הבנקים בישראל ממשיכים להנות מעליות הריבית ולרשום רווחי ענק גם ברבעון השני של שנת 2023. מהדוחות שפורסמו השבוע עולה כי בנק לאומי הרוויח ברבעון השני 2.4 מיליארד שקל, הפועלים - 1.92 מיליארד שקל, מזרחי טפחות - 1.4 מיליארד שקל, דיסקונט - 1.19 מיליארד שקל והבינלאומי רשם רווח של 587 מיליון שקל.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו, האזינו לפודקאסט הכלכלי היומי "כסף חדש", וסמנו "כלכלה" בהתראות אפליקציית ynet
יוסי פריימן, מנכ"ל פריקו ניהול סיכונים והשקעות, התייחס היום (ג') לדוחות הכספיים האחרונים של הבנקים בריאיון ל"כסף חדש", הפודקאט הכלכלי היומי של ynet, וטען כי "לבנקים היה יתרון מאוד גדול - הם היו החזק מול הלקוחות היותר חלשים שלא היו מספיק מתוכמים מבחינת מה שהם יכולים לעשות ומה שהם יכולים לקבל. כך נוצר מצב שפער הריביות שהבנק נתן לחברות או לבעלי הון, לעומת הריבית שקיבלו 'העמך ישראל' - היה מאוד גדול. הבנקים ניצלו את זה כמובן לטובתם".
יחד עם זאת, טען פריימן כי "צריך לזכור שזה לא המצב בכל סקטור. יש סקטורים שבהם המצב הרבה יותר מתוכנן וקפדני ושם המרווחים של הבנקים הרבה יותר קטנים והסיכומים שלהם הרבה יותר גדולים. רק לאחרונה בנק ישראל פנה אל הבנקים וביקש להיות יותר זהירים ולהגדיל את ההפרשות, כי אנחנו הולכים לקראת תקופה שבה יהיו עסקים שבהחלט הולכים לעבור משבר ולכן הבנקים יצטרכו 'כרית ביטחון' יותר גדולה".
עוד טען פריימן, כי "אני חושב שהבנקים הבינו והפנימו את זה שהם צריכים באיזשהו מקום להיות קצת יותר תחרותיים כלפי הציבור הרחב ולתת לציבור גם להנות מהריבית וגם באיזשהו מקום טיפה לצמצם את מה שהם מרוויחים, על מנת להקל במחירים של ניהול דמי חשבון, כל מיני עמלות שאפשר להוריד וכדומה.
"הציבור הרחב בכללותו לא מבין בנושא והוא לא 'פיננסייר', אבל אפשר לראות תנועה מאוד משמעותית של עשרות אחוזים בהעברת כספים מחשבון העו"ש, שהוא ללא ריבית, לפיקדונות. הציבורי הישראלי נהיה יותר חכם, יותר מתוכנן, הוא יותר להשתמש בכרטיסי אשראי ולבקש 'תנו לי אשראי מבלי שאני אצטרך לשלם עליו', אז בהחלט יש כאן תהליך בריא שהמשק מתחיל להבין". רוצים לדעת עוד? האזינו לריאיון המלא באמצעות הנגן שבפתח הכתבה.
השקל ממשך לצנוח
ברקע ההיחלשות המשמעותית של השקל אל מול הדולר והאירו, חן הרצוג, הכלכלן הראשי של BDO, טען בריאיון ל"כסף חדש" כי "בסוף, כשאתה מסתכל לאורך זמן, אתה בהחלט רואה פיחות מתמשך של השקל. אתה לא רואה שום ברומטר לפרמיית הסיכון של מדינת ישראל ולעוצמה של הכלכלה.
"אני חושב שהמגמה של הפיחות, במיוחד בעת הזו שבה אנחנו מודאגים מהתפרצות אינפלציונית, היא מדאיגה משני כיוונים: האחד מכייון שמדובר בעצם בביטוי לחששות, לאובדן האמון או להגדלת פרמיית הסיכון של ישראל, והשני הוא כי הפיחות של עצמו מלבה את האינפלציה ומייקר לנו לא רק את הנסיעה לחו"ל, אלא גם את רכישת המוצרים המיובאים, את מחירי הנפט שהם עולים גם כשלעצמם ובעצם גורם לעליות מחירים שעלולות לאלץ את הנגיד להעלאות את הריבית עוד ובכך לייקר גם את המשכנתא".
בתוך כך, הרצוג התייחס גם לדוח של סוכנות דירוג האשראי פיץ' שהחלטה לא לשנות את דירוג האשראי של ישראל אך הזהירה מהמשך החקיקה סביב המהפכה המשפטית. "אני חושב שצריך לקרוא היטב את מה שאמרה פיץ' ואמרו גם חברות הדירוג האחרות. נכון, הן עדיין לא הורידו את הדירוג, אבל כל החברות וגם פיץ' חוזרות ומזהירות מפני הסיכון הכלכלי של מהלכים שלא נעשים בהסכמה ומהמשמעות הכלכלית שלהם.
"אנחנו לא צריכים את חברות הדירוג, אנחנו יכולים כבר לראות את התוצאות בשטח: רואים ירידה בהכנסות המדינה ממיסים בחצי השנה האחרונה, רואים האטה בקצב הפעילות במשק וכל אלה הם בעצם סימנים שמבחינה כלכלית הם מדאיגים.
דבריו של בנימין נתניהו על הדירוג שסוכנות פיץ' העניקה לישראל
(צילום: איתי בית-און, לע"מ)
"הן (סוכנויות הדירוג) בעצם באות ואומרות: אם ההוצאות של הממשלה או ההכנסות של הממשלה יורדות והצריכה הציבורית יורדת והמשק צומח לאט יותר, הסיכון הוא בעצם שבסופו של דבר הממשלה תצטרך או להעלות מיסים או לבצע קיצוץ כבד בתקציב או להגדיל את הגירעון, וכל אחד מהצעדים האלה הוא לא צעד טוב לכלכלה. יש פה בעצם בחירה בין בחירות לא טובות, ולכן יש פה דאגה כלכלית מהסיטואציה, כשבסופו של דבר חברות הדירוג משקפות את זה, אבל מה שקובע זה הנתונים הריאליים". האזינו לריאיון המלא באמצעות הסימניה בנגן שבפתח הכתבה.
המצב ישתפר? העסקים סביב הקו האדום מדברים
לקראת סוף הפרק, וברקע הפתיחה הצפויה של הקו האדום של הרכבת הקלה בגוש דן ביום שישי, שוחחנו עם שני בעלי עסקים בשדרות ירושלים ביפו על השנים הקשות והתקוות לעתיד. כך למשל, יניב אביגדול מבורקס ז'אק בשדרות ירושלים סיפר כי "נפגענו קשה, העבודה ירדה מעל ל-50%, הרבה עסקים ותיקים סגרו. פיטרתי עובדים ותיקים שהלכו איתי הרבה שנים - בכאב לב, אבל לא הייתה לי ברירה. זה מצחיק להגיד אבל הקורונה קצת עזרה לנו, כי קיבלנו קצת פיצויים. זה מה שעזר לנו להחזיק את הראש מעל הקרקע".
עוד אמר אביגדול, כי "האם זה שווה את זה? כנראה אדע רק מיום שישי ואילך, אבל לאור מה שמספרים על מה שקורה בירושלים - אני מאוד מקווה שזה יהיה שווה". האזינו לריאיון המלא באמצעות הסימניה בנגן שבפתח הכתבה.
אם פספסתם: אתמול דיברנו ב"כסף חדש" עם פרופ' דן בן-דוד, שאחרי יותר מ-20 שנה שהוא מתריע מפני המגמות הכלכליות של ישראל, עכשיו הוא מאמין שהגענו לרגע האמת - והוא לא תולה את האשמה רק בחקיקה. בפרק מיוחד על בעיות השורש הכלכליות והחברתיות בארץ הוא מסביר למה הבעיה המרכזית היא במערכת החינוך ואיך הבעיות הדמוגרפיות עלולות להתעצם. לפרק המלא>>
בכל יום מראשון עד רביעי רועי כ"ץ, צחי שדה ודן רבן מביאים לכם את החדשות הכלכליות המעניינות של היום ועוד הרבה דברים שמשפיעים על הכיס של כולנו. חפשו אותנו ב-ynet פודקאסטים או באפליקציות הפודקאסטים המובילות.
