בית המשפט המחוזי בתל אביב קיבל לאחרונה ערעור שהגישה אישה על החלטת בית המשפט למשפחה, שפטר את בעלה לשעבר לחלוטין מתשלום מזונות לבתם, בשל הרחבה ניכרת בזמני השהות. השופט שאול שוחט קבע כי "שינוי בזמני השהות יש בו כדי להשפיע אך ורק על חלוקת נטל החיוב באשר לצרכים תלויי השהות. אין בו כדי להשליך על חלוקת נטל החיוב באשר לצרכים שאינם תלויי שהות". לפסק דינו הצטרפו השופטים עינת רביד ונפתלי שילה.
בני הזוג התגרשו לפני כעשור ונקבע כי האב ישלם מדי חודש 1,600 שקל לאם עבור מזונות הבת. עוד הוסכם שהבת תשהה אצל אביה שני לילות בלבד במחזור של שבועיים. אלא שבשלב מסוים האב הפך למעורב יותר בחיי בתו, וזמני השהות שלו עמה הורחבו לכדי שמונה לילות בשבועיים, כלומר פי ארבעה מהזמן שעליו הוסכם בגירושים.
בנסיבות אלה קיבל בית המשפט למשפחה במאי האחרון את תביעתו לביטול המזונות שהושתו עליו. הוא העריך אמנם שצורכי הילדה עלו מ-1,600 ל-2,250 שקל בחודש, מתוכם 1,700 שקל עבור צרכים תלויי שהות, אולם קבע כי כל אחד מההורים יישא בהוצאות הילדה כשהיא בחזקתו, מבלי שההורה האחר יצטרך לשלם מזונות.
בית המשפט למשפחה נימק את החלטתו בכך שהרחבת זמני השהות מהווה שינוי נסיבות מהותי המצדיק בחינה מחדש של סוגיית המזונות. מאחר שזמני השהות (הפרמטר הקובע לעניין צרכים תלויי שהות) עם האב גבוהים יותר (58% מהזמן), ויחס ההכנסות (הפרמטר הקובע לעניין צרכים שאינם תלויי שהות) הוא לטובת האם שמרוויחה מעט יותר – נקבע שאין להטיל חובת מזונות על מי מההורים. אולם האם לא השלימה עם פסק הדין והגישה ערעור למחוזי.
עו"ד עדי חןאבי חןאבל בערעור קבע השופט שוחט קבע שבית המשפט למשפחה טעה כשלא ערך בהחלטתו הבחנה בין צורכי הילדה תלויי השהות, כגון אוכל והסעות – שלגביהם האב אכן זכאי ליהנות מהפחתת מזונות בשל הרחבת זמני השהות עם בתו - לבין צרכים שאינם תלויי שהות כגון ביגוד והנעלה, שמהם אין הצדקה לפטור את האב, גם בהתחשב בהרחבת זמני השהות.
הוא ציין כי הסכם הגירושים של הצדדים נחתם לפני עידן בע"מ 919/15 (פסק דין מ-2017 שיצר מהפכה בתחום המזונות), כאשר סכום המזונות שנקבע במסגרת ההסכם (1,600 שקל) לא הבחין בין שני סוגי הצרכים. בפועל, נקבע, יש לפטור את האב רק מחלקו היחסי בצרכים תלויי השהות של הילדה.
השופט שב והדגיש כי השינוי בזמני השהות, לפי העקרונות שנקבעו בבע"מ 919/15, אמור להתבטא בהפחתת סכום המזונות שהאב משלם לפי חלקו היחסי בצרכים תלויי השהות, אך אין בהן כדי לבטל כליל את חיוב המזונות שנקבע בהסכם הגירושין ולהפוך אותו לחסר ערך. לדבריו, החלטת בית המשפט למשפחה "משנה באופן דרמטי את שיעור המזונות ואינה מסתברת".
ברמה המעשית נקבע שעל האב לשלם לגרושתו סך הכל 1,502 שקל בחודש - 952 שקל עבור צרכים תלויי השהות ו-550 שקל בגין הצרכים שאינם תלויי שהות. כמו כן הוא חויב בהוצאות משפט לטובת האם, בסך 10,000 שקל.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ האם: עו"ד פזית שני
• ב"כ האב: עו"ד יאיר תיבון ועו"ד אילן גבע
• עו"ד עדי חן עוסקת בדיני משפחה
• הכותבת לא ייצגה בתיק
• בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של אתר פסקדין
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
