מהיכן "עודפי התקציב" של בן גביר?
רגע לאחר אישור התקציב שכלל תוספות של הרגע האחרון לחרדים ולבן גביר מתוך "עודפים תקציביים", מנכ"ל משרד האוצר לשעבר, ירום אריאב, טען בריאיון ב"כסף חדש", הפודקאסט הכלכלי של ynet, כי "אלו 'חידושים' שמעמידים בספק את הרצינות של השימוש בתקציב ככלי עבודה. זה פוגע חזק מאוד באמון הציבור, שהוא קריטי לניהול המדיניות הכלכלית".
עוד טען אריאב, כי "בגלל האילוצים הפוליטיים בלתי האפשריים האלה שקיימים במערכת עושים פה צחוק מהעבודה ומעבירים תקציב שהוא מראש לא סביר מבחינת הכנסות והוצאות - הוא 'על כרעי תרנגולת'". האזינו לריאיון המלא באמצעות הסימנייה בנגן שבפתח הכתבה.
3 צפייה בגלריה
איתמר בן גביר בצלאל סמוטריץ בנימין נתניהו יצחק גולדקנופף
(צילום:רויטרס, AFP, אלכס קולומויסקי)
עוד שוחחנו ב"כסף חדש" עם המפקח על הבנקים בבנק ישראל, יאיר אבידן, בין היתר על נושא רווחי העתק שרשמו הבנקים הגדולים ברבעון הראשון של שנת 2023, בצל עליות הריבית החדות במשק. בריאיון טען אבידן כי "כל אזרחי מדינת ישראל צריכים לשמוח במדינה מסוימת שהבנקים רווחיים, כי זה חלק מהיציבות המשקית". לצד זאת, אמר גם כי "הרווחיות הזו ככל הנראה לא תימשך בשיעור הזה לאורך זמן. היא לא ברת קיימא בשיעור הזה".
"אפשר לגרום לבנקים לא להרוויח כ"כ הרבה"
ברקע סיום עונת הדוחות הכספיים של הבנקים, ממנה עלה כי חמשת הבנקים הגדולים הציגו ברבעון הראשון של 2023 רווחים חסרי תקדים בסך כולל של כ-6.252 מיליארד שקל, שוחחנו ב"כסף חדש" עם עם אריאל ברזילי, ראש האגף הכלכלי של התנועה לאיכות השלטון, שהציע להטיל מס אינפלציה זמני על הבנקים כדי להתמודד עם המצב הנוכחי שבו הריביות על ההלוואות עולות בזמן שהריביות על הפיקדונות - פחות.
"הרעיון שלנו הוא בעצם לתמרץ את הבנקים שלא לגבות ריביות כאלה מהציבור, או לפחות להצליח להחזיר לציבור את הריביות הגבוהות שהם לוקחים ממנו", הסביר ברזילי. "בגדול, הדרך הנכונה יותר לדאוג לכך שלא יהיו רווחים כאלה לבנקים על חשבוננו זה ליצור תחרות במערכת הבנקאות. אבל לצערנו, הדברים האלה לא מתקדמים כמו שצריך, ואנחנו גם ספציפית נמצאים בתקופה שיוקר המחייה מקשה על כולנו. לכן, הרעיון הוא להטיל מס אינפלציה על הבנקים, כדי לדאוג לזה שהבנקים לא יהיו מעוניינים בכלל לגבות כאלה רווחים, משום שהם יידעו שבסופו של דבר הם יצטרכו לשלם את זה כמס", אמר.
האזינו לריאיון המלא באמצעות הסימנייה שבנגן >>
הנגיד לא פוסל העלאת ריבית נוספת
בצל גל עליות המחירים ומרתון דיוני התקציב בכנסת, הריבית עלתה השבוע בפעם העשירית ברציפות ב-0.25%, לשיעור שיא של 4.75%. זמן קצר לאחר ההכרזה, נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, הסביר בפודקאסט הכלכלי של ynet כי "אם לא היינו נוקטים בצעדים הללו היינו עלולים למצוא את עצמנו באינפלציה דו-ספרתית, במצב שבו אנשים מתחילים לכתוב חוזים בדולרים או במטבע אחר".
עוד לדבריו, "אני לא פוסל העלאת ריבית נוספת. אנחנו נעשה כל מה שיידרש, אבל כבר עכשיו אנחנו מגלמים בתוך ההחלטות שלנו את המדד הנוכחי ואת הצפי של המדד הבא, שצפוי להיות יחסית גבוה. אנחנו לוקחים בחשבון את הפעילות במשק על כל מאפייניה, וככל שזה יישמר ולא יהיו הפתעות מאוד גדולות, כנראה שהסביבה שאנחנו עובדים בה כרגע היא מספיק מרסנת".
נגיד בנק ישראל התייחס בריאיון גם לדבריו של שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', שטען כי יש "להמתין עם העלאות הריבית ולתת למשק לנשום", ואמר כי "השר אמר את זה לפני הנתונים שנכנסו בשבועיים האחרונים (בכוונה לנתוני האינפלציה העדכניים - ד"ר). אנחנו מקבלים את ההחלטות שלנו בהתאם לנתונים, על פי שיקולים מקצועיים ועצמאיים, ואם לא ננקוט בצעדים שאנחנו עושים האינפלציה יכולה ללכת למקומות הרבה יותר גבוהים. בסוף, האינפלציה שוחקת את ההכנסות של הציבור והיא פוגעת בעיקר בשכבות החלשות.
"כפי שהמדד האחרון הראה, האינפלציה אכן יותר 'דביקה'. הפעילות היא עדיין פעילות ערה ולכן באחריותנו לוודא שהאינפלציה (יורדת - ד"ר) והכלי של העלאת הריבית הוא הכלי המרכזי שיביא אותנו לתחום היעד. אנחנו רואים שהשווקים וגם הגופים הבינלאומיים תומכים בצעדים שעשינו, ובלי כל קשר אנחנו תמיד מקיימים שיח מקצועי וקונסטרוקטיבי עם השר לאורך הזמן", הוסיף פרופ' ירון.
האזינו לריאיון המלא באמצעות הסימנייה שבנגן >>
אזהרת הכלכלנים: "המערכת מנסה ללכוד אנשים בעוני"
ברקע העברות הכספים שצפויות במסגרת ההסכמים הקואליציוניים שאושרו השבוע, קרוב ל-250 כלכלנים בכירים הצטרפו לאזהרות הכלכלנית הראשית באוצר והביעו את דאגתם מפני העברות אלה - בדגש על הכספים המיועדים לחינוך החרדי שאינו רשמי ללא התניית לימודי ליבה. במכתב פומבי שפורסם בתחילת השבוע, עליו דווח לראשונה ב-ynet, נטען כי "העברות הכספים צפויות להביא לפגיעה משמעותית וארוכת טווח בכלכלת ישראל ובעתידה כמדינה משגשגת".
3 צפייה בגלריה
מימין למעלה: פרופ' אביה ספיבק, פרופ' משה חזן, פרופ' אבי בן בסט, פרופ' יוג'ין קנדל, פרופ' מישל סטרבצ'ינסקי, פרופ' מנואל טרכטנברג ופרופ' נדין טרכטנברג
בפודקאסט הכלכלי של ynet, "כסף חדש", שוחחנו עם ד"ר דוד לגזיאל, מרצה בכיר במחלקה לכלכלה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, שנמנה על חותמי המכתב שפורסם. לגזיאל הסביר, כי "המכתב מזהיר מהנזקים ארוכי הטווח שיש כתוצאה מהשקעה ממשלתית וסבסוד של לימודים והכשרה שלא מתאימים למה שנדרש בכלכלה מתקדמת מערבית כמו מדינת ישראל. כיום בתקציב הנוכחי הממשלה מייעדת סכומים אדירים למסגרות חינוכיות שגם אין עליהם פיקוח, וגם אם היה עליהן פיקוח, הן לא באמת מכשירות את מה שאנחנו צריכים מדור העתיד".
לדבריו, "מדינת ישראל צריכה להחליט לאיזה כיוון היא רוצה ללכת. האם הציבור הרחב רוצה לממן מסגרות שלא באמת מכשירות את הילדים החרדים לעתיד שאנחנו מייעדים לעצמנו. זו החלטה פוליטית, אבל צריכים להבין שההשלכות הן ארוכות טווח".
לגזיאל התייחס גם לשיח המקטב בתקופה האחרונה, שהתבטא בין השאר בדבריה של גלית גוטמן על החרדים. לדבריו, "חשוב להפריד בין האוכלוסייה עצמה לבין האלמנטים הפוליטיים שעוסקים בעניינים האלה. אני מעריך שאם נשאל אדם חרדי, הוא ירצה להנחיל לילדים שלו ערכים מסוימים, ועדיין ירצה שהם יתקיימו בכבוד ובשגשוג וברווחה ובעולם ערכי עשיר. ככל שנלמד להעביר את האחריות למשפחות ולאנשים עצמם הם יידעו לעשות את ההתאמות. הבעיה היא שהמערכת מנסה ללכוד את האנשים באיזו מלכודת עוני, כדי לשמר את כוחה בצורה פוליטית. בסוף אתן להם מעט כלים היום, והם יהיו חייבים את התמיכה שלי בעתיד, וזו עמדה צינית - ובעיקר מזיקה לאנשים עצמם באופן אישי".
האזינו לריאיון המלא באמצעות הסימנייה שבנגן >>
