לצד האובדן הכואב בשבעה באוקטובר ובלחימה בעזה, מלחמת "חרבות ברזל" עולה גם בכסף גדול, אפילו גדול מאוד. שר האוצר בצלאל סמוטריץ נקב אתמול בסכום של 200 מיליארד שקל, ויש גם במשרד האוצר מי שסבורים שהעלות הכוללת תגיע כבר בחודשים הקרובים לרבע טריליון שקל, סכום עתק לכל ארץ ובוודאי למדינה קטנה כמדינת ישראל.
ריאיון מיוחד עם שר האוצר בצלאל סמוטריץ'
(צילום: שמוליק דודפור)
כדי להבין את המשמעות, הסכום העתק הזה שווה כיום לכ-15% מהתוצר השנתי של מדינת ישראל, שנושק ל-1.8 טריליון שקל, ושווה גם יותר ממחצית מתקציב המדינה של ישראל לשנת 2023, שעומד על כחצי טריליון שקל, עם התוספת של 13 מיליארד שקל שאושרה זה עתה בממשלה.
סכומי גירעון קטנים יותר הובילו מדינות רבות, בהן גם מעצמות כמו ארה"ב וגרמניה, להכריז בשנים האחרונות על צעדי קיצוץ משמעותיים בתקציב ועל העלאות מיסים. בישראל בונים כרגע יותר על הלוואות, כאשר אמירתו של שר האוצר כי "יש כסף" אינה מדויקת בלשון המעטה. אין כסף ורק באמצעות גיוס הלוואות עתק יהיה כסף.
אז מאיפה תביא מדינת ישראל, באמצעות ממשלתה, את הכסף למימון המלחמה הקשה ביותר שפרצה כאן מאז מלחמת יום הכיפורים. אז הגיע חלק מהמימון ממלוות מלחמה, מרצון או שלא מרצון, מקור שהממשלות בישראל נמנעו בעשרות השנים האחרונות מלעשות בו שימוש.
המוסדות הפיננסיים עוד מוכנים לתת הלוואות - הבעיה זו הריבית
אחדים מהמקורות העיקריים בעת משברים קשים בעשרות השנים האחרונות, כולל רק לאחרונה בעת משבר הקורונה, היו נטילת הלוואות גדולות, באמצעות הנפקת אגרות חוב של המדינה, בארץ ובחו"ל.
אולם, הבעיה כיום היא שבניגוד למשבר האחרון, למשל, כאשר החשב הכללי לשעבר, רוני חזקיהו, נטל הלוואות בריבית מצוינת – בעולם כבר מתייחסים לישראל כמדינה שדירוג האשראי שלה ירד ולכן הריבית שמבקשים לגבות בגין הלוואות של מדינת ישראל גבוהה בהרבה מאשר בעבר. לא כל מוסד פיננסי בעולם, שנטל חלק בחשק רב בעבר בהנפקות אגרות החוב של ישראל, מגלה כעת עניין ברכישת האגרות.
מיד לאחר פרוץ משבר הקורונה, באפריל 2020 גייס החשב הכללי דאז, רוני חזקיהו, הלוואות שיא בסכום של 5 מיליארד דולר, בריבית מצוינת. בין השאר נטלה ישראל לראשונה בתולדותיה הלוואה לטווח רחוק של 100 שנים – עד שנת 2120 – בריבית טובה מאוד של 4.5%. 400 מוסדות פיננסיים, מספר עצום, גילו אז עניין בהנפקה, שיכולה הייתה אף להגיע לסכומים כפולים ומכופלים.
זה ממש לא המצב כעת. ישראל מצויה במשבר כלכלי. המוסדות הפיננסיים בעולם מפנימים די מהר שמתרחשת במזרח התיכון כעת מלחמה קשה וכואבת גם כלכלית, שעלולה להתרחב אף לצפון. לכן, הריבית שהם מוכנים לגבות מישראל עבור ההלוואות גבוהה בהרבה מזאת שבה נטל החשב הכללי, רו"ח יהלי רוטנברג, הלוואות בריבית מצוינת רק לפני חודשים ספורים.
בינתיים הגביר החשב הכללי את גיוסי ההלוואות בארץ וכבר הנפיק אגרות חוב בהיקף של כ-16 מיליארד שקל מאז פרוץ המלחמה. כמו כן גייסה ישראל כ-1.5 מיליארד דולר בהנפקה בינלאומית בריבית גבוהה של 6.4%. ההלוואות הפעם הן קצרות מועד ל-4 ול-8 שנים בלבד. כדי להבין כמה שילמנו יותר ממדינות אחרות – ארה"ב נטלה לאחרונה הלוואות ב-4.5% וגרמניה ב-5%. עד לאחרונה הריבית ששילמה ישראל הייתה כמעט זהה לגיוסים של ארה"ב ולא עלתה בשום מקרה על 5.4%.
מימון המלחמה הקשה יצריך צעדים בלתי נמנעים: הממשלה תגדיל את כלל ההוצאה ותאפשר זינוק בהוצאות בשנת 2024 בכ-80 מיליארד שקל יותר מאשר בשנת 2023. כמו כן ייקבע יעד גירעון של לפחות 4%, כאשר ההערכות הן שהגירעון בשנה הקרובה יסתכם ב-5%, כפי שהציג שר האוצר במסיבת העיתונאים האחרונה שקיים על התוכנית הכלכלית.
אפשר לחסוך 3 מיליארד שקל לפחות - אבל זה לא יקרה
מקור נוסף חייב להיות בקיצוצים קשים בתקציבי משרדי הממשלה שאינם קשורים ישירות במלחמה ובסגירת לפחות 6 מתוך 10 משרדי ממשלה, שבאגף התקציבים מכנים "המשרדים המיותרים". סגירת המשרדים האלה תמנע הוצאה תקציבית של בסך הכל קרוב ל-3 מיליארד שקל בשנה, אולם ראש הממשלה בנימין נתניהו מבין שנעילת המשרדים האלה, או אפילו רק את חלקם, עלולה תהיה לגרום לפרישת מפלגותיהם של בצלאל סמוטריץ ואיתמר בן-גביר מהממשלה ולסיים את דרכה, ולכן אין כמעט ספק שהם לא ייסגרו.
גם המקור התקציבי הקל ביותר לביטול והעברתו לצרכי המלחמה – 7 מיליארד השקלים של ההסכמים הקואליציוניים בשנת 2024 – לא יהיה כנראה בר שימוש למימון צרכי "חרבות ברזל". שר האוצר כבר הבהיר שהוא מתנגד לחלק משמעותי מהקיצוצים הללו ובראיון באולפן ynet הגדיר אתמול את הכספים הללו "כסף קטן יחסית לצרכי המלחמה".
לעומת זאת אישר שר האוצר באותו ראיון כי יהיה צורך לבצע קיצוצים כואבים בחלק מסעיפי תקציב המדינה, אך הבהיר גם כי לא ייעשה שימוש במקור שבעבר היה משמעותי מאוד להקטנת הגירעון והצורך בהלוואות – העלאת מיסים: "לא יהיו העלאות מיסים ואני לא מכיר הצעות כאלה אם הן ישנן", אמר בצלאל סמוטריץ.
המשמעות של מימון הגירעון ללא כל אלה תהיה כזאת: הגדלה עצומה של הגירעון בתקציב, שימומן באמצעות הלוואות גדולות במיוחד ויקרות שאנחנו, ילדינו ונכדינו יחזירו בעשרות השנים הבאות, כמו גם קיצוצים כואבים מאוד בשירותים החיוניים שמעניקה הממשלה לאזרחי המדינה.
נקווה רק, בלשון השר סמוטריץ, שבעזרת השם לא ניקלע לצרות כלכליות חמורות שיגרמו לנטל עצום נוסף על אזרחי המדינה, בגין הצורך לממן את המלחמה הקשה שנכפתה על המדינה בשבעה באוקטובר.
