בשיתוף ידיעות הנדל"ן
האם הזינוק החד במחירי הדירות, וגם במחירי השכירות, הוא ההזדמנות של יישובי הפריפריה? מה צריך לעשות כדי שיישובים וערים בצפון ובדרום יהיו אטרקטיביים בפני עצמם ולא יהיו ברירת מחדל? על השאלות הללו ניסינו להשיב בעזרת צוות מומחים שהגיע במיוחד לאולפן "ידיעות הנדל"ן". מדובר באלונה שפר, מנכ"לית מינהלת הסכמי הגג בעיר נתיבות ; חגי רזניק, ראש מכון ריפמן לפיתוח הנגב ומנכ"ל משרד הבינוי והשיכון לשעבר, ואוהד דנוס, יו"ר לשכת שמאי המקרקעין לשעבר ומומחה נדל"ן.
על השאלה הראשונה, האם הסכמי הגג בנתיבות מושכים גם אנשים ממרכז הארץ, השיבה שפר בחיוב: "כן, בהחלט. הסכם הגג הוא למעשה חבילה, כאשר המדינה משקיעה מיליארדים כדי להפוך את נתיבות למטרופולין של הנגב המערבי. זאת אומרת עיר עם כוח משיכה, עם אזורי מסחר ותעסוקה, עם חינוך ברמה גבוהה, עם פיתוח של תשתיות עירוניות ברמה הגבוהה ודירות במחיר שבאמת מאפשר לזוגות צעירים להגיע. אנחנו רואים שמגיעים בעיקר זוגות צעירים מבאר-שבע, אשדוד והפריפריה הדרומית. הם עדיין לא רוצים להתרחק מההורים, אבל רוצים לשפר דיור במחיר סביר. הרבה מאוד זוגות צעירים ומשקיעים, שמגיעים מאזור המרכז, קונים דירות ומשכירים אותן לזוגות צעירים שמגיעים או מהמרכז או מהדרום. בנתיבות יש הגירה חיובית, והיא כמעט היחידה בנגב עם הנתון הזה".
רזניק נשאל כיצד הופכים את הפריפריה לאטרקטיבית, והשיב: "העשייה צריכה להיות הוליסטית ומשולבת. אנחנו מדברים על הסכמי מסגרת להתחדשות עירונית, כי העתיד הוא התחדשות עירונית, ובסוף, בפריפריה אין ערך קרקע שמפרנס את ההסכם, ולכן המדינה צריכה להכניס יד לכיס ולענות על הצרכים. מעבר לזה צריך לומר - שבסופו של דבר בפריפריה בכלל ובנגב בפרט יש לזוג צעיר יכולת לבנות בית צמוד קרקע בסכום הגיוני, עם חיי קהילה עשירים. זו הזדמנות. ולכן את הדבר הזה צריך לאפשר גם בתכנון וגם במתן המסגרות הנכונות. ואני חושב שגם המדינה צריכה להירתם". עוד הוסיף רזניק בהקשר זה: "אבל צריך גם לראות את הדברים החיוביים שקורים בנגב - יש שם קאדר של ראשי רשויות צעירים ונמרצים. גם באוכלוסייה הבדואית. רעבים, רעבים לשינוי. צריך לראות מה קורה בנתיבות ומה קורה באופקים ומה קורה בבאר-שבע. אנחנו במכון ריפמן לקחנו על עצמנו לנסות ולקדם את הנושא הזה של האוכלוסייה הבדואית והחברה הבדואית יחד, בדואים ויהודים, ובאמת לשים את הדבר הזה על המסלול, כי אי אפשר להתעלם מזה".
"פערים גדולים במחירים"
"ההבדל הוא גדול, הוא משמעותי מאוד", כך משיב דנוס על השאלה עד כמה מחירי הדירות במרכז שונים מהפריפריה, "הגענו בלב אזורי הביקוש לסדרי גודל של בין 25 אלף שקל למ"ר ועד כ-100 אלף שקל למ"ר וצפונה מזה. באותו הזמן, ביישובים שלכאורה נקראים פריפריה - וצריך להתייחס אל המונח הזה באופן יחסי כי לא כל דבר הוא פריפריה ולא כל דבר יישאר פריפריה - אז אנחנו מדברים על סדרי גודל שיכולים לנוע בין עשרת אלפים שקל לאותם 25 אלף שקלים למ"ר. זאת אומרת שיש פה פערים משמעותיים גדולים, פערים משני חיים. וצריך להבין שזו החלטה בין האם אתה משקיע את ההון שלך ומשעבד את העתיד שלך לטובת הדירה, או שאתה הולך על השקעה שבאמת, כפי ששמענו, יכולה להקנות לך ערכים נוספים במקום אחר. אני חייב להגיד שיוצא לי להסתובב לא מעט, ואני כל פעם נפעם מחדש כשאני רואה את חבריי השמאים שמתגוררים ביישובים שהם מתקראים פריפריאליים, ואני חוזר הביתה ואומר לרעייתי שהם חיים הרבה יותר טוב מאיתנו".
נכון להיום המרכז עדיין יותר מבוקש למגורים, אבל נשאלת השאלה מה יגרום לזוגות הצעירים או לרוכשי הדירות להעביר את מקום מגוריהם לדרום או לצפון. שפר מתייחסת לנתיבות ומשיבה כי: "קודם כל, מי שחושב שרק בנייה של יחידות דיור תפתור את הבעיה - לא מבין מה מושך אנשים. הנושא של תעסוקה, הנושא של תחבורה. התנופה הגדולה של נתיבות היא כיוון שיש תחנת רכבת מדהימה בתוך השכונה החדשה, לא צריך לקחת את האוטו. אתה עובר את הכביש, נכנס לרכבת ונוסע לתל אביב או לבאר-שבע". אבל לצד הפתרון, כך על-פי שפר, מגיעה גם הבעיה: "לא יכול להיות שמשרד התחבורה ישנה את זמני הרכבות, יבטל פתאום קווים ויהפוך את כל המסע הזה לסיוט, משום שזוגות צעירים, שאני יודעת שהם רוצים להגיע, הם פתאום מבינים שהם יצטרכו להחליף רכבת או הזמנים משתנים. הדבר הזה לא נותן ודאות. היום זו תחנה יותר פעילה מהתחנה ברמלה, ששם יש קריית ממשלה ובית משפט. אם ישפרו את כל הנגישות, זה יהיה דבר מדהים". בנוסף מוסיפה שפר כי דבר נוסף שמושך אוכלוסייה חדשה הוא החינוך, וחדשנות בחינוך: " דבר שני זה חינוך. אנחנו הבאנו את מכון ויצמן לנתיבות, מכון ויצמן פתח השנה מרכז מדעי אזורי לילדי האזור ואנחנו בונים קמפוס בהשקעה משותפת של למעלה מ-40 מיליון שקל ללימודי פיזיקה וכימיה. הבאנו מורים של מכון ויצמן, עם משכורות של מכון ויצמן. אז צריך לייצר סל של אפשרויות גם בתעסוקה גם בחינוך איכותי גם בנגישות לאזורי תעסוקה למרכז ולדרום".
"מתחילים לסלול שורה של החלטות שהם בכיוון הנכון"
בתור מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון לשעבר, היה מעורב רזניק בחתימת הסכמי גג מול רשויות מקומיות, גם בפריפריה. מדובר בהסכמים בהם מתחייבת המדינה לממן תשתיות והוצאות נוספות של הרשות המקומית, וזאת כדי לקדם בנייה של דירות מגורים ולפתח את העיר. בהקשר הזה נשאל רזניק מה המדינה יכולה לעשות היום כדי לקדם את הפריפריה. על כך השיב: "קודם כל אני רוצה להגיד כשאנחנו קידמנו את הסכמי הגג, בסופו של דבר היה צריך להיות מאבק איתנים עם אגף תקציבים להכניס יד לכיס ולתקצב הסכמי הגג בפריפריה. ללא התעקשות של השר כחלון ושל השר גלנט על ראשיהם של הפקידים, לא היו הסכמי גג בפריפריה. צריך להגיד את זה. היום העידן הוא עידן של התחדשות עירונית, ועכשיו אני רואה שמתקצבים פיילוטים ואני רואה שמתחילים לסלול שורה של החלטות שהן בכיוון הנכון. את הדבר הזה צריך להעמיק". עוד הוסיף רזניק ואמר כי: "בסופו של דבר הפתרון צריך להיות פתרון הוליסטי. לא רק בדיור, גם באיכות חיים, גם בתחבורה, גם בתעסוקה ובחינוך. בסוף, המשימה היא לבטל את המושג פריפריה, ומטבע הדברים אני אופטימי. אנחנו בדרך לשם, ויש כוחות חיוביים".
בהמשך לדברו של רזניק, נשאל דנוס מה יכול לעשות את השינוי? איך מובילים את רוכשי הדירות להעדיף את הצפון או הדרום על המרכז? "אם אתה מייצר איזשהו מצב עניינים שבו הפריפריה מקנה ומייצרת ערכים ברמה גבוהה, אז אנשים יעברו לשם", כך דנוס, "אין חובה שבמדינת ישראל יהיה מטרופולין אחד משמעותי וכך הכול צריך להתחבר אליו. צריך להבין שבסוף מה שייצר את השינוי זה העניין התעסוקתי, כי אם אתה מייצר תעסוקה איכותית - אתה מביא אנשים עם כסף. במקביל, אתה מביא מפעלים עם כסף, ואז יש את מי שישלם ארנונה ומי שיממן את החינוך הטוב".
עוד אמר דנוס כי הרבה פעמים הוא נתקבל בדיונים על הפריפריה עם גורמים שמזמן לא ראו כיצד היישובים התפתחו ומה נעשה בהם השנים האחרונות: "כשאנחנו מדברים על הפריפריה, רבותיי, אני ממליץ לכולם לקחת את המפתחות של הרכב ולטייל לשם ולראות שהיישובים האלה מפותחים מאוד, והם מקנים רמת חיים גבוהה ורמת חינוך נהדרת. אני חושב שלקרוא להם פריפריה זה לעשות להם איזשהו עוול".
בשיתוף ידיעות הנדל"ן
