צפו בריאיון המלא עם ד"ר עדי ברנדר
(צילום: סיני דוד)
"אין ספק שזוגות צעירים נפגעים (מהעלאות הריבית - ש"כ), במיוחד אלה שלקחו לאחרונה משכנתא עם רכיב פריים גבוה. זה חלק מהמחיר כדי למנוע פגיעה חמורה יותר בהמשך, ולכן בנק ישראל נאלץ להגיב באמצעות הריבית". כך אמר הבוקר (ב') ד"ר עדי ברנדר, מנהל חטיבת המחקר של בנק ישראל, בוועידת הנדל"ן של ynet ושל "ידיעות אחרונות".
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לתוכנית כסף חדש ב-ynet radio
"בסופו של דבר, אנשים חיים במדינת ישראל ואם יש אינפלציה אז כל סל הקניות שלהם מתייקר, ולכן זה התפקיד של בנק ישראל למנוע את הפגיעה הזו", הוסיף ד"ר ברנדר.
לדבריו, "אנחנו יודעים מניסיון עבר שלוקח זמן עד שאנחנו רואים את ירידת המחירים. בתקופה כזו שצפויות הרבה תנודות, כדאי להיזהר מלקחת סיכונים, כל אחד לפי הטעמים שלו. שמחנו לראות שגם כששוחררה מגבלת הפריים על המשכנתאות, בפועל הציבור לא עלה מעל ל-40% מהמשכנתא בפריים ולכן הסיכון והחשיפה (כאשר הריבית עלתה - ש"כ) היו קטנים יותר".
באשר לעליות המחירים בשוק הדיור, טען ד"ר ברנדר כי "מה שנדרש מהממשלה זה לקחת את המנגנונים שפעלו עד עכשיו ולראות איך מריצים אותם מקדימה. כשהריביות עולות, יש ציפייה לירידה בביקושים ובמחירי הדירות, כי הקבלנים לוקחים צעד אחורה. מי שמבין את המנגנון הזה מראש יכול לקצר פה פאזה בשוק - אם למשל ברשות מקרקעי ישראל ייקחו את הציפייה הזאתויפנימו אותה כשהם מתכננים את מכרזי הקרקעות.
"בסוף, תמיד צריך להתחיל את הבנייה. זה לא קורה מהיום למחר, אבל זה גם לא צריך לקרות מהיום לעוד 15 שנה כמו שהתרגלנו, אלא מהיום לעוד שנה וחצי-שנתיים, שיוכלו להתחיל בנייה הרבה יותר מהר. זה תלוי בזמינות של התשתיות ובתכנון ארוך טווח", הוא הוסיף.
עוד טען ד"ר ברנדר, כי "בשנה-שנתיים-שלוש האחרונות הממשלה הצליחה לפתור חלק מהבעיה במעקף תקציבי שאני חושב שהוא עקום מאוד, בו רשות מקרקעי ישראל מתקצבת בפרויקטי התשתית של המדינה. לכן, צריך תכנון ארוך טווח לצד תקצוב ארוך טווח ותכלול של כל התשתיות הנדרשות. זה המנגנון שיאפשר לנו לזוז בצורה יותר מהירה".
באשר להחלטת הריבית הבאה שצפויה בשבוע הבא, רמז ד"ר ברנדר, בדומה להערכות שקיימות כיום בשוק, כי בנק ישראל בדרך להכריז על העלאת ריבית נוספת. "הוועדה המוניטרית תתחיל את הדיונים על הריבית ביום ראשון וביום שני תהיה החלטה. נכון לעכשיו, כשאנחנו מסתכלים על הנתונים, האינפלציה נמצאת מעל היעד והתחזית לשנה הקרובה שהאינפלציה תישאר מעל היעד.
"כלי המדיניות העיקרי של בנק ישראל הוא הריבית, וכמובן שזה יהיה סוג השיקולים שיעלו בדיון. גם השוק, שצופה שבעוד שנה בערך האינפלציה תיכנס חזרה לתחום היעד, חושב שזה יקרה עם ריבית יותר גבוהה מהריבית שיש היום", הוא אמר.
"לבנק יש אינטרס שהלקוחות יוכלו להחזיר המשכנתא"
בתוך כך, שרון בן יהודה, סגנית מנהל מחלקת המשכנתאות בבנק מזרחי טפחות, התייחסה גם היא בפאנל בנושא השלכות הריבית על השוק להשפעה על המשכנתאות, ואמרה כי "עליית הריבית הנוכחית, לפני העלייה הקרובה שצפויה, ייקרה את המשכנתאות בכ-150 שקל על כל 100 אלף שקל שלקוח לקח במסלול הפריים. כלומר, במשכנתא ממוצעת, שעומדת על מיליון שקל, מדובר על התייקרות של 750 שקל בהחזר החודשי. ואנחנו יודעים שיש גם משכנתאות הרבה יותר גבוהות.
ועידת הנדלן - פאנל בהשתתפות שרון בן יהודה, מיכל גור, ברנרד רסקין
(צילום: סיני דוידפור)
"צריך להבין שהמציאות של נוטלי המשכנתאות השתנתה. ההחזר החודשי שלהם עלה במאות שקלים ובמקרים מסוימים גם באלפי שקלים וזה אומ שהם משנים את הרגלי הצריכה שלהם: אולי פחות חוגים, או פחות מותרות מסוימות שהיו. הם צריכים להפחית והם באים אלינו כדי למצוא פתרונות, בין אם זה לפרוס את המשכנתא לתקופה יותר ארוכה או במקרים מסוימים דחייה של התשלומים. אנחנו לא מדברים רק על לקוחות קצה שבשוליים, אנחנו מדברים על הציבור הרחב", טענה בן יהודה.
לדבריה, "כבנק יש לנו אינטרס לדאוג שהלקוחות שלנו יוכלו להחזיר את המשכנתא, לא רק ביום שהם לוקחים אתה, אלא גם בטווח הארוך. אנחנו נרוויח מזה וכמובן שגם הם ירוויחו מזה".
ברנרד רסקין, מנכ"ל רימקס ישראל שהשתתף גם הוא בדיון, הוסיף: "השנה האחרונה, עד חודש אוגוסט, הייתה שנה היסטרית. משהו שכמעט בכל שלושים השנה שאני בענף הזה לא ראיתי. להשוות את עצמנו למה שהיה לפני כן זה פשוט לא נכון ולא בריא. צריך להסתכל לא רק בהשוואה לשנה האחרונה, אלא בהשוואה לשלוש-ארבע-חמש השנים האחרונות".
גם דן מור, מנכ"ל בסט ייזום, הסכים עם הדברים: "בשנה האחרונה היו כ-150 אלף טרנזקציות - עסקאות יד ראשונה ויד שנייה - שבהחלט לא מאפיינת את העשור האחרון. לכן, ההשוואה לשנת 2021 קצת חוטאת לאמת.
"יחד עם זאת, אני חושב שיהיה תיקון של הריביות שיאפשר לחזור למהלך שפוי יותר של קצב עסקאות. יש ירידה מסוימת בקצב סגירת העסקאות, אבל עדיין קצב ההתעניינות מאוד גבוה. זאת אומרת שאנשים יושבים על הגדר ומנסים לתזמן את נקודת הכניסה הנוחה ביותר שלהם, אבל הם בהחלט מעוניינים להיכנס לשוק. גם התמהיל של הרוכשים משתנה: אנחנו מזהים פחות משקיעים ויותר משפרי דיור",הוסיף מור.
