המדינה מבקשת למחוק על הסף את התביעה בסך 200 מיליון שקל שהגישו לפני חודשיים 42 נפגעים שהשתתפו במסיבת נובה ברעים. לחילופין, מבקשת המדינה להורות על עיכוב ניהולה. בינואר הגישו אותם נפגעים תביעה אזרחית לבית המשפט המחוזי בתל אביב נגד צה"ל, משרד הביטחון, משטרת ישראל ושירות הביטחון הכללי.
במסגרת התביעה נטען כי "שיחת טלפון אחת של גורמים צה"ליים למפקד האחראי על המסיבה לפזר את המסיבה באופן מיידי נוכח הסיכון הצפוי, הייתה מצילה את חייהם ומונעת את הפציעות בגוף ובנפש של מאות משתתפי המסיבה לרבות התובעים. אין להבין את הרשלנות והמחדל הקשה".
כאמור, 42 תובעים חתומים על התביעה: ניצולי המסיבה שנפגעו פיזית ו/או נפשית. מדובר בצעירים וצעירות שמסלול חייהם נגדע והשתנה לעד. לתביעה צורפו חוות דעת רפואיות פרטניות של התובעים המוכיחות את טענותיהם. במסגרת התביעה, שהוגשה על ידי עוה"ד ענת גינזבורג ועו"ד גלעד גינזבורג, נכתב כי "עניינה של תביעה זו במחדלים קשים ורשלנות פושעת של הנתבעים ביחד ולחוד, אשר גרמו לנכויות קשות של התובעים, משתתפי מסיבת הנובה ברעים בסמוך לעזה ב-7 באוקטובר, והרסו את חייהם".
המדינה ציינה במסגרת הבקשה שהגישה אתמול לבית משפט למחוק את התביעה או לעכבה, וכי ראשית המדינה מבקשת להביע את השתתפותה בצערם העמוק ובכאבם של התובעים אותו הם נושאים כמתואר בתביעתם מיום הטבח ההמוני. יחד עם זאת, ומבלי לנקוט עמדה ביחס לטענות, עמדת המדינה היא כי מדובר בתביעה שהקדימה את זמנה, ואין כל אפשרות ממשית לנהל אותה בעיצומה של המלחמה באופן שיאפשר הליך הוגן וראוי.
"כתב התביעה הוגש בעיצומה של המלחמה. כתב התביעה רווי בטענות רבות נגד בעלי תפקידים בכירים מגופים שונים במדינה. אותם בעלי תפקידים עסוקים מבוקר ועד ליל, סביב השעון, בליבת העשייה של המלחמה ובהגנה על המולדת, בקבלת החלטות ובביצוע פעולות שונות ורבות. הגשת התביעה כחודש וחצי בלבד לאחר האירועים הנוראיים, כאשר טרם התגבשה נכותם של התובעים, הקדימה את זמנה. משכך, דומה כי ניהול התביעה עתה אף עשוי לפגוע באפשרותם של התובעים לממש את מלוא זכויותיהם, ככל שתתקבל טענתם בשלב זה", נמסר ע"י המדינה.
"התובעים רשאים לפנות למוסד לביטוח לאומי"
עוד נטען בבקשת המדינה כי בהתאם לבדיקה שנערכה על ידי הפרקליטות, התובעים הוכרו כנפגעי פעולות איבה וקיבלו סיוע כספי חד פעמי. מעבר לכך, נטען, כי מי שהוכר זכאי לפנות למוסד לביטוח לאומי ולבקש לעמוד בפני ועדה רפואית וזאת על מנת לבחון מיצוי זכויותיו על פי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה. "משכך, עיכוב התובענה אינו מותיר את התובעים בפני שוקת שבורה והם רשאים לפנות למוסד לביטוח לאומי ולמצות את זכויותיהם", נטען.
עוד נטען ע"י המדינה כי התביעה כוללת טענות הדורשות את תחקור האירועים שקדמו ל-7 באוקטובר, כאשר האינטרס הציבורי הכללי הוא למצות קודם את כלל התחקירים הצבאיים ואפיקי בדיקה אחרים, ולא לברר את הדברים במסגרת תביעות נזיקין פרטניות שעשויות אף לפגוע או לזהם הליכי בדיקה עתידיים. "המסכת העובדתית סביב אירועי ה-7 באוקטובר מצויה בלב העניין הציבורי והלאומי בימים אלה, וראוי כי היא תתוחקר בראש ובראשונה אצל הגורמים המקצועיים וכי מבחינה ממלכתית היא תיבחן לראשונה במסגרת שתקבע על ידי ממשלת ישראל ולא במסגרת תביעת נזיקין פרטנית נקודתית.
"בירור אירועי ה-7 באוקטובר במסגרת תביעה אזרחית עוד בטרם מוצו הליכי הבדיקה הביטחוניים והממשלתיים, עלול להסב נזק ממשי במישור הלאומי לאינטרס הציבורי בכללותו. ראוי לציין כי מחיקת התביעה או לחילופין עיכוב בירור התובענה לא יגרום נזק לתובעים במישור הפרטני, כאשר מחד תשמר זכותם להגיש תביעה אזרחית עתידית ומאידך ממלא התובעים מוכרים כנפגעי פעולות איבה ויכולים לפנות ולבקש לעמוד בפני ועדה רפואית על מנת לבחון מיצוי זכויותיהם על פי החוק". את הבקשה הגישו עוה"ד ניר גנצ'רסקי ואביאב הולנדר מפרקליטות מחוז תל אביב (אזרחי).
עורכי הדין ענת גינזבורג, וגלעד גינזבורג ממשרד עורכי הדין ענת גינזבורג ושות המייצגים את ניצולי הנובה נמסר: "יש להניח כי המדינה הגישה בקשה זו נוכח ידיעתה כי לתביעה יצטרפו תובעים רבים נוספים. מהבקשה של המדינה עולה כי היא לא עיינה כדבעי בכתב התביעה, שלו היה נעשה כך היו קוראים כבר בתחילתה שאין כל כוונה לבקש מבית המשפט כי יחליף את ועדת החקירה הממלכתית לכשתוקם.
"כל הטענות בתביעה ענייניות וקונקרטיות לרשלנות הנוגעת להיתרים ואישור המסיבה על גבול עזה והמחדל של אי פיזור מסיבת הנובה. צר לנו שיש מי שבוחרים להפקיר את ניצולי הנובה שוב, ולעכב את ההליך המשפטי. אך אין לנו ספק כי בית המשפט יעשה צדק".
