דגים ממדינות עוינות: אפילו בימים אלה, במקום דגי דניס טריים מישראל, רשתות השיווק וחנויות לממכר דגים מעדיפות דגי דניס טריים מטורקיה, כך טוענים מגדלי הדגים.
גם הכינויים של הדג החביב על ישראלים - מקורם בטורקית: שמו בטורקית הוא צ'יפורה ודניס זה ים בטורקית. בעברית היו אמורים לקרוא לו בכלל ספרוס זהוב.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו, האזינו לפודקאסט הכלכלי היומי "כסף חדש", וסמנו "כלכלה" בהתראות אפליקציית ynet
לפי נתוני ארגון מגדלי הדגים, ברגע שהמדינה יזמה החל מהלך בספטמבר 2022 להפחתת המכס מ-7.5 שקלים לק"ג ל-5 שקלים לק"ג, והיקף הייבוא לישראל של דג דניס טרי צמח ל-4,000 עד 5,000 טונות בשנה. כל הצריכה בישראל עומדת על 6,000 טונות בשנה, מתוכם כעת כ-700-500 טונות בלבד ייצור מקומי. בינואר הקרוב המכס יצטמק עוד יותר ל-2.5 שקלים לק"ג.
למרות זאת, המחיר לצרכן לפי נתוני הלמ"ס, עד אפריל, לא השתנה בהרבה. המחירים ב-2022 נעו בין 56.3 ל-63 שקלים לק"ג דניס טרי. ב-2023 - עד אפריל - הם הסתכמו ב-62.4-61.4 שקל לק"ג דניס. כלומר, הייבוא לא עזר לצרכן מבחינת מחיר אלא רק מבחינת כמויות.
היקף הצריכה השנתי עלה בשנים האחרונות וכמעט הכפיל את עצמו, כשמנגד הייצור המקומי הצטמצם, כך שבפועל הפגיעה בחקלאות הישראלית גדולה מאוד. הגידול בצריכה אינו כתוצאה משינוי במחיר, הביקוש לדג הזה פשוט גבוה מאוד, למרות שמחירו לא ירד.
סלמון עדיף מנורבגיה על צ'ילה
"זה המשך של מהלך שמדינת ישראל נקטה בו החל מלפני שנה, של הורדת מכסים במקום לעודד את השוק הישראלי ולפתח את הייצור המקומי", מסביר שוקי דומוביץ' מנכ"ל ארגון מגדלי הדגים.
גם המגדלים מודים שרוב התוצרת הטרייה שנמכרת כיום בארץ היא מייבוא, חלקה הגדול מטורקיה וחלקה מיוון וקפריסין. לפי דומוביץ', מייצור מקומי נמכרים פה כאמור 700-500 טונות דג ישראלי, כשלפני הייבוא השיא היה 3,000 טונות דניס ישראלי. הייצור המקומי של דניס הוא פחות מ-10% מהשוק כרגע. כך ש-90% מגיע מייבוא.
"מעודדים את הייבוא של דניס בעיקר ממדינות כמו טורקיה שהיום היא עוינת. בסלמון, שהוא הדג הנמכר ביותר בישראל, יש גם יבוא ממדינה עוינת נוספת: צ'ילה. כן, משם מייבאים חלק גדול מהסלמון שנמכר פה וגם זו מדינה שיוצאת בגנותנו בכל העולם. ברגע שיש מלחמה או מגפה, רואים כל פעם מחדש שהקונספציה של התלות בייבוא קורסת".
איך הצרכן יכול לדעת מאיפה הדניס?
"לשמחתנו עבר חוק בכנסת לסימון ארץ מוצא גם על או לצד סחורה בתפזורת. אם לא יוקדם, החל מינואר יהיה סימון כזה. בכל סקר שעשינו ושעורכים גופים אחרים הציבור בישראלי מעדיף תוצרת הארץ".
מה ההבדל במחיר? כי לעיתים מתירים יבוא מתחרה בגלל בעיות מחיר בארץ. לעיתים המחיר נשאר זהה והיבואנים מגלגלים את הפער לכיסם.
"דניס נמכר היום ב-70-60 שקל ללא שינוי אחרי הייבוא. אז בעצם המדינה מפסידה מכסים, לפעמים היא גם צריכה לתמוך במגדלים לתקופה ובסוף המחיר לצרכן לא יורד.
"לאור מה שקורה בגבולות הדרום והצפון, אנחנו רואים שהחקלאות מגינה על הגבולות. גידלו דניס באשדוד בעבר אך החווה שם נסגרה בגלל הייבוא ומגדלים גם במכמורת ובקיבוצים. חבל שבמקום לחזק את החקלאים ואת כושר הייצור המקומי, רשתות השיווק בוחרות לייבא דגים ממדינות כמו צ'ילה, שמאיימת בניתוק היחסים איתנו, וטורקיה שתוקפת אותנו בגלוי ומקדמת צעדים ממשיים נגד מדינת ישראל. התלות בייבוא מחלישה את כושר הייצור המקומי ופוגעת לא רק בחקלאים הישראלים, אלא גם בצרכנים ובביטחון המזון של כולנו, בטווח הקצר והארוך".
בשופרסל לא מוכרים דג טורקי
ברוב הרשתות שפנינו אליהן לא הגיבו לעניין הדג. בשופרסל אמרו לנו מפורשות שהרשת לא מייבאת דניס מטורקיה. באחת הרשתות אמרו לנו: "צריך לעשות בדיקה איזה דגים ניתן לרכוש בארץ ובמקום זה רוכשים מטורקיה. במידה שקיים מצב כזה בהחלט כדאי לתת עדיפות לישראל.
"יש לא מעט סוגי דגים מובילים שלא ניתן בכלל לרכוש בארץ. לדוגמה, סלמון/פילה סלמון, שמהווה כ-45% ממכירת הדגים הטריים, בכלל לא קיים בישראל. לעומת זאת, אמנון, בורי, פורל, מוסר, ברמונדי - קונים בארץ.
"דניס, לברק, מגיעים מטורקיה בעיקר כי לטענת היבואנים אין מספיק סחורה בארץ. אני לא מספיק יודע. אבל לדעתי האישית והמקצועית בהחלט צריך לתת עדיפות לדגים תוצרת הארץ, בסוגים שקיימים בארץ".
