עוד שלב בדרך להפיכתם של תווי השי לחג לדיגיטליים ולחלק מסל מוצרים שמציעים הארנקים הדיגיטליים: שופרסל החלה לאפשר מימוש של תו הזהב באפליקציית פייבוקס. פייבוקס תאפשר לקבל ולצרף את תווי השי לאפליקציה, במסגרת חבירתה לשופרסל למיזם ארנק דיגיטלי משותף לרשת הסופרמרקטים ולדיסקונט. פייבוקס הפכה לאחרונה לחברה בע"מ שהבעלים שלה הם שופרסל ודיסקונט. שופרסל מחזקת בכך את אפליקציית פייבוקס, שכן התו שלה הוא הנמכר ביותר בישראל. כל זאת על רקע ירידה בכוחם של תווי השי ומעבר של השוק למתנות ולהטענת אפשרויות שי שונות באפליקציות מתנות.
גם היום ניתן לממש באופן דיגיטלי את תו הזהב, אבל לא דרך פייבוקס. לפי פייבוקס ניתן יהיה לראות גם את יתרת התו באפליקציה. בשנה שעברה צרכנים התלוננו שהם לא מצליחים לממש את התווים אונליין ורוב המימוש שלהם נעשה בקופות. בפייבוקס מסרו שהתווים ניתנים למימוש אונליין בדיוק כמו הכנסת מספר כרטיס אשראי, באתרים הרלוונטיים.
איך מממשים את התו באפליקציה?
התו של שופרסל (כדוגמת תו הזהב, גיפט קארד של שופרסל או תווים של רשתות יש חסד) יכול להגיע כאמור כתו דיגיטלי או כתו פיזי (בדמות כרטיס פלסטיק שנראה כמו כרטיס אשראי). כשמדובר בתו דיגיטלי, העובד מקבל הודעת סמס, לוחץ על הלינק בהודעה ומזין כך את התו לפייבוקס (בתנאי שהוריד מראש את האפליקציה). מי שמקבל תו מפלסטיק, יצטרך להקליד את פרטי התו לאפליקציה והוא יוזן לאפליקציה כולל תצוגה של יתרת הכסף בתו.
כשמגיעים לקופה בשופרסל, Be ורשתות נוספות (התו תקף ב-90 רשתות), יש לפתוח את אפליקציית פייבוקס, למצוא את התו, ללחוץ "לתשלום בקופה" ולתת לקופאי ברקוד לתשלום. הקופאי אמור לסרוק את הברקוד עבור ביצוע העסקה. כמו כן ניתן להעביר את התו כולו או חלקו לבני משפחה וחברים. לא ניתן עדיין לשלם בתווים על ידי הצמדת הטלפון למסוף הקופה.
זאת למרות שפייבוקס כן מפעילה כבר ארנק דיגיטלי (שמאפשר לשלם על-ידי הצמדת הטלפון לקופה), עבור כרטיסי האשראי של דיסקונט, מרכנתיל וכרטיס האשראי של שופרסל.
ערך השי בהייטק עלה אך העובדים המאוגדים מקבלים יותר
את המתנות את המשתלמות ביותר לחג, בשווי 900-700 שקל, מחלקים במקומות העבודה המאורגנים (כשהעובדים מיוצגים על-ידי ועד). גם בהייטק מקבלים מתנות בסכומים גבוהים כשהסכום הנפוץ שם הוא 600 שקל לעובד. לפי נתוני חברת הייטקזון - מועדון הצרכנות של עובדי חברות ההייטק בישראל, השווי הממוצע למתנה בהיייטק הוא 500 שקל לעומת 450 שקל בשנה שעברה, כש-75% מהעובדים בענף יקבלו מתנה ולא תו.
לדברי דגן רונן, מנכ"ל משותף של חברת היי ביז, שמנהלת מועדוני צרכנות, ובין היתר את הייטקזון, "בשנה שעברה נאלצו לא מעט חברות ובתי עסק להדק משמעותית את החגורה, אולם השנה, בעקבות השיפור שנרשם בתוצאות העסקיות, יש עלייה בשווי המתנה. כמו כן, לפי משבר הקורונה חלק ניכר מתקציבי הרווחה בארגונים יועד להפקות אירועי חברה, אך השנה חלקם בוטלו מה שהותיר תקציב פנוי לרכישת מתנות יקרות יותר לעובדים".
הטרנד העולה: בחירה בין תווים למתנות באפליקציות דיגיטליות
תחום התווים עבר שינוי בשנים האחרונות, בעקבות עלייה בדרישה למתנות פיזיות לעובדים במקום תווים ובעקבות עליית כוחן של אפליקציות כמו buyme ומועדוני לקוחות כמו הייטקזון ודרים קארד של קבוצת פוקס. כלומר, פייבוקס תוכל להתחרות בעתיד באפליקציות שמציעות לא רק תווים, אלא מגוון של מתנות ובחירה בין תו למתנה.
בתחום התווים, שופרסל היא עדיין שליטת השוק, עם תו הזהב ותווים נוספים שהיא מנפיקה (כמו גיפטקארד ותווים לרשתות יש חסד), אבל לפי נתוני חברת וועדים נתח השוק שלה ירד מכ-35% ל-27%. "למעסיקים היום יש קרוב ל-100 אופציות לתווים", אמר ל-ynet יעקב אלוש מחברת וועדים. "אבל הטרנד היום הוא בחירה של מתנה על-ידי העובד מתוך מספר מתנות שמוצעות לו על-ידי המעסיק. נתח השוק של כלל התווים ירד מ-50% ל-35% בגלל המתנות.
"בתוך קטגוריית התווים, שופרסל עדיין מובילה ואחריה יינות ביתן (תו פלוס, שניתן למימוש גם בסופר-פארם, מ.ק) ורמי לוי, שהוסיף גם אפשרות למימוש של התווים בישראייר לאחרונה".
לדברי דגן רונן, בעוד שרוב עובדי ההייטק יקבלו או יבחרו במתנה, 14% מעובדי הענף יקבלו גיפט קארד, ו-12% יקבלו תווים לרכישת מזון, לרוב תו הזהב של שופרסל. לדבריו, "אף אחת מרשתות המזון האחרות לא הצליחה לייצר אלטרנטיבה שתנגוס בנתח של שופרסל ומבין הארגונים שנסקרו, שיעורם של אלו שהציעו תווי קנייה של רשתות אחרות זניח (3%).
"כמו כן, השנה יש יותר נהירה לשי שניתן בארנק דיגיטלי, כפי שמציעות הייטקזון ו-Buyme. הארנק שנטען בסכום מסוים, בהתאם להחלטת החברה שמאפשר לעובד גמישות מלאה: הוא יכול לבחור מספר מתנות מתוך אלפי מוצרים או להוסיף סכום נוסף ולרכוש מוצר בשווי גבוה יותר. הוא יכול לבחור קומבינציה של מוצרים".
העיזים בתווים - לא תמיד תקפים במבצעים
לפי יעקב אלוש, "הבעיה הגדולה בתווים היא שכ-20%-30% מהם לא ממומשים, בערך של כמה מיליארדי שקלים. העובד משלם על התווים ערך מס גבוה (משום שהוא נכנס לדיווח השכר כהטבה, מ.ק): לפי הסכום שרשום בו ולא לפי ערך המימוש. חלק מהמוצרים לא ניתנים למימוש בתווים, במיוחד אלה שנמכרים במבצעים עמוקים והצרכן מגיע לקופה חסר אונים. רשתות ספרים לא תמיד מאפשרות לממש תווים במבצעי 1+1 וגם רשתות עשה זאת בעצמך לא מאפשרות קנייה של כל המוצרים בתו. הסיבה לכך, היא שמי שקונה את התווים הוא לא זה שמממש אותם".
לפי עו"ד ירון לוינסון, העומד בראש רשות ההסתדרות לצרכנות, "מומלץ להשתמש בתווים כמה שיותר מוקדם ולא להמתין לתקופה שלקראת תום התוקף שלהם. ככל שזמן ההחזקה בתווים עולה, יש חשש סביר כי התווים יישכחו או ייעלמו בלי שהצרכן הספיק להשתמש בהם. גם במקרה של רשת שיווק שתיקלע לקשיים, צרכנים עלולים להיפגע. נזכיר את קריסת רשת קלאבמרקט ב-2005 שאחת מהשלכותיה הייתה שצרכנים שהחזיקו תווים של הרשת נאלצו להסתפק ב- 50% בלבד מערכם.
"כמו כן, מומלץ לצלם את הכרטיס/תו (לרבות הקוד המצוין עליו) כך שאם הוא ייאבד/ייגנב תהיה אפשרות לפנות למנפיק ולבקש ממנו ככל שניתן לשחזר או להוציא כרטיס חדש ובו היתרה שנשארה לשימוש. זאת בתנאי שהכרטיס לא הגיע לצד ג' שכבר הספיק להשתמש בו בטרם הספקנו לגלות על דבר היעלמו".
