על רקע התחזקות השקל בשבוע וחצי האחרונים, לאחר חודשים רבים של ירידה בצל המהפכה המשפטית והשלכותיה על כלכלת ישראל, יוסי פריימן, מנכ"ל פריקו ניהול סיכונים והשקעות התראיין היום (ג') ל"כסף חדש", הפודקאסט הכלכלי של ynet, וטען כי "לדעתי יש פה עמידה של בנק ישראל מאחורי הקלעים, הוא שחקן מאוד משמעותי בזה שאנחנו רואים ירידה (בשערי הדולר והאירו - ר"כ) מתמשכת לאורך זמן". זאת, בעוד מבנק ישראל לא נמסרה תגובה בנושא.
עוד לדברי פריימן, "אני לא חושב שיש שחקן גדול מקומי שיכל למכור בהיקפים הגדולים שהיה צריך למכור כדי ליצור התחזקות של שקל. מדובר בסכומים של מיליארדרים. ההערכה שלנו היא שהשחקן הגדול, 'היד הנעלמה', הוא בנק ישראל והוא יכול להזרים סכומים בכאלה היקפים כל הזמן, לאורך כל שעות המסחר. זה צריך להיות שחקן שיודע לעבוד מול בנקים זרים. אני מניח שבאיזשהו מקום עם הנתונים נראה שההתערבות הייתה של גופים ממשלתים יותר מהסקטור הפרטי". לריאיון המלא האזינו לפודקאסט הכלכלי היומי של ynet, "כסף חדש", בנגן שבראש הכתבה, או חפשו אותנו באפליקציות הפודקאסטים.
לטענתו, "יש פה התחזקות מאוד משמעותי של כ-6% של השקל מול הדולר בתוך שבוע, אלו דברים שהיסטורית לא ראינו ויש להם השלכה רבה ומשמעותית. לכן, אני חושב שזו בשורה מאוד משמעותית, בימים שאנחנו מדברים על עליות מחירים ועל יבואנים שצריכים כתוצאה מכך להעלות מחירים, זה 'גיימצ'יינג'ר'. כפי שהבנק התערב במרץ 2020 ועל ידי זה הוא מנע את הריצה של הדולר למעל 3.83, הוא עושה את אותה פעולה כרגע. זה תפקיד בנק ישראל, לבלום תנודות חריגות".
על הסיבה שבנק ישראל לא מודה בהתערבות בשוק, טען פריימן כי "זה הכוח של התערבות של בנק מרכזי. אם כולם ידעו מה הוא עושה, כולם יוכלו לשחק מולו והחוכמה הגדולה היא לנהל את המערכה בצורה כזו שאף אחד לא יודע. זה פוקר שאתה מחזיק את הקלפים מאוד קרוב לחזה. כשבנק ישראל פועל בהעלאת ריבית, מהר כולם יודעים וזה מתגלגל לשוק. כרגע הוא פועל בשיטה השנייה שעומדת לרשותו, ההתערבות, ואני חושב שהוא עושה דבר נכון. בנק ישראל עושה שיעור לספוקלנטים שחשבו שיוכלו להביא את הדולר לרמות של 3.80 ויותר על חשבון הרפורמה ולעשות רווח עודף בשוק, וככה הוא מרוויח כמה ציפורים באותה מכה: בולם אתה אינפלציה, מכניס את אי-הודאות ומעניש את אותם ספוקלנטים".
באשר לקשר של הדברים אל המהפכה המשפטית, אמר פריימן כי "אין ספק שהחשש הגדול שהיה בראש הסיפור של הפגיעה בקניין הרוחני היה הרפורמה השיפוטית וההשלכות שלה על חברות ההייטק והזכויות, אין ספק שזה היה טריגר מאוד משמעותי. כפי שאנחנו יודעים, באי-ודאות והריצה לעבר הדולר... רואים פחות ופחות מוכרי דולרים. ההיצע התחיל לקטון משמעותית, ואז המחירים עולים.
"אני חושב שלכולם ברור שאי-הוודאות היא האויב הגדול ביותר של ההייטק הישראלי, ואני מניח שחלק גדול מהחשש הוא מבריחת משקיעים החוצה. נכון להיום, יתרות המט"ח הגדולות נמצאות בישראל - הן לא יצאו החוצה. יצא הרבה כסף, אבל יחסית לגודל השוק זה לא מספיק. צריך לזכור שהשוק גייס המון כסף בשנים האחרונות, המון כסף בסדרי גודל עולמיים. לכן אי-הוודאות הזו שתיכנס פנימה היא תהיה מבחינת השוק סימן רע ולכן היא תזניק את השערים (של המטבעות הזרים - ר"כ) כלפי מעלה.
"בנק ישראל אומר: 'אני לא פועל כאישיות בעלת השקפה פוליטית, אני פועל לפי השיקול של מה טוב לכלכלת ישראל. אם יתברר שאנחנו צודקים וזה בנק ישראל, זו החלטה מאוד נבונה במובן גם של להראות שבנק ישראל נטול שיקולים פוליטיים והוא פועל עניינית, וכך באמת להערכתנו בנק ישראל הקפיד לעשות כל השנים, וגם בגלל העובדה שיש לזה השלכה מאוד משמעותית ישירה על כיסם של כל האזרחים, בזה שאנחנו נאבקים בעליית הריבית שיוצרת לחץ גדול במשק הצמיחה הישראלי", טען פריימן.
מנגד, נזכיר כי לפני כשבועיים התראיין ל"כסף חדש" אורי גרינפלד, האסטרטג הראשי של פסגות בית השקעות, אשר טען כי בנק ישראל לא מתערב בשוק המט"ח בימים אלו - וטוב שכך. לדבריו, "ישראל היא מדינה מערבית ומתקדמת וכמו כמעט כל המדינות המערביות והמתקדמות, שער החליפין בה הוא חופשי ולא נשלט על ידי הממשלה או הבנק המרכזי. הניסיון מראה שמדינות שניסו לנהל את שוק המט"ח שלהן נאלצו בסופו של דבר להתמודד עם תוצאות חמורות יותר. אם ננסה להשפיע על שער החליפין אז או שהאינפלציה עלולה לצאת משליטה או שהריבית במשק לא תהיה ברמה שבנק ישראל מעוניין שהיא תהיה בה".
בדרך להסדרת תחום השליחים גם בארץ?
ברקע ההחלטה התקדימית של עיריית ניו יורק לחייב שכר מינימום של 18 דולר לשעה לשליחים, שוחחנו ב"כסף חדש" עם אורי מתוקי, יו"ר האגף לאיגוד מקצועי בהסדתרות הנוער העובד והלומד, שטען כי "זו הצעה נבונה וחכמה. בלי להסדיר את הדבר הזה תיווצר פה, נוצרת פה שכבה של עובדים חסרי זכויות.
"לפני שבוע וחצי או שבועיים הייתה מחאה של שליחים של וולט באזור תל אביב כי שינו להם את מודל ההעסקה. הדברים האלה קוראים אחת לכמה זמן, אין להם שום יכולת להתנהל מול המעסיק, בצורה סבירה. יש צורך להסדיר את הדבר הזה. זה שיש רצון לעבוד כשליחים זה בסדר גמור, אנחנו גם בעד ששליחים יעבדו, אבל הדבר הזה בגלל שהוא קורה דרך טלפון ואפליקציה לא יכול לקרות ב'אקס טריטוריה'", אמר מתוקי.
עוד לדבריו, "לגבי המצב בארץ אנחנו לצערי מפגרים בעולם בקביעת דברים, קמה ועדה במשרד העבודה בשעתו היו דיונים בכנסת על הרבה דברים, אבל הרגולטור עוד לא נקט עמדה. בעצם הדבר המרכזי שיש זו תביעה יצוגית שהוגשה על ידי עורך דין בבית דין אזורי. אושרה הצעה לקבל אותם כעובדים, נראה לי שיש עוד שבועיים דיון בערעור הזה. זה לדעתי יהיה המקום שבו בישראל יתחילו להסדיר את התופעה". לריאיון המלא לחצו על הסימנייה הרלוונטית בנגן שבתחילת הכתבה.
יצרנית כלי המטבח "פיירקס" פושטת רגל
לקראת סוף התוכנית שוחחנו עם בלוגרית האוכל והסופרת חגית ביליה, הידועה בשם העט "לייזה פאנלים", על רקע פשיטת הרגל של אינסטנט ברנדס, יצרנית כלי המטבח "פיירקס", אשר הצהירה כי היא מתקשה לעמוד בחובותיה עקב עליית הריבית ותנאי האשראי הנוקשים. עד כמה הכלי המיתולוגי עדיין רלוונטי כיום ואילו תחליפים יש לבשלנים הישראליים? האזינו לריאיון המלא לחצו על הסימנייה הרלוונטית בנגן שבתחילת הכתבה.
אם פספסתם: אתמול דיברנו עם שר המדע והטכנולוגיה לשעבר, יזהר שי, שלהצהרות ראש הממשלה נתניהו על "הקמת צוות חשיבה לגבי מדיניות ישראל בנושא הבינה המלאכותית" וטען: "יש תוכנית כזאת כבר מזמן, רק צריך לדאוג שיהיה לה תקציב. נתניהו רוצה לתמוך בתעשיית ה-AI? שיגנוז לחלוטין את המהפכה המשפטית". רוצים לדעת עוד? האזינו לפרק שעלה אתמול >>
