העלאת הריבית הרצופה השנייה תוך שישה שבועות הייתה צפויה, אולם שיעור ההעלאה - 0.4% - מעיד על חשש כבד בבנק ישראל מהתפרצות אינפלציה בשיעורים גבוהים בהרבה מזה הנוכחי, 4% בשנה.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
דווקא החלטת הוועדה המוניטרית היום (ב') מעידה על כך שגם בבנק ישראל הבינו שהתמהמו יותר מדי עם העלאת הריבית, למרות שניצניה הברורים כבר הבשילו בסוף 2021 והלכו וגדלו בראשית 2022.
מוזר היה להיווכח שבינואר השנה עדיין חזו בבנק ישראל שהאינפלציה השנה (2022) תסתכם רק ב-1.6%. כבר אז נצפו הרמות גבה אצל כלכלני הבנקים ובתי ההשקעות, שכבר צפו באחדים מהם אינפלציה של קרוב ל-3%, הקצה העליון של הרף שקבעה הממשלה כיעד לשנה כולה - 1% עד 3%.
מה שקרה אחר כך כבר היה ברור: בנק ישראל נצמד לתחזית השגויה שלו ונמנע מלהעלות את הריבית עד ל-11 באפריל.
אי-אפשר לכנות את שתי ההעלאות האחרונות בלשון שבה נקטו היום מספר כלי תקשורת כ"פאניקה בבנק ישראל", אולם הן היו בהחלט גבוהות מאלו שנצפו על ידי מי שחשבו שבנק ישראל ימשיך לנסות ולשדר כלפי חוץ שהכל בסדר גמור ורק צריך "קצת להתיישר" עם שתי העלאות הריבית בארה"ב ועם ארבע ההעלאות בבריטניה, שהייתה הפעם החלוצה.
דווקא במשבר הסאב-פריים הייתה מדינה אחרת החלוצה בהפחתות הריבית המיידיות - ישראל. פרופ' סטנלי פישר הקדים ביממה את אוסטרליה ובשבועות אחדים את שאר מדינות העולם כאשר הפחית את הריבית במהירות רבה. באחת ההפחתות אף חתך את הריבית מ-1.5% ל-0.75% וקבע אז ב-2008 את הריבית הנמוכה ביותר בישראל אי-פעם עד לאותו מועד.
מה המשמעות לישראלי הממוצע?
כעת, בנק ישראל מתנהל למעשה אחרי מדינות שכבר העלו ריבית, אולם לא מסתפק בהעלאות זעומות. העלאת ריבית מ-0.1% ל-0.75% בתוך שישה שבועות פירושה האמיתי הוא העלאת הריבית הבסיסית בישראל ב-650%, שיעור מצטבר חסר תקדים.
העלייה בריבית צפויה לחזק כעת את השקל, בניגוד למגמות בנק ישראל להגן על היצואנים, אך צפויה למתן מיידית את הביקוש הגואה לדירות, התמתנות שניכרה כבר בנתונים שפורסמו רק בשבוע האחרון. כמו כן, העלאת הריבית אמורה להאט מעט את עליית המחירים במשק, זאת משום שהעלייה בריבית צפויה, לפחות חלקית, לבלום את הצריכה ואת עליות המחירים הרבות שהיו בתקופה האחרונה.
בנוסף, צפויה גם השפעה על הבורסות. כך למשל, בארה"ב, כאשר האינפלציה הגיעה ל-8.5% והבנק המרכזי העלה את הריבית ל-1%, שערי המניות ירדו. המשך העלאות ריבית בישראל עלול לגרום לתוצאה דומה, שכן כך נוצר בהדרגה תחליף די בטוח לבורסה, שבו אפשר להשקיע כספים ולקבל ריבית תשואה נאה בלי להסתכן בירידות שערים ובהפסדים.
ומה זה אומר לישראלי הממוצע? קודם כל - נטילת הלוואות כלשהן ובוודאי הלוואות דיור (משכנתא) הופכת להיות פחות ופחות כדאית ועם מבט לעתיד אולי גם מסוכנת למי שלא יוכלו לעמוד בהחזרי המשכנתה החודשיים.
העלאת הריבית צפויה בדיוק מהסיבה הזאת לבלום במידה מסוימת את נטילת המשכנתאות ולכן גם את עליית מחירי הדיור. נראה שההחלטה להעלות את הריבית השיעור גבוה מהצפוי נבעה כפי שהתבטאה גם בדברים שאמרו לאחרונה בהרצאות ובכנסים בכירי בנק ישראל, שהביעו דאגה בעיקר מהתייקרות הדירות, יותר מאשר מההתייקרויות של מוצרים ושירותים במשק.
האם כדאי להכניס כסף לפקידונות? הריבית שמשלמים הבנקים עדיין נמוכה מאוד, כמה עשיריות אחוז, ומהרווח עוד צריך לשלם מיסים. כרגע לא תתעשרו מזה, אולם בכל מקרה עדיף להחזיק את הכסף בפיקדון מאשר סתם כך בחשבון העובר ושב. אולם העלאות הריבית הבאות, שצפויות כבר בחודשים הבאים, כבר יהפכו את החסכונות לכדאיים יותר, כמו בעבר.
ומה יקרה בעתיד הקרוב? בנק ישראל עצמו צופה שהריבית הבסיסית במשק תגיע כבר באביב הבא ל-1.5%, דהיינו כפולה מהיום. כאשר בנק ישראל עבר כעת לשיעורים של רבעים (0.75%) צפוי שהוא יעלה את הריבית ב-10 החודשים הבאים כנראה לפחות שלוש פעמים ברבע אחוז. ולמי שמתכוון ליטול הלוואות בעת הקרובה - כדאי לקחת זאת בחשבון.
