היום (רביעי) נכנסה לתוקף הרפורמה בתקינה - הראשונה שיוצאת לדרך במסגרת הרפורמה בייבוא שמובילים משרדי הכלכלה והאוצר. מה באמת הצרכנים ירוויחו ממנה, אם בכלל, ואיך יתבצע הפיקוח על הייבוא בעקבות ההקלות המשמעותיות? שאלות ותשובות.
באילו מוצרים ניתנו הקלות בייבוא?
עגלות, מיטות וכיסאות תינוק, מחליק שיער, אופניים, כלים קרמיים, משקפי שמש וראייה, נורות, אריחים, מגהצים, מוצרי אלקטרוניקה, גופי תאורה, סירי לחץ, צעצועים לילדים מעל גיל 3, נדנדות, מוצרי פנאי וספורט ומוצרים לבית.
מה החיסכון לייבואנים?
אלפי מוצרים ייובאו ארצה במהירות ללא עיכובים ועלויות מכון התקנים או בדיקות ועלויות בנמלים.
האם המוצרים האלה יוזלו לצרכן?
אין שום הבטחה לכך. ההקלות הן כאמור ליבואנים, לא לצרכנים. חלקם יגלגלו לכיסם את הכסף שיחסכו בשל מיעוט בדיקות בכניסה לישראל, חלקם יראו בכך הזדמנות לייבא דווקא מוצרי פרימיום יקרים שלא יובאו עד כה לישראל. יהיו גם כאלה (מעטים כנראה) שינצלו את קלות הייבוא כדי להכניס ארצה מוצרים ללא תקן, שכן מעתה המדינה תמעט בבדיקות ותסמוך על יבואנים, כשבדיקות התאמה לתקן ייערכו רק בדיעבד, והאחריות הפלילית המוטלת על יבואנים שסרחו אינה חד משמעית.
בנוסף, חלק מהמוצרים הם לא מוצרי צריכה יומיומיים כך שגם אם יוזלו באדיבות היבואנים - אין בכך השפעה שוטפת על חיי היומיום שלנו. כאמור, קשה לדעת האם הרפורמה תביא להורדת מחירים. רק ביקוש צרכני למחירים נמוכים מביא למחירים נמוכים.
מהן ההקלות שניתנו ליבואנים?
כ-80% מהייבוא על בסיס תקינה ישראלית, לא יידרש בבדיקות מעבדה בכניסה לישראל. המסלול הישראלי כולל יבוא על בסיס הצהרת יבואן להתאמה לכ-420 תקנים ישראלים, ללא בדיקות משלוח במכוני בדיקה בישראל. בין המוצרים: שטיחים, חיתולים, ילקוטים לבית ספר, נוזל כלים, טמפונים, קונדומים ואופניים. כ-85% מהתקנים שנוגעים לעשרות אלפי מוצרים יכנסו לארץ על בסיס הצהרה להתאמה לתקינה בינלאומית.
המסלול הבינלאומי כולל העברת האחריות על התקינה למעבדות בחו"ל: כ-300 תקנים המקיפים אלפי מוצרים יועברו למסלול זה, ובמסגרת הרפורמה ניתן יהיה לייבא אותם על בסיס הצהרת היבואן על התאמה לתקינה בינלאומית, תוך הצגת תעודת בדיקה ממעבדות מוסמכות באירופה, ארה"ב ואוסטרליה.
דגמים ומותגים שלא הגיעו לארץ עד כה, יוכלו כעת להיות מיובאים לישראל. אלו בהחלט יכולים להיות גם מותגים יקרים. כלומר, הרחבת מגוון לא בהכרח משמעה הורדת מחיר. בין היתר מדובר במוצרים כמו: אריחי קרמיקה, צעצועים לילדים מעל גיל 3, טרמפולינות לילדים, מסגרות, עדשות ומשקפי שמש, שואבי אבק, שמיכות חשמליות, מיקרוגל, כלי עבודה חשמליים, מיטות ועריסות לתינוקות, עגלות ילדים, שידות החתלה ואופניים לילדים ומבוגרים.
אם המדינה לא תפקח על הייבוא, איך נדע שהמוצרים תקינים ובעלי תקן אמיתי?
אכן הפיקוח יהיה בדיעבד, והמדינה תסמוך על הצהרות היבואנים. משרד הכלכלה הגדיל את מערך הפיקוח וסמכויות המפקחים הורחבו מקנסות משמעותיים ועד שלילת אפשרות יבוא. עוד נמסר כי "מערכת מחשוב חדשה תבצע ניהול סיכונים ותאתר משלוחים חשודים". במשרד מפרטים: "הושלמה הבנייה של אותה מערכת מחשוב חדשנית שמיועדת להגשת בקשות יבוא ובקרה על תהליך אישור הטובין המיובאים. פיתוח המערכת בוצע בזמן שיא, תוך סנכרון וסיוע של מטה ישראל דיגיטלית, ממשל זמין, רשות המיסים, שלוש מעבדות שקיבלו הכרה מאת הממונה על התקינה ומכון התקנים".
ממשרד הכלכלה נמסר: "עם מעבר כובד הפיקוח לשווקים, משרד הכלכלה והתעשייה משלים בימים אלו את הקמתו של מערך פיקוח קפדני, הכולל גיוסם של עובדים חדשים שיצטרפו לכוח האדם הקיים. העובדים הוכשרו בקורס ייעודי, הוסמכו כמפקחים ויצורפו לצוות הפיקוח הקיים הפועל בשווקים. המפקחים אוכפים יבוא שאינו בהתאם לתקנים ועלול לסכן את בטיחותו ובריאותו של הציבור, לצד בחינת אמינותם ותקינותם של הצהרות היבואנים".
אלו מוצרים לא נכללים ברפורמה?
מוצרים רגישים מבחינה בריאותית, בטיחותית וביטחונית. עבורם לא יתייתר הצורך בבדיקות בכניסה לישראל. בין היתר מוצרי תינוקות, ילקוטים לביה"ס, מזון ותמרוקים.
למה צריך תקינה ישראלית אם התקן האירופי או האמריקני טוב לנו?
תקנים ומכוני תקנים לאומיים קשורים קודם כל לריבונות. הם נותנים לה משנה תוקף. לרוב מדובר בגוף שקשור בייצור שהמדינה רוצה שיתקיים בה כדי לאפשר תעשייה. לעיתים יש גם דרישות ייחודיות לשוק המקומי שמצדיקות תקנים מקומיים.
