בית הדין לעבודה בירושלים דחה לאחרונה תביעה שהגישו שתי עובדות משרד הכלכלה והתעשייה שטענו שהתלוננו על התעמרות מצד המנהל הישיר שלהן, אך לדבריהן לא זכו לטיפול של המדינה. השופטת יפה שטיין התרשמה כי לשני הצדדים היה חלק במערכת היחסים הטעונה, ואף שהמנהל נקט מעשים וביטויים בלתי הולמים, הדברים לא הגיעו לדרגת התנכלות תעסוקתית.
בתביעה נגד המדינה על סך 600 אלף שקל סיפרו העובדות כי המנהל נכנס לתפקיד כשנתיים וחצי קודם לכן. לדבריהן, עד אז ובמשך שנים רבות הן ביצעו את תפקידן לשביעות רצונם המלאה של המנהלים שלהן ואף למעלה מכך. אלא שזמן קצר לאחר הגעתו הוא החל לדרוש מהן לבצע פעולות ומטלות העומדות בניגוד מוחלט לתקנות ולנהלים. הן סירבו לעשות זאת ומאז לטענתן הן סבלו מיחס אגרסיבי, פוגעני, מאיים ומשפיל מצד המנהל, כשהמדינה לא עשתה די על מנת למנוע זאת ולטפל בעניין כנדרש.
התובעת הראשונה ציינה כי ההתעמרות והפגיעה בה באו לידי ביטוי בין היתר בהרמות קול וצעקות תכופות וחסרות עילה במסגרת דיונים ופורומים שונים. היא הוסיפה שהמנהל הרבה להשמיץ אותה בפני עמיתיה עד כדי הוצאת דיבתה. השנייה ציינה כי ההתעמרות שחוותה כללה איסור על פנייה לגורמי חוץ, מידור מתפקידי ליבה וקבלת החלטות בתחום, העברת תפקידי מעבדה לעובדים לא מקצועיים, ואמירות עוקצניות ופוגעניות בפני עמיתיה כמו גם בארבע עיניים.
עו"ד ינון פרידרעות פרידהמדינה טענה מנגד כי טיפלה כנדרש בטענות מיד עם הגשת תלונותיהן. היא הוסיפה שמנכ"ל המשרד דאז בחן את טענות הצדדים - הן של התובעות והן של המנהל – והחליט שבחלק מהמקרים פעל המנהל במסגרת הפררוגטיבה הניהולית הנתונה לו ובחלק האחר של המקרים הוא נקט אמנם מעשים וביטויים בלתי הולמים, אך נקבע כי אירועים אלה אינם עולים לכדי התנכלות תעסוקתית. המנכ"ל כתב למנהל הערה בתיק האישי ויש כוונה להוציאו לקורס מנטורינג ייעודי.
השופטת יפה שטיין כתבה כי אף שבהתנהלות המנהל יש כדי לעורר תמיהות, אין הדבר עולה לכדי התעמרות המזכה בפיצויים. היא התרשמה כי בתוך מערבולת היחסים העכורה שבין התובעות לבין המנהל, גם להן היה חלק במערכת היחסים הלא פשוטה וכי לעיתים גם הן מתחו את החבל מעבר לצורך. כך למשל, הן לא תמיד ביצעו את העבודות כפי שהיה עליהן לבצע וחתמו על מסמכים ביחד ללא אישור המנהל ובניגוד להנחייתו.
בפסק הדין צוין כי מתוך העדויות ניתן לראות כי אכן היה טיפול בעניינן של התובעות מצד המדינה, אף כי טוב היה לו המערכת הייתה פועלת בקצב מהיר יותר. על אף התמשכות הטיפול, נקבע שלא מדובר בהתנכלות או התעמרות מצד המדינה.
השופטת הדגישה שלא כל התנהלות של המעסיק שממנה נפגע העובד מהווה התנכלות תעסוקתית. יחסי עבודה מטבעם כרוכים בעימותים ובחיכוכים בין העובד לבין המעסיק ובין העובד לבין עמיתיו. כמו כן, יש פעולות שעלולות לגרום לפגיעה בעובד אף כי הן חלק בלתי נפרד מעולם העבודה ומהפררוגטיבה הניהולית של המעביד.
• לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
• הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
• ב"כ התובעות: עו"ד אילה הוניגמן
• ב"כ המדינה: עו"ד ג'ני בוטבול זלינגר מפרקליטות מחוז ירושלים
• עו"ד ינון פריד עוסק בדיני עבודה
• הכותב לא ייצג בתיק
• ynet הוא שותף באתר פסקדין
