שר הכלכלה, ניר ברקת, שפתח חזית מול קוקה קולה ישראל (החברה המרכזית למשקאות), לאחר שזו הודיעה על העלאת מחירים רוחבית לכלל משקאותיה, החל מקוקה קולה ועד לבירה, בשיעור של כ-6.7%, שלח היום (ב') למנכ"ל החברה ניר לוינגר, הודעה על כוונה להכניס חלק ממוצריה לפיקוח ודרישה לקבלת נתונים שיחשפו "מדוע מחירי קוקה קולה בישראל הם מהגבוהים ביותר בעולם".
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לתוכנית כסף חדש ב-ynet radio
ד"ר יונתן בצלאל, ראש אגף תקציבים והמפקח על המחירים במשרד הכלכלה והתעשייה שלח את ההודעה לחברה מתוקף סמכותו בהתאם לסעיפים 6 ו-31 לחוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, תשנ"ו-1996. "חברתכם מהווה בעל מונופולין בשוק משקאות הקולה (הרגיל והדיאטטי), בהתאם להכרזת הממונה על התחרות מיום 10.5.1998 ובידה מונופולין בשוק משקאות הקולה האמורים", כתב ד"ר בצלאל לחברת קוקה קולה ישראל.
"מן המידע שבידינו מסתמן כי מחירי מוצרי הקולה העיקריים אותם אתם מייצרים ומשווקים הינם היקרים בקטגוריה. בבדיקה השוואתית לשווקים בעולם, ישנן אינדיקציות לכך שמוצרי הקולה בישראל הם מהיקרים בעולם. לאחרונה, בסמיכות לביטול המיסוי על משקאות ממותקים, הודיעה חברתכם על כוונתה לייקר את מחירי מוצריכם בשיעור ניכר, באופן שעשוי להשפיע על תחום המשקאות בישראל בכללותו".
"לאור האמור ובהתאם לסעיף 6 לחוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, תשנ"ו-1996 ( להלן- "חוק הפיקוח") ולסמכותי לפי סעיף 31(א) לחוק הפיקוח, על מנת לבחון את הצורך בפיקוח על מחירי מוצריכם ורמת הפיקוח, ככל שתידרש, הנכם נדרשים להעביר לנו בתוך 21 ימים ממועד מכתבנו זה את הנתונים ואת המסמכים הבאים: א. דוחות כספיים מבוקרים של חברתכם לשנים 2018-2021. ב. דו״חות כספיים לשנת 2022. ג. מאזני בוחן מותאמים לדוחות הכספיים לשנים 2018-2022".
עוד דרש המפקח על המחירים במשרד הכלכלה והתעשייה כי חברת קוקה קולה ישראל תחשוף כמויות ייצור וכמויות מכר מוצרי הקולה בישראל, מרכיבי המוצר והכמויות פר מוצר, עלויות אריזה והובלה, הרווח התפעולי המיוחס למגזר משקאות הקולה בחברתכם לשנים 2018 עד 2022 ונתונים נוספים.
בשלב ראשון מדובר במוצרים: קוקה-קולה זירו שישייה (1.5 ליטר), קוקה-קולה שישייה (1.5 ליטר), קוקה-קולה יחיד (1.5 ליטר), קוקה-קולה זירו יחיד (1.5 ליטר), פחית קוקה-קולה זירו סליק (330 מ"ל), פחית קוקה-קולה סליק (330 מ"ל).
משרד הכלכלה: המחירים גבוהים בעשרות אחוזים
החברה המרכזית למשקאות שמחזיקה בזיכיון קוקה קולה בישראל היא חברה פרטית, שנתוניה הכספיים לא נחשפו, ולכן אין מידע לגבי רווחיה, בניגוד לשאר חברות המשקאות הגדולות בישראל כמו טמפו ויפאורה. לטענת ברקת, אין שום הצדקה לעליית מחיר, בזמן שמחירי תשומות המזון (מחירי הסחורות בעולם) ומחירי ההובלה הימית, ירדו.
לפני כחודשיים פרסם משרד הכלכלה פרסם השוואת מחירים בין קוקה קולה ישראל לבין מחירה בעולם וברשות הפלסטינית - שם פועל זכיין אחר. לפי ההשוואה, בקבוק קוקה קולה זירו של 1.5 ליטר נמכר בישראל במחיר של כ-8.6 שקלים, בעוד ברשות הוא נמכר ב-3.56 שקלים בלבד - פער של כ-60%.
בתגובה להצעה של השר ברקת, מנהלת תחום הממשלה בלובי הציבורי 99, עו"ד רחל גור, התייחסה לדברים בריאיון לתוכנית "כסף חדש" ב-ynet radio, ואמרה כי "אני מודה שהדבר הראשון שעבר לי בראש זה שהוא אולי התבלבל, או שה-1 במאי וזו בדיחה. אבל, ככל הנראה שלא וזה די מדהים שעברנו בכמה שבועות מביטול המס שמוצע על ידי הממשלה הקודמת על משקאות ממותקים על מנת להפחית עלויות על המערכת הציבורית כתוצאה מסכרת ומשלל מחלות שנגרמות מצריכת יתר של סוכר, ועכשיו ממש בתוך שבועות סופרים אנחנו רואים שממשלה מציעה לסבסד קוקה קולה כמוצר צריכה בסיסי כדי להנגיש את זה לציבור - זה המשמעות של פיקוח על מחירים".
עוד התייחסה עו"ד גור להחלטה להוציא את רפורמת היבואנים מחוק ההסדרים, ואמרה: "במקרה של פירוק מתווה המונופולים והמזון, אני די חוששת שהלחץ קשור לרפורמה מחו"ל, אבל אני מניח שזה מגיע מאסם ומהחברה המרכזית למשקאות, שהם עסוקים גם בחברות אחרות. לרוב, יבואנים ישראלים הם בגודל קטן-בינינו. אז ללא ספק היה פה אינטרס מובהק בהקשר לרפורמות.
"כמו כן, יש פחות תשומת לב לנושאים הכלכליים בגלל הסיפור המשפטי הרפורמה וכד', ומרגישים את זה בשטח. פעם תקציב וחוק ההסדרים בכלל, כל המדינה הייתה ממוקדת סביב כל הדיונים האלו והיום בהחלט מסתכלים בממשלה על דברים אחרים בו-זמנית. אין ספק שיש פה חלוקת קשב קשה ושהנושאים הכלכליים לא מקבלים את תשומת הלב".
המאפיות דורשות להעלות את מחיר הלחם ב-5.2%
בתוך כך, העלייה ביוקר המחיה לא עוצרת ואחרי החלב המפוקח - מגיע תור הלחם. המאפיות הגדולות: ברמן, שבבעלותה גם מאפיית ודש, ומאפיית אנג'ל מירושלים, דורשות להעלות את המחיר של הלחם המפוקח בשיעור של 5.2%. ועדת המחירים תדון בשבוע הבא בדרישתן שמתבססת על תוצאת נוסחת עדכון המחירים של מוצרים מפוקחים שנערכה לאחרונה והצביעה על עלייה של 5.2%. לטענת המאפיות הסיבה להתייקרות: עליית שכר העבודה ומחיר חומרי הגלם ובראשם הקמח.
במקביל לדרישת המחיר החדשה, מתנהלת בבית המשפט עתירה לבג"ץ שהגישו המאפיות נגד המדינה בגין עדכון המחיר הקודם, שלא קיבלו במלואו בזמן הממשלה הקודמת, לאחר ששרת הכלכלה דאז, אורנה ברביבאי, סירבה לאשר את העדכון.
בנוסף, המאפיות תובעות כי המדינה תקבל את המלצת ועדת המחירים המופקדת על מחירי המוצרים בפיקוח להוציא את מחיר הלחם מפיקוח. למרות בקשתם החדשה, כלל לא בטוח שמחיר הלחם יעלה, היות ושר הכלכלה ניר ברקת כבר הודיע כי לא יאשר את עליית המחירים בטענה שאינו מוצדק.
הפעם האחרונה שעודכן מחיר הלחם המפוקח היתה ביולי 2022. מדובר היה בעלייה משמעותית של כ-20%. נכון להיום מחיר חלה 500 גרם הוא 6.26 שקל. לחם אחיד כהה 750 גרם עולה 6.96 שקל. מחיר לחם אחיד כהה פרוס וארוז 750 גרם הוא 7.91 שקל, ומחיר לחם לבן 750 גרם 6.44 שקל.
