משרד הפנים הודיע היום (ג') כי שיעור התייקרות הארנונה לשנת 2025 יעמוד על 5.29%. מדובר בהתייקרות השנתית הגדולה ביותר ב-17 השנים האחרונות.
שיעור העדכון השנתי נקבע לפי נוסחה המכונה "הטייס האוטומטי", שגובשה בחוק ההסדרים 2007, וכוללת את מחצית שיעור שינוי מדד המחירים לצרכן ומחצית שיעור שינוי מדד השכר הציבורי. במדד אפריל נרשמה עלייה שנתית של 2.79%, בעוד בין פברואר 2023 לפברואר 2024 עלה השכר במגזר הציבורי ב-7.8%. כלומר, עיקר העלייה נובע מעליית השכר במגזר הציבורי, שמקורה בהסכמי שכר שנחתמו.
לשם השוואה, בשנת 2024 עמד שיעור העידכון על 2.68%, בשנת 2023 על 1.37% וב-2022 על 1.92%. בשנת 2009, אחרי המשבר הכלכלי העולמי, עמד שיעור העידכון על 4.29%.
לפי הנוהג, משרד הפנים מפרסם את התעריף באמצע השנה כדי לאפשר לראשי הרשויות לפנות אליו ולבקש להעלות את הסכומים, או לחלופין להוריד אותם. לפי החוק, הרשות המקומית צריכה לקבל אישור של שרי האוצר והפנים להעלאה או הפחתה בצו הארנונה. לשרים יש תקופה של 6 חודשים לדון בבקשת הרשויות.
"אין שיא ביוקר המחיה שהממשלה הזו לא שוברת"
בינואר 2023, זמן קצר לאחר הקמת הממשלה, הצהירו שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ורה"מ בנימין נתניהו כי הארנונה תוקפא לשנה. נתניהו אמר אז: "בשנה וחצי האחרונות המשק שלנו נכנס לסחרור אינפלציוני, האינפלציה והריבית בעקבותיה מרקיעות שחקים. כל עלייה בחשמל, מים, דלק, ארנונה, גוררת עליה נוספת. המחיר הזה משפיע על המשפחות וזה מגיע בסופו של דבר לדבר שכל משפחה מרגישה. המשכנתא עולה במאות שקלים, לחלק ב-1,000 שקלים לחודש. זה נטל גדול מאוד שצריך לטפל בו".
בדיון וועדת הפנים של הכנסת בנושא העלאת תעריף הארנונה לשנת 2025, שהתקיים במרץ, הביעו גורמים מרכזיים במשק התנגדות גורפת להעלאת הארנונה. נתנאל היימן, מנהל אגף הכלכלה בהתאחדות התעשיינים, אמר אז כי "יש שיח שלם שהממשלה מובילה על כך שאין לנצל את המצב בזמן מלחמה. אנחנו מבינים שיכול להיות שבמצב רגיל הצעת החוק בכלל לא היתה מגיעה לחדר הזה והמשחק היה עובר לשרים. אבל במצב הנוכחי, נאה דורש - נאה מקיים".
יו"ר האופוזיציה, ח"כ יאיר לפיד (יש עתיד), אמר הערב כי "אין שיא ביוקר המחיה שהממשלה הזו לא שוברת. מעמד הביניים קורס תחת הנטל והממשלה מתעלמת ממנו. עם הממשלה הזו לא ננצח את יוקר המחיה".
ממשרד הפנים נמסר כי "שיעור העדכון קבוע בחוק ההסדרים ואינו נתון לשיקול דעתו של שר הפנים. לרשויות ניתנת האפשרות להגיש בקשה לאישור חריג משיעור העדכון שנקבע, הבקשה מועברת לשיקול דעתם של שרי הפנים והאוצר".
