גירעון ענק בתקציב המדינה עוד לפני רוב ההוצאות למלחמה. בחודש אוקטובר הסתכם הגירעון בסכום שיא לחודש אחד מאז משבר הקורונה – 22.9 מיליארד שקל. באוקטובר אשתקד הגיע הגירעון רק ל-3.1 מיליארד שקל בשנה שהסתיימה בעודף תקציבי גדול. הגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים גדל בכך בבת אחת בעוד 1.1% והגיע כבר בחודש האחרון ל-2.6% מהתוצר.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
הגירעון העצום מגיע עוד לפני שהועברו מיליארדי שקלים לצבא, לפיצוי לעסקים, למפונים ולכל הוצאות המלחמה האחרות בתחומי הבריאות, הרווחה וחישוב נזקי המלחמה לרכוש ולתחילת שיקום עשרות יישובי עוטף עזה.
החשב הכללי במשרד האוצר, רו"ח יהלי רוטנברג, שפרסם היום (ד') את הנתונים מציין כי הגירעון החריג נובע מגידול משמעותי בהיקף ההוצאות לצד קיטון בהכנסות המדינה בעקבות פרוץ מלחמת "חרבות ברזל".
ב-12 החודשים האחרונים הגיע הגירעון לסכום הגבוה פי שניים וחצי מהתכנון התקציבי לשנה כולה והסכם כבר ב-47.2 מיליארד שקל. מראשית השנה הגירעון המצטבר מגיע ל-27.0 מיליארד שקל.
בחודש אוקטובר הגיעו הוצאות הממשלה ל-54.9 מיליארד שקל, סכום חריג ביותר שנובע מההוצאות הראשונות בגין המלחמה והקדמת תשלומים לאלפי ספקים במשק, רשויות מקומיות ומענקים ראשונים בסכומים נמוכים שהועברו לאזרחים, בעיקר לעשרות אלפי המפונים ולמנהלת התקומה.
הוצאות הממשלה מראשית השנה עומדות כבר על 398.3 מיליארד שקל, לעומת 363.0 מיליארד בתקופה המקבילה אשתקד. זהו גידול של כמעט 10% בהוצאות.
באוקטובר הגיעו הכנסות המדינה ל-32.0 מיליארד שקל ובין השאר חלה ירידה בהן בשל חייה בהכנסות ממיסים המוערכות בהיקף של 1.6 מיליארד שקל, שיגדלו עוד בחודשים הבאים. כמו כן נרשם קיטון של 3.2 מיליארד שקלים בהפקדות של הביטוח הלאומי. הכנסות המדינה הסתכמו מראשית השנה ב-371.2 מיליארד שקל, לעומת 393.1 מיליארד שקל בתקוםה המקבילה אשתקד, ירידה של 5.6%.
גורם בכיר במשרד האוצר העריך כי החמרה עתידית נוספת במצב הכספי של קופת המדינה עלול יהיה להוביל להורדת דירוג האשראי של ישראל במחצית הראשונה של שנת 2024. באוצר ינסו להסביר לכלכלני חברות הדירוג כיצד ממשלת ישראל תפעל לחפות על הנזקים למשק והגידול בגירעון בתקציב, וכי אין כל סכנה לכך שישראל לא תוכל לעמוד בשלב כלשהו, גם בשנה הקרובה, בהחזר חובותיה, הגורם העיקרי שנבחן על ידי חברות דירוג האשראי.
