמציע האוצר, ולהגדיל עוד את הפיצוי ל-20% מהנשים שמועסקות בעבודות שוחקות. בינתיים כבר הקציב האוצר, ממש שעות לפני ההצבעה בקריאה הראשונה, 650 מיליון שקל. הממשלה תשלם חלק משכרן בגין צמצום שעות עבודתן.
תוכנית המטרו הגדולה, בהיקף שיא של 150 מיליארד שקל, הוצאה אמנם מחוק ההסדרים, אך במפתיע הוגשה לאישור הכנסת בחוק נפרד כבר ביום חמישי בלילה. נראה שהחוק היקר הזה יעבור כמה שינויים אך יאושר.
רוב רפורמת החקלאות כלל לא זקוקה לאישור הכנסת
אחת הרפורמות המשמעותיות שגררה הכי הרבה ביקורת היא הרפורמה בחקלאות. למעשה, עיקרה לא טעון כלל את אישור הכנסת, כיוון ששר האוצר רשאי לבטל (או להוסיף) מכסים על יבוא מוצרים בחתימתו בלבד על ידי צו. מה שנותר מהרפורמה כעת צפוי לעבור בכנסת (למעט הפחתת המכסים וייבוא פירות וירקות, עליהם לליברמן יש את הסכמות לחתום על צווים ללא צורך באישור החברים).
אז מה נשאר מהתוכנית המקורית? לאחר לחץ כבד של שדולת החקלאות בקרב חברי הכנסת, רשמו החקלאים הישגים. בראש ובראשונה סוכם כי בשלושת החודשים הקרובים ייערכו דיונים בשיתוף החקלאים בנושא הרפורמה ובסעיפים הבעייתיים. אחת הטענות הקשות שלהם הייתה כי האוצר התכוון ליישם רפורמה משמעותית ואפילו היסטורית ללא הידברות מוקדמת איתם ושמיעת עמדותיהם.
הישג נוסף: הרפורמה בענף הביצים לא תיכלל בחוק ההסדרים, וסוכם שיתקיים דיון בנושא עם החקלאים, מחוץ לחוק ההסדרים, בשלושת החודשים הקרובים, במטרה להגיע להסכמות. פירוש הדבר הוא כי ביטול מכסות הביצים והתכנון בענף ימשיך בינתיים להתקיים. שר החקלאות עודד פורר אמר בנושא: "בשלושת החודשים הבאים הנושא יידון בין משרד החקלאות ללולנים במטרה להביא לנוסחה מוסכמת".
תזכורת: קרב החקלאים מול האוצר
(צילום: אבי חי)
את הלחץ נגד הרפורמה במתכונתה הובילה שדולת חברי הכנסת שתומכת בחקלאים; יו"ר ועדת חוץ וביטחון רם בן ברק; יו"ר ועדת הכנסת ח"כ ניר אורבך; סגן שר הביטחון אלון שוסטר; סגן שרת הכלכלה יאיר גולן; יו"ר סיעת העבודה ח"כ רם שפע וח"כ נירה שפק.
הישג משמעותי נוסף: הפיצוי לחקלאים, כפי שנקבע ברפורמה, היה אמור להיות אחיד לכל אחד מהם - 100 שקל לדונם ללא הבחנה בין מיקום החקלאים או סוג הגידולים. כעת סוכם כי הפיצוי יהיה דיפרנציאלי לפי סוג הגידול והאזור הגיאוגרפי של המגדל. בחודשים הקרובים החקלאים ינסו גם להגדיל את גובה סכום הפיצוי. השר פורר אמר בעניין: "לא סביר שחקלאי בערבה יקבל את אותו פיצוי כמו חקלאי במרכז".
אחד הנושאים הכאובים ביותר בחקלאות ואחד הגורמים המרכזיים, לטענתם, לעלות הגבוהה של גידולים חקלאיים בישראל הוא המים. בשנה האחרונה התברר כי משרד האוצר מתכוון לייקר את תעריפי המים לחקלאות, נושא שהיה כלול ברפורמה, אבל ליברמן ביטל זאת. לגבי הרפורמה בפירות ובירקות אמר פורר כי "היא תתבצע לפי המתווה בהדרגה בתהליך של חמש שנים. עד היום החקלאים לא קיבלו כסף מהמדינה לטובת השקעות, ובמסגרת הרפורמה הם יקבלו תקציב לטובת מחקר ופיתוח. המחקר העולמי מפגר אחרי משבר האקלים, וישראל תהיה בחזית, גם בשיטות גידול מתקדמות, כי לא תהיה בעתיד דרך אחרת לגדל מזון".
מה הלו"ז
הלו"ז לאישור תקציב המדינה, שיגיע לכ-439 מיליארד שקל ב-2021, ו-452.5 מיליארד שקל ב-2022, וחוק ההסדרים הגדול, הוא עתה כזה: ועדת הכנסת תחלק את פרקי התקציב לדיונים לקראת אישורו לוועדות הכנסת, בעיקר לוועדת הכספים, והדיונים יחלו ב-4 באוקטובר.
ב-10 בנובמבר תתכנס הכנסת לאישור התקציב וחוק ההסדרים. אם יהיה צורך הדיון יימשך ב-14 בנובמבר, המועד האחרון בחוק. אם לא יימצא רוב, הכנסת תתפזר ונלך לבחירות חמישיות תוך פחות מ-5 שנים, בפברואר 2022.
