לא פחות מ-361 התנגדויות לתזכיר חוק "שיקום ופיתוח חבל תקומה", שמתייחס להקמת גוף מוסד תכנון חדש נוסף בישראל, שלטענת המתנגדים מיותר לחלוטין, הוגשו על ידי חלק מהארגונים והגופים הגדולים בארץ. בין המתנגדים, החברה להגנת הטבע, רשות הטבע והגנים, איגוד המתכננים בישראל, אדם טבע ודין, וכן תושבי עוטף עזה.
באוקטובר האחרון, כתוצאה ממתקפת הטרור הרצחנית של חמאס, שהרסה חלקים גדולים מעוטף עזה, החליטה הממשלה להקים את מינהלת תקומה. ראש הממשלה בנימין נתניהו החליט לגבש הצעת חוק, שאמורה הייתה לאפשר פיתוח מהיר ולשחרר חסמים ביורוקרטיים. אלא שכדי לעשות זאת הוחלט על הקמת מוסד תכנון חדש.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
בישראל, יש לציין, לא חסרים מוסדות תכנון שמטרתם לאשר תוכניות בלו"ז מהיר יחסית. הותמ"ל (הוועדה הארצית לתכנון ובנייה של מתחמים מועדפים לדיור) והות"ל (הוועדה לתשתיות לאומיות) הן דוגמאות לוועדות כאלה, שחוטפות ביקורת רבה לא פעם על התהליכים התכנוניים המהירים שלהם, מה שמביאים בפועל לפגיעה באינטרסים הציבוריים ולדורסנות תכנונית.
האם באמת יש צורך בהקמת מוסד תכנון חדש? זאת כאשר כבר כיום יש ביקורת על מינהלת התקומה עצמה, שעצם הקמתה הוא בזבוז כספי ציבור. בנוסף, הצעת החוק אינה קובעת את תחום האחריות שלה, אלא מציינת כי הדבר ייקבע בצו בתוך 45 יום. "השארת תחום אחריות הוועדה פתוח עלול ליצור כאוס תכנוני ארצי ולא להתמקד בתכנון חבל התקומה", טוענים בקק"ל. "יש לקבוע מראש את גבולותיה ולתחום אותם לחבל תקומה בלבד", מבהירים בחברה להגנת הטבע.
איגוד המתכננים בישראל העיר כי הקמת מוסד תכנון חדש "אינו נדרש ומהווה בזבוז משאבי כוח אדם וכסף", נכתב בהערותיהם לתזכיר החוק. "המלצתנו היא לבצע את כל הליכי התכנון במסגרת הוועדה המחוזית דרום". בנוסף, לוועדה החדשה תהיה סמכות לאישור תוכניות שלא תואמות את תוכניות המתאר הארציות והמחוזיות. "הזנק שסעיף זה עלול לגרום הוא קריטי", כתבו.
אבל אולי לפני ההתנגדויות של הארגונים הגדולים, שווה להתעמק בהתנגדויות של הציבור ותושבי העוטף. אחד מהם כתב שלצד הכוח הרב של מנגנון תכנון חדש חסרים בלמים ואיזונים: "הקמת מוסד תכנון חדש תצריך משאבי כסף. המנגנון החדש שאותו רוצה מינהלת תקומה להקים הינו בשליטה ממשלתית מוחלטת, ועם מעט מאד יכולת של התושבים, השלטון המקומי והחברה האזרחית להתנגד ולהשפיע. הקמת מנגנון חדש תיארך חודשים רבים, תעלה כסף שצריך להיות מופנה לתושבים, והשיקום יתעכב עוד יותר", נכתב בהתנגדות נוספת. "הדרך לשקם, היא לא להקים גוף ללא בלמים שיוכל להתעלם מהאופי המיוחד של האזור, מהשטחים הפתוחים ומהטבע", כתב אחר. "לא הגיוני שמינהלת חזקה ועשירה, שכל מטרתה לייצר פיתוח ולהצדיק את תקציבי העתק שברשותה, תקבע לתושבים, שלא מסוגלים כרגע להיות נוכחים בשלב השיקום, את נוף מולדתם וחייהם", כתב יפתח מגן ממושב יבול. "בחרתי לגור בנוף ילדותי בגלל עצם קיומו, נוף פתוח, שדות מוריקים, ערוצי נחלים ואופק מישורי לא נגמר. לא ייתכן שבשעתנו הקשה ביותר, ישנו לנו את הנוף מתחת לאף בזמן שאנו אבלים וכואבים".
לראשונה מאז שפונו מבתיהם לאחר מתקפת הטרור, חברי מושב שוקדה חוזרים לבתיהם
(צילום: הרצל יוסף)
ארגון "אדם טבע ודין" ציין כי "הדרך שנבחרה לשם מימוש הכוונות הטובות אינה הדרך הנכונה, לפחות לא בכל הנוגע למנגנון המוצע של תכנון מחדש". בנוסף, זהות חברי הוועדה של הגוף התכנוני החדש הזה לא ברור. "הדבר עלול להיות פתח ללחצים פוליטיים וקואליציוניים ולמינויים לא ענייניים", נכתב. "צריך לקבוע לאלו משרדי ממשלה יהיו נציגים בוועדה, וחובה כי בראשם ימונה המשרד להגנת הסביבה בשל הרגישות הסביבתית והאקולוגית הרבה של האזור". בנוסף, הוועדה כוללת נציג ציבור אחד בלבד, והוא נציג ארגוני הסביבה. "על הוועדה לכלול גם נציגים של רשות הטבע והגנים וקק"ל". ומי יהיו היועצים הסביבתיים? הייעוץ הסביבתי יופרט ולא יהיה בידי גוף שלטוני מתמחה.
במועצה הישראלית לבניה ירוקה העירו כי בולט היעדרם של בעלי מקצוע בוועדה. "יש לכלול בוועדה נציגי ציבור נוספים המייצגים את האקדמיה, ארגוני חברה אזרחית וכו'", נכתב. בעצם, גם הנוכחות של תושבי העוטף עצמם חסרה. "אנו קוראות לקידום של עבודה משותפת של הועדה עם הרשויות המקומיות במרחב חבל תקומה וסביבתו".
מה שעוד חסר בהצעת החוק הוא שיתוף הציבור ושקיפות. בחברה להגנת הטבע ציינו כי "תזכיר החוק חסר מרכיבים רבים הקשורים לנושאים סביבתיים כגון מים, טיפול בפסולת, אנרגיה, שטחים פתוחים וערכים נוספים. פרק התכנון והבניה כוללים מרכיבים רבים שעלולים לגרום לפגיעה קשה בסביבה, בבריאות הציבור והאינטרס הציבורי הכללי".
ברשות הטבע והגנים הביעו דאגה כי תזכיר החוק "יגרום לפגיעה קשה בשטחים הפתוחים הנרחבים שבחבל תקומה, המהווים את תבנית הנוף הכפרית של יישובי החבל, ובבתי הגידול הייחודיים הנדירים שבתחומו". בקק"ל הביעו דאגה שאין כל התייחסות לשטחים הפתוחים, ומהעובדה שהוועדה שמבקשים להקים תהיה מוטת פיתוח.
ממנהלת תקומה נמסר בתגובה: "המנהלת על צוותיה המקצועיים תבחן את ההתייחסויות שהתקבלו לתזכיר החוק ואת הצורך לערוך בו התאמות ככל שידרש. לתזכיר החוק התקבלו עד כה התייחסויות מגורמים שונים. רבות מההתייחסויות שהתקבלו בימים האחרונים דומות במהותן ומתייחסות בעיקרן לוועדת התכנון המיוחדת. נדגיש כי התזכיר מביא לידי ביטוי את החשיבות המכרעת והאינטרס הלאומי שרואה המדינה בחידוש ופיתוח חבל התקומה באופן מואץ ומתן מענה לתושביו.
"החוק מאפשר למנהלת תקומה וליתר משרדי הממשלה מסגרת כדי לפעול לקידומו של החבל ולתת מענים בתחומים שונים ליישובים ולקהילות, באמצעות עיגונו של החבל כאזור מיקוד לאומי. החוק הוא כלי מרכזי ומשמעותי בארגז הכלים הממשלתי לשיקום חבל תקומה וטיפול בתושביו.
"הצעת תזכיר החוק על ידי המנהלת מגיעה לאחר עבודת שטח ותשתית נרחבת של כלל הצוותים המקצועיים במנהלת, ביחד ובשיתוף פעולה עם משרד משרדי הממשלה השונים והנהלות הרשויות המקומיות בחבל העוטף, ומטרתה להתגבר על האתגרים, לרבות האתגרים הבירוקרטיים הקיימים, בכדי לאפשר למנהלת ולמשרדי הממשלה את התפקוד הטוב ביותר ולתושבי העוטף את המענה המהיר והנכון ביותר".
