יש כמה החלטות ופעולות חשובות ומרכזיות בחיי הכלכלה של אדם ומשפחה. בראשן, ללא ספק, המקצוע שאישה או גבר מבקשים ללמוד ולעבוד בו, אולי לאורך רוב ימי חייהם. ההשקעה הגדולה מכולן היא קניית בית או דירה, ואילו ההתנהלות הכלכלית - המשפיעה יותר מכול על מצבו הפיננסי של אדם, בעיקר בעתיד - קשורה בחיסכון הכספי, כאשר חשיבות רבה במיוחד היא בהשקעת כספנו לטווח הארוך יותר, הן לצורך ביסוס רמת החיים לעתיד משק הבית ובוודאי כדי לדאוג לשנים שלאחר הפרישה לגמלאות.
כבר שנים רבות מתברר שאחת הבעיות הקשות ביותר בקרב רבים נובעת מחוסר ידע דווקא בתחום החיסכון לטווח הארוך יותר. השאלות הן רבות: באיזו קופת גמל או קרן פנסיה להשקיע, אילו סכומים כדאי להפקיד, כמה כסף יש לחסוך לטווח הבינוני והארוך, ובוודאי באיזה סוג של קופות גמל וקרנות פנסיה כדאי להניח, בביטחון המרבי, את כספנו. זאת בעיקר אחרי שגם גופים, שאמורים לשמור מכל משמר על כספנו, נקלעו רק לאחרונה לקשיים, ואזרחים עלולים לאבד חלק מכספם בגין מצבים כאלה.
זינוק של כ־40% בהיקף החיסכון הפנסיוני
מנתונים עדכניים של בנק ישראל עולה, כי היקף הנכסים הפנסיוניים בישראל הוא כמעט מחצית מסך הנכסים של הציבור, דבר המעיד על חשיבות החיסכון הפנסיוני והרלוונטיות שלו לכל אחת ואחד מאיתנו. הינה כמה עובדות ונתונים חשובים, שצריכים לעניין את כולנו:
סך נכסי הציבור זינק בשנים האחרונות - סך התיק הפיננסי של הציבור גדל משמעותית בחמש השנים האחרונות. אם ב־2018 הציבור הישראלי חסך 3.66 טריליון שקל במוצרים פנסיוניים ופיננסיים ובפקדונות, בשנה האחרונה הסכום גדל ליותר מ־5 טריליון שקל - זינוק של כ־40%!
מתברר שמתוך הסכום הזה כמעט מחצית מהנכסים הפיננסיים של הציבור הם פנסיוניים ונמצאים בתוכניות הפנסיוניות: קרנות פנסיה, ביטוחי מנהלים, קופות גמל וקרנות השתלמות.
הפנסיה בישראל לעומת העולם - בהשוואה לעולם נראה שמצבו של תיק נכסי הפנסיה בישראל טוב יחסית. לפי מדד הפנסיה הבינלאומי השנתי של חברת הייעוץ הבינלאומית מרסר ומכון CFA, ישראל שומרת על מקומה בצמרת העולמית ומדורגת במקום הרביעי. מערכת הפנסיה של ישראל אף עלתה על־פי המדד בדירוג הכולל ל־A (ציון 80 ומעלה, בהשוואה ל־B+ בשנה הקודמת), כשמקדימות אותה רק הולנד, איסלנד ודנמרק. הדוח מציין, כי מערכת הפנסיה בישראל ניצבת בשורה הראשונה בעולם מבחינת רמת הלימות גבוהה, המעידה על חוזק במתן תגמולים לעמיתים, היא בת־קיימא לאורך זמן, ומאופיינת ברמה גבוהה של הוגנות.
הדירוג הגבוה של ישראל נתמך על ידי סביבה רגולטורית חזקה ומערכת פנסיה המבוססת על גופים פיננסיים מוסדיים, עם חובת הפקדה של מעסיקים ומועסקים כאחד.
מהנתונים של בנק ישראל עולה, כי לאור שינויי חקיקה ושורה של רפורמות - דוגמת הקמת קרנות פנסיה נבחרות, הפיכת ביטוחי המנהלים למוצר משלים לקרנות הפנסיה ואף מנגנון הבטחת התשואה שרלוונטי רק לקרנות הפנסיה - קרנות הפנסיה הפכו למוצר המוביל עבור החוסכים בישראל, ונכון לשנה האחרונה הן מנהלות 729 מיליארד שקל ומהוות מעל 30% מסך הנכסים הפנסיונים (זאת לעומת 22.5% ב־2018).
ייעוץ פנסיוני מתמשך במהלך כל צומתי החיים - לא אחת הצעירים כלל לא רוצים לדבר על הפנסיה שלהם, אולם יש לדעת, שדווקא הכסף שיחסכו בצעירותם יהיה הכסף הגדול כעבור 50-40 שנה, כאשר יצבור ריבית והצמדה וייהפך לסכום גבוה בהרבה מהשקלים שיחסכו בהגיעם לגיל 60.
מריסה גרינברג, יועצת פנסיונית במרכז פועלים invest הרצליה בבנק הפועלים, מדגישה כי החיסכון הפנסיוני אמור לשמש אותנו עם יציאתנו לגמלאות. כדי לנהל אותו נכון ולהגיע מוכנים ככל האפשר יש להתייעץ על התיק הפנסיוני כייעוץ מתמשך ובמהלך כל צומתי החיים, ובכלל זה מצבי מלחמה, תקופות של משבר כלכלי, יציאה לחל"ת, יציאה או הצטרפות למעגל העבודה, שינוי מצב משפחתי, הגעה לגיל הפרישה. כל שינוי כזה יכול לשנות את הצרכים האישיים, ויש להתאים את החיסכון הפנסיוני באופן מתמשך לצרכים אלו ולמטרות החיסכון.
ההיסטוריה מלמדת, כי בתקופות של משבר ומלחמה, יש מי שנוטים לקבל החלטות מוטעות שעלולות להשפיע מהותית על הקצבה הצפויה בגיל הפרישה ולפגיעה של עשרות ואף מאות אלפי שקלים בחיסכון לאורך השנים.
גרינברג מבקשת להדגיש, שבעיקר בימים אלה שבצל המלחמה והחשש ממשבר כלכלי משמעותי, יש להיזהר מלבצע טעויות בתיק החיסכון הפנסיוני ולבחון מהם הדברים המשמעותיים שיש לשים אליהם לב דווקא עכשיו.
לשמור על החוסן הכלכלי המשפחתי
כיצד נתנהל אם כן בתיק הפנסיוני שלנו במטרה לשמור על החוסן הכלכלי של המשפחה בעת הנוכחית? ומהן הטעויות הנפוצות שיש להימנע מהן דווקא בתקופה זו?
עובדים בחל"ת וההשלכות הנלוות על החיסכון הפנסיוני
עובדים רבים נאלצים להיות בחל"ת מהעבודה ויש לבחון את המשך ההפקדות השוטפות לתיק הפנסיוני. זאת מאחר שבתקופה של חל"ת המעסיק אינו מפקיד כספים לתוכניות הפנסיוניות, והעובד נדרש לדאוג באופן עצמאי להמשכיות הכיסויים הביטוחיים ולשמירה על התנאים המקוריים של התוכניות, תוך תיאום עם החברות המנהלות ועד לחזרה לעבודה.
הטיפול בנושאים אלו חשוב ביותר, וזאת על מנת שלא להידרש בעתיד להצהרות בריאות בחידוש ההפקדות בתוכניות הפנסיוניות ושמירה על הזכויות הקיימות.
דווקא בעת מלחמה יש לבחון את מסלול ההשקעה בהתאמה לגיל ולרמת הסיכון המועדפת
לצד החשש מפגיעה בתשואות, יש לבחון באופן מושכל את מסלול ההשקעה הקיים בתוכניות הפנסיוניות ולהתאימו באופן אישי על־פי רמת הסיכון המועדפת. מסלולי ההשקעה השונים נבדלים ברמות הסיכון של האפיק שבו מושקע הכסף, שיעור התשואה הצפוי וכדומה.
החיסכון הפנסיוני הינו לטווח ארוך, נחסך לאורך שנים ארוכות וברובו מרגע כניסתנו למעגל העבודה ועד הפרישה. יש לקחת זאת בחשבון בניהול החיסכון שלנו והתאמה של רמת הסיכון ומסלולי ההשקעה גם בעיתות משבר.
לא מומלץ למשוך כספי פיצויים לפני הבנת המשמעויות
בתקופה כזאת, בצל מלחמה, אנשים עלולים להיקלע למצוקה כלכלית בשל עזיבת עבודה למשל, ובעקבות כך לבצע משיכת כספי פיצויים מהתוכניות הפנסיוניות. על אף הפיתוי יש לשקול את ההחלטה בכובד ראש ואף לבחון אלטרנטיבות נוספות מלבד משיכת הפיצויים. חשוב להבין שכספי פיצויים מהווים רכיב משמעותי מהפנסיה העתידית, ומשיכתם עלולה להקטין משמעותית את הפנסיה הצפויה.
חשוב לבדוק ולהתאים את התוכניות הפנסיוניות בהתאם לגיל, הצרכים האישיים והמצב המשפחתי הקיים:
בייחוד בתקופה הנוכחית עולות שאלות לא פשוטות, כמו מה תהיה ההכנסה שלי ושל משפחתי במקרה של אובדן כושר עבודה או נכות? מה יקבלו המוטבים, השארים או היורשים החוקיים בעת פטירה, חלילה?
לכן בחינת המסלול הביטוחי בתוכנית הפנסיונית היא חשובה מאוד וצריכה להיות מותאמת באופן אישי על־פי צרכים, המצב המשפחתי ומטרות החיסכון.
רמת סיכון התיק תלויה בגיל
יעל גלטמן, ראש ענף ייעוץ פנסיוני בבנק לאומי הדגישה, כי פנסיה היא החיסכון הכי גדול והכי משמעותי בחיים של כולנו. באמצעות הפרשה קבועה מההכנסה החודשית שלנו במשך כל שנות עבודתנו, נוכל בעתיד - לאחר גיל הפרישה מהעבודה - להמשיך להתפרנס בכבוד באמצעות הכנסה קבועה.
מהו בעצם חיסכון פנסיוני?
יעל גלטמן מבקשה להבהיר, כי חיסכון פנסיוני הוא למעשה שם כולל של מגוון מוצרי חיסכון לטווח ארוך, כגון קרן פנסיה, קופת גמל, קרן השתלמות וביטוח מנהלים. כל אלו נועדו, כאמור, לשמש את החוסכים לצורך מחיה בתקופה שלאחר פרישתם מהעבודה, או באירוע נכות טרם גיל הפרישה, כתוצאה מתאונה למשל, או חלילה לתשלום לשאירים במקרה והחוסך נפטר במהלך תקופת העבודה או לאחר הפרישה.
למרות החשיבות העצומה של החיסכון הפנסיוני לעתיד, רבים חוששים מעיסוק בנושא מפאת בורות או מורכבות התחום. למשל, אילו חסכונות פנסיוניים יש לנו והיכן הם מנוהלים? האם אנחנו חוסכים מספיק לגיל פרישה? האם כשנצא לפנסיה נצליח לשמר את רמת החיים שהורגלנו לה? האם המסלול שהחיסכון שלנו מושקע בו, כלל מתאים לנו? האם המטרייה הביטוחית שלנו תספק את ההגנה המתאימה בעת משבר? אלה שאלות רבות, שבאמת יכולות להרתיע אנשים מלעסוק בנושא.
אז מה משפיע על החסכונות הפנסיוניים?
החיסכון הפנסיוני מושפע ממגוון גורמים, ביניהם טווח זמן ההשקעה, סוג המוצר הפנסיוני, מסלולי ההשקעה, הגוף שמנהל את החיסכון וכמובן - גובה דמי הניהול. כלל אצבע - ככל שגיל החוסך צעיר יותר ולפניו שנים רבות של עבודה - כך מומלץ להשקיע את החיסכון במסלול עם אחוז גבוה יותר של מניות, כדי לייצר תשואות לאורך זמן. כמובן, יש השפעה גם לסכום ההפקדה החודשית לחיסכון הפנסיוני, או אם נעשה שימוש בכספים במהלך חיי החיסכון.
מומלץ לבחון את התיק הפנסיוני מעת לעת בהתאם לשינויים גדולים במהלך החיים, למשל שינוי במצב הבריאותי, מצב תעסוקתי (פיטורים), מצב משפחתי (נישואים, גירושים, הרחבת המשפחה) ועוד.
איך עושים סדר בכל החסכונות הפנסיוניים?
חשוב לתכנן בתבונה את הפנסיה שלנו. לשם כך ניתן להיעזר ביועצים פנסיוניים מקצועיים, שיתאימו את החיסכון לפי המאפיינים האישיים של כל חוסך. חשוב לבדוק את החיסכון הפנסיוני שלנו כשאנחנו עוברים למקום עבודה חדש.
בצמתים הללו חשוב לשים לב שכל החסכונות עוברים כנדרש לקופת הפנסיה של המעסיק החדש. חשוב לבדוק שאחוז ההפרשה לפנסיה מתוך המשכורת החודשית שלנו נותר כפי שהיה בעבודה הקודמת - ולעיתים ניתן אף להגדיל את אחוז ההפרשה - שיש רצף של קופות הפיצויים, והאם ניתן לשפר את דמי הניהול שגובים מאיתנו. מומלץ לבצע תהליך כזה עם יועץ פנסיוני, שיתכלל עבורכם את התהליך. כל שינוי קטן בחיסכון שלנו יכול להיות שווה הרבה כסף בטווח הארוך.
במה חשוב להתמקד בתכנון מסלול פנסיוני?
התכנון נועד לבצע התאמה של מסלולי ההשקעה והביטוח בקרן הפנסיה למאפיינים האישיים של החוסך, כמו העדפות הסיכון שלו, האם הוא מחזיק בנכסים נוספים, האם יש בני המשפחה התלויים בו כלכלית, ומהן מטרות החיסכון.
מסלולי ההשקעה הפופולריים הם מסלולים תלויי גיל, ובהם שלושה מסלולים עיקריים: עד גיל 50, בין 60-50 ומעל גיל 60. מסלולים אלו לא בהכרח מתאימים לכל אחד, וחוסכים רבים נוטים לבחור בהם בגלל חוסר מודעות לפוטנציאל התשואות של המסלולים האחרים. לכן יש להתחיל בבחינת גיל החוסך כדי להתאים לו את טווח זמן ההשקעה. אם מדובר בחוסך צעיר, טווח ההשקעה הוא עשרות שנים, רמת הסיכון שהוא יכול לשאת גבוהה יותר, ולכן נמליץ לו על מסלולים עם אחוז מניות גבוה. לקוח מבוגר, שטווח ההשקעה שלו יותר קצר, סביר שיומלצו לו מסלולים עם רמת סיכון בינונית או נמוכה.
כדי להבין יותר לעומק את ההיגיון בבחירת מסלול ההשקעה, חשוב להבין את המודל שעל־פיו מבצעים את הבחירה. לפי המודל המנחה של רשות שוק ההון, לחוסכים גילאי 45-20 מומלץ לבחור במסלול מנייתי ברמת סיכון גבוהה. בתוך כך אפשר להמליץ לצעירים על משקל של 80% במסלול מנייתי עבור צעירים. לעומת זאת, לחוסכים בגילאים 50-60 מומלץ לבחור רמת סיכון בינונית. מגיל 60 ומעלה, ככל שמתקרבים לגיל הפרישה, רמת הסיכון תרד.
גלטמן מבקשת לציין, כי גם בתוך טווחי הגילאים הללו ישנה שונות מאוד גדולה. למשל צעירה רווקה בת 25 בתחילת הקריירה אינה זהה לאישה נשואה בת 34 עם ילדים ומשכנתה, או למשל גבר בן 65 ללא ילדים לא זהה לאישה בת 60 עם 5 ילדים, שעתידים לרשת את חסכונותיה. חשוב לבצע הערכה מדויקת של הצרכים הפיננסיים שלנו עם יועץ פנסיוני שיוכל להמליץ לכל חוסך מה המסלול שהכי נכון לו.
לאחר בחינה של גיל החוסך ומסלול ההשקעה המתאים, חשוב לבחור את מסלול הביטוח של החיסכון, שאף הוא תלוי בגילו של החוסך, מצבו הבריאותי, מצבו המשפחתי, כמות וסוגי הביטוחים שכבר יש לו, נכסים נוספים שברשותו ועוד. מומלץ לוודא שהכיסוי הביטוחי מספיק, ואם לא - לבצע את ההשלמות הנדרשות.
בנוסף חשוב כמובן לבדוק את החברה שבה מנוהל החיסכון הפנסיוני. האם מדובר בחברה מהימנה ויציבה? מה רמת השירות שלה? איך התשואות שלה לעומת המתחרים? וכמובן – כמה דמי ניהול היא גובה מכם? חשוב לדעת שמדובר בשוק תחרותי מאוד, וניתן כיום להתמקח עם כל חברה על גובה דמי הניהול.
מה שבטוח הוא שהחלטות גורליות כמו באיזו קרן פנסיה לחסוך או האם להוציא בעת מצוקה את הכסף מקופת גמל - אלה החלטות הרות גורל בתחום התכנון הפיננסי של משק בית. מומלץ להתייעץ עם מומחים ולא לבצע מהלכים פזיזים וחפוזים.