לצד המשך קידום החקיקה שתגביל את מערכת המשפט ושלטון החוק ותעניק יותר כוח לממשלה, בחודשים האחרונים לא מעט גורמים מקצועיים מתריעים שהפוליטיזציה מתחילה לגעת בכל תחום בעבודה המקצועית, וזה מורגש במיוחד בתוך משרדי הממשלה - שאמונים על השירות שאנחנו, הציבור, אמורים לקבל. אביעד הומינר-רוזנבלום, סמנכ"ל קרן ברל כצנלסון, שעבד בעשור האחרון במשרדי ממשלה שונים, הסביר ב"כסף חדש", הפודקאסט הכלכלי של ynet, עד כמה המצב הידרדר בתקופה האחרונה ואיך זה משפיע על חיי היומיום של כולנו.
"ב-2014-2016 עברתי במשרד ראש הממשלה בתפקיד יחסית זוטר, תחת אותו ראש ממשלה - בנימין נתניהו", סיפר הומינר-רוזנבלום. "עבדתי תחת שני מנכ"לי משרד שונים ששניהם היו אנשי אמון של נתניהו, ולמרות שכבר אז הוא לא התעניין מאוד בענייני פנים ולא הקדיש לזה את רוב זמנו - הוא כן מינה למנכ"לים ולסמנכ"לים אנשים מאוד רציניים שבאו לעבוד ולשפר את שירות המדינה ואת מה שקורה כאן, ונעשו דברים מאוד משמעותיים באותה תקופה.
עכשיו, לעומת זאת, המצב שונה לחלוטין, לפי מה שמספר הומינר-רוזנבלום: "תמיד יש מתח בין הדרג הנבחר לדרג הפקידותי, וזה מתח בריא. אבל בתקופת ממשלת השינוי למשל, שאני לא אהבתי את כל מה שהיא עשתה - היה תפקוד, היה שיתוף פעולה, נתנו כבוד לפקידים ובסך הכל הדברים עבדו. מה שקורה עכשיו זה פשוט קטסטרופה. כמעט כל האנשים שהכרתי שעבדו במשרדי הממשלה והיו אנשים סופר-רציניים, אנשים שכולנו אמורים לרצות שיעבדו בשירות המדינה, וגם אנשים מגוונים - מימין ומשמאל, דתיים וחילוניים וחרדים - כמעט כולם עזבו. כולם מבינים שהעסק לא מתפקד.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו, האזינו לפודקאסט הכלכלי היומי "כסף חדש", וסמנו "כלכלה" בהתראות אפליקציית ynet
"עובדי המדינה הפכו להיות מתוסכלים, כי הם רואים שאי אפשר לקדם כלום, שממנים אנשים לא ראויים, אנשים שלא מתאימים לתפקיד. זה אפילו לא עניין אידיאולוגי של מה הם רוצים לקדם - הרבה מינויים לאחרונה הם של אנשים שלא מתאימים לתפקיד.
"למשל מנכ"ל משרד ראש הממשלה - מה קרה לתפקיד הזה? זה היה תפקיד משמעותי ביותר שמינו אליו אנשים מאוד מאוד רציניים ומה קורה שם עכשיו? מי מונה לתפקיד, מה הרקע שלו ומה הוא עושה". נציין שמנכ"ל משרד רה"מ הנוכחי הוא יוסי שלי, שהורחק מהשירות הציבורי בעבר ונקשר בעוד כמה פרשות מביכות.
"המצב פשוט גרוע", ממשיך הומינר-רוזנבלום. "אני שומע אנשים שעדיין שם ושוקלים לעזוב, שדברים לא קורים, שהעניינים לא זזים, שהשרים כל הזמן רק רוצים להילחם בפקידים, שלא מצליחים לקדם תוכניות. זה לא קשור לאידיאלוגיה, זה קשקוש. תמיד יש מתחים עם אגף התקציבים באוצר ולפעמים יש יועצים משפטיים שמגזימים. זה קורה וזה קיים ואפשר להגיד שצריך להוריד קצת מהכוח שלהם - זה בסדר. אבל בסוף שרים שרצו לקדם את המדיניות שלהם הצליחו לקדם אותה. צריך לזכור שנתניהו היה ראש ממשלה עשור וקידם יפה מאוד את המדיניות שהוא רצה לקדם. זה הרבה פעמים תירוצים של שרים שפשוט לא יודעים את העבודה ונוח להם ולזרוק את זה על הדרג הפקידותי, ואגב, בסוף זה פוגע בהם כי אי אפשר בלעדי הדרג הפקידותי. לשר אין כוח לבד, הוא צריך אנשים שיעבדו מתחתיו. אנשים שיש להם ידע מקצועי בנושא של המשרד, אנשי מקצוע שיודעים לבצע, שיש להם קשר לשטח. אז בסוף זה פוגע במשילות ולא מקדם אותה.
"כשממנים אנשים לא ראויים רק בגלל שהם קשורים פוליטית, רק בגלל שחייבים להם משהו, כשמרגישים שהפעילות נהייתה יותר סקטוריאלית - זאת אומרת שאין מחשבה על טובת כלל האוכלוסיה אלא רק על מגזרים ספציפיים - אז אנשים טובים פשוט עוזבים. הם כבר לא יחזרו לשירות המדינה, וזה באמת קורה ברוב הגדול של הממשלה הזאת".
עוד אמר הומינר-רוזנבלום כי "אין לי נתונים רשמיים אבל ממה שאני יודע לאחרונה המון מכרזי כוח אדם שנפתחים נסגרים בלי שמוצאים אנשים מתאימים. פשוט אין אנשים שרוצים להתמודד על התפקידים האלה. בסוף זה שיש לנו יותר פקקים בכביש, אין תחבורה ציבורית טובה, ששירותי הבריאות לא מספיקים, ששירותי החינוך לא כמו שצריך, בסוף זה הכל נגזר מהדבר הזה שהוא לצערי נעשה ממש בכוונה, במזיד.
לסיום הוסיף כי "לצערי גם נציבות שירות המדינה זה סיפור עצוב. הנציב הנוכחי הוא מינוי פוליטי שעושה לגמרי כל מה שאומרים לו מלמעלה. מאוד חלש בביצועים שלו. לא מרגישים אותו כמעט. הוא מאשר הכל. גם שם המצב של הנציבות מאוד לא טוב. אחרי שעשו רפורמה מאוד משמעותית בנציבות, אגב בתקופת נתניהו, שהוא זה שהוביל רפורמה מאוד טובה ומשמעותית, הכל שם כמעט נעצר לגמרי כשהוא מינה את המינוי הלא מקצועי הזה וכל הממשלה רואה את המחירים של המינויים האלה".
האם כלכלת סין בדרך למטה?
עוד בפרק: אחרי שנים שבהן הכלכלה הסינית צמחה במהירות ואיימה לעבור את הכלכלה האמריקנית כבר בעשור הנוכחי, בינתיים נראה שההתאוששות של המעצמה מהקורונה חלקית ביותר, והתחזיות כבר לא חד משמעיות לגבי המשך הצמיחה החזקה שלה בעתיד. ההיסטוריון פרופ׳ אהרן שי, מהחוג ללימודי מזרח אסיה באוניברסיטה תל אביב, הסביר לאן הולכת הכלכלה הסינית, מה יכולה להיות ההשפעה על הכלכלה העולמית ואיך הביקור המתוכנן של נתניהו בסין נכנס לתמונה.
"הנתונים האחרונים מראים שסין לא יצאה מהקורונה כמו שציפו, והסיבה הראשונה לכך היא הנשיא ומדיניותיו, שי ג'ינפינג, ששם דגש מאוד חזק על הפן הלאומני הייתי אומר", הסביר פרופ' שי. "הדבר הזה פגע בחברות זרות ורואים שגם ישראלים עזבו את סין. יש פגיעה ביצוא וכמובן יש את המתח עם ארצות הברית.
"מעבר לזה, אנחנו רואים אבטלה הולכת וגדלה, גם בקרב צעירים אבל גם בקרב מבוגרים, והבעיה הדמוגרפית בסין גם משמעותית מאוד לכלכלה בהתכווצות של האוכלוסייה הסינית. למעשה מדיניות הילד אחד שהייתה נהוגה שנים רבות התקבעה באיזשהו אופן, ועכשיו אנשים נמנעים מלהינשא ומלהביא ילדים לעולם. לאחרונה ראינו שהודו כבר עברה את סין, אבל התחזית שסין תמשיך להתכווץ. זה משפיע גם על תחום הנדל"ן, שאחרי ההתפוצצות שלו בסין די נפל בגלל המשבר והאבטלה, ולמעשה חברות האיטו או הפסיקו את בנייה - מה שבתורו גם כן פוגע בכלכלה ומשפיע על סקטורים אחרים".
עוד הסביר פרופ' שי איך ההזמנה של נתניהו לסין קשורה לכל המצב הזה: "ישראל נמצאת בין המיצרים וכמובן אין להשוות בין סין לבין ארצות הברית בכל מה שנוגע לסיוע בעת צרה, אין בכלל לצפות לשמינית או רבע ממה שארצות הברית נותנת לישראל מסין. היא לא תעשה זאת.
"ההנחה שלי שמאחר שנתניהו לא קיבל בדיוק הזמנה רשמית לבית הלבן ההזמנה מסין נראתה מעניינת. באיזשהו אופן היא יכולה לשדר לארצות הברית שיש לנו אלטרנטיבה, מוגזם להגיד אלטרנטיבה אבל משהו כזה. ומנקודת מבטה של סין וזה הדבר היותר מעניין, הביקור של נתניהו חשוב לה משום שסין עכשיו נהיית יותר ויותר ומעורבת בענייני המזרח התיכון ככל שנראה שארצות הברית נסוגה מן האזור הזה. סין רוצה לשחק כאן תפקיד חשוב והיא משחקת תפקיד גם במפרץ וגם פה, והנה היא צריכה להראות שיש לה גם קצה חוט אחר. אם היא לא בקשר עם ישראל, איך אתה יכול לתווך או לסייע בעניין הזה. אבל כמובן שבטווח הארוך, צריך להיזהר מאוד מסין, היא עלולה להיות משענת קנה רצוץ".
בנוגע לפינג פונג בין ארצות הברית לסין, אמר פרופ' שי כי "זה קצת מפתיע שביידן המשיך במדיניות של טראמפ לגבי סין, ואנחנו רואים מדי יום תקנות חדשות שמנסות להצר את הצעדים של סין הארצות הברית. יש הגבלות על סטודנטים סינים ועוד דברים נוספים שלא היו בעבר. לכן לא נראה שהמתח מתמתן לפחות מנקודת מבטה של ארצות הברית. מלחמת השבבים בין השתיים היא הדבר הראשון במעלה".
חברת תעופה חדשה בישראל - אייר חיפה
חברת תעופה חדשה נולדה השבוע בישראל - אייר חיפה. כתב התעופה שלנו דניאל סלמה סיפר בפרק מה החברה הזאת מתכננת, מתי היא צפויה להתחיל להוציא טיסות לואו קוסט מחיפה והאם אלו יהיו גם טיסות ליעדים רחוקים יותר מהטיסות שיוצאות מחיפה כיום, האם תושבי הצפון צריכים באמת להכין את הדרכונים ומי המייסדים הבכירים מאוד במשק הישראלי שעומדים מאחורי החברה.
אם פספסתם: אחרי שנחתם סופית הסכם השכר במגזר הציבורי, שוחחנו אתמול בפודקאסט הכלכלי היומי של ynet עם סגן בכיר לממונה על השכר באוצר כדי להבין מה כולל ההסכם, ומדוע הרחבתו לשאר המשק "לא על השולחן כרגע"? וגם: האם השתתפות במחאה עלולה לפגוע בסיכויים לזכייה במכרז ממשלתי, ומהי דילמת העסקים הקטנים לגבי השבתה? האזינו רוצים לדעת עוד? האזינו לפרק המלא שעלה אתמול >>
