על רקע ההודעה המפתיעה יחסית של הרשות להגנת הצרכן, שבישרה היום (ד') כי בכוונתה להוציא צו מינהלי לחברות המשקאות הקלים הגדולות בדרישה לעצור את העלאות המחירים שעליהן הן הודיעו, ניסינו להבין מה המשמעות של הצעד הזה עם עו"ד אריאל דיאמנט, היועץ המשפטי של הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן, ב"כסף חדש", הפודקאסט הכלכלי של ynet. האם הצעד הזה באמת עשוי למנוע את העלאות המחירים של המשקאות הקלים ואילו כלים יש בכלל בידי הרשות להגנת הצרכן כדי להילחם בהעלאות מחירים?
"אנחנו בעצם באים ואומרים - אנחנו מזהים פה השפעה בלתי הוגנת, בכך שנפגע באופן מהותי חופש הבחירה של הצרכן, ולכן אנחנו מוציאים את ההודעה הזו, והיא מדברת בעצם על העלאת מחירים שהיא משולבת, מקבילה, ובכך בעצם נפגעה בצורה משמעותית יכולת הבחירה של הצרכן", הסביר דיאמנט, בעקבות ההודעה על העלאות המחירים של החברה המרכזית למשקאות, טמפו ויפאורה-תבורי. "עכשיו כשהצרכן מגיע לסופר הוא יכול לבחור בין שלוש חברות שמציעות מוצרים, ששלושתן העלו מחירים. שלוש החברות ששולטות בשוק בעצם עשו יד אחת, ואמרו לצרכן - קח את זה או שאל תיקח". לריאיון המלא האזינו לפרק בנגן שבראש הכתבה או חפשו אותנו באפליקציות הפודקאסטים.
עוד הוסיף דיאמנט כי "במבחן התוצאה העלאת המחירים של החברות הייתה מקבילה או משולבת. אנחנו לא אומרים שזה תיאום מחירים, אבל כשיש לשלוש חברות שליטה של מעל 90% בשוק ושלושתן מעלות מחירים במרץ-אפריל - מבחינה תוצאתית זו העלאה אחידה. יש פה ניצול של כוח השוק הזה של שלוש החברות האלה".
עוד הסביר דיאמנט כי "הכוונה שלנו כרגע היא להוציא צו, ויש לחברות זכות מלאה לטעון כנגד הוצאת הצו. בהנחה שהצו הזה ייצא בסופו של דבר, הוא כולל סנקציות. אם חברה מפרה את הצו הזה היא צפויה לעיצור כספי משמעותי, פי 3 ממה שקבוע בחוק, או אפילו להליך פלילי. זה בערך 150 אלף שקל, אבל זה לא קנס עיצום כספי של פעם אחת וזהו, זה עיצום שהוא נמשך. למעשה כל יום שהחברה ממשיכה להפר את הצו היא צפויה לעוד עיצומים כספיים".
מה בדיוק ההפרות שבגינן אתם טוענים שאסור היה לחברות לעלות מחירים?
"אז ההפרה היא הפרת השפעה בלתי הוגנת, לפי חוק הגנת הצרכן, שאומר שעוסק לא יעשה שום דבר כדי לפגוע ביכולת הבחירה החופשית של הצרכן. כלומר, כל פגיעה מהותית בחופש ההתקשרות של הצרכן, זאת הפרת השפעה בלתי הוגנת".
אפשר להניח שהתשובה של החברות יכולה להיות - שיש בחירה. הצרכן יכול להחליט אם לקנות או לא, והוא יכול גם לשתות מים. הוא לא חייב לקנות.
"נכון, אבל הטיעון הזה מתעלם מהתנהגות הצרכנים, מכוח השוק שלהן, מהשליטה שהן בנו לאורך השנים בשוק. למעשה גם אי-אפשר להגיד 'אני לא פוגע בחופש הבחירה בכך שאני נותן לך אלטרנטיבה שלא קשורה בכלל'. זה לא תופס".
יש שיגידו שזו אשמת הממשלה שאיפשרה להן לבסס את כוח השוק הזה שלהן.
"אולי, אבל כרגע זה המצב. הסוסים יצאו מהאורווה. ברור שיש לזה גם מישור תחרותי, אבל אנחנו נכנסים ומדברים על הפן הצרכני. נכון, לאורך השנים קרו פה דברים מסוימים שיצרו את הריכוזיות הזאת. והריכוזיות הזאת כרגע מאפשרת להם להגיד לנו הנה, חברים, זה המצב. אבל זה עדיין לא אומר שהן יכולות לפעול ככה".
השתמשתם בסעיף הזה בעבר? מה הייתה התוצאה?
"השתמשנו בסעיף הזה בכמה מקרים, בין השאר נגד וואטסאפ לפני משהו כמו שנה וחצי. מה שהיה זה שוואטסאפ הודיעו לצרכנים שהם משנים את מדיניות הפרטיות שלהם, ומי שמסרב לחתום על השינוי הזה ינותק מהשירות. אנחנו אמרנו לוואטסאפ 'תשמעו, אתם בניתם לאורך השנים תלות של הצרכנים בישראל בכם, ואתם לא יכולים פתאום להגיד לציבור קחו את זה או אל'. לא בכל העולם זה ככה אבל בישראל אנחנו משתמשים בעיקר בוואטסאפ. אז גם פה אפשר להגיד יש אופציות, יש לטלגרם, אינסטגרם, iMessage, אבל הלכה למעשה זה לא רלוונטי.
"מה שקרה בסוף זה שהצלחנו לא במאה אחוז אלא ב-90%. וואטסאפ הסכימו שלא לאיים בניתוק, אבל מה שקרה בסופו של דבר זה שהפופ-אפ הזה קופץ מדי כמה זמן כהתראה. אבל אתה כן יכול להמשיך להשתמש בשירות על אף שאתה לא מסכים לתנאי הפרטיות".
לאן הולכים מחירי הדיור והשכירות?
בהמשך התוכנית דיברנו על הנתונים האחרונים שפורסמו בשוק הנדל"ן, ובעיקר מה המשמעות שלהם עם כתבתנו הילה ציאון. בשבוע האחרון פורסמו כמה נתונים מעניינים על שוק הדיור בישראל - זה התחיל מהחדשות הטובות לכאורה של ירידה קלה במדד מחירי הדיור של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אחרי חודשים של עליות שהגיעו עד ל-20% בשנה. אבל לצד הנתונים האלה פורסם כי מחירי השכירות ממשיכים לעלות וגם הנתונים אודות התחלות הבנייה שיורדות משמעותית ומצוקת הקבלנים שמתגברת אמורים להטריד אותנו ולהדליק הרבה נורות אדומות.
"אנחנו אכן רואים ירידה במחירי הדירות בחודש האחרון לפי נתוני הלמ"ס, כי בעצם ברגע שלא קונים דירות - המחירים יורדים. מוכרי הדירות רואים שהם כבר לא יכולים לזרוק כל מחיר שהם רוצים כי הקונים לא דופקים בדלת וחותמים על חוזה תוך יום, ולכן המחירים מתחילים לרדת. האם נמשיך לראות את ירידות המחירים? אז כאן נכנס העניין של הירידה בהתחלות הבנייה של דירות חדשות שאנחנו רואים בחודשים האחרונים.
"למה זה מעניין אותנו? כי ברגע שהלשכה המרכזית מפרסמת נתונים שמצביעים על ירידה של כ-25% במספר הדירות החדשות שהקבלנים מתחילים לבנות ברבעון הראשון, אנחנו מבינים שהולכת להיות לנו כאן בעיה. כולם יודעים שבישראל הגידול הדמוגרפי הוא משמעותי, כל הזמן יש עוד ועוד. ואתה יודע מה, עזוב שנייה את הגידול הדמוגרפי, יש משפחות מכל מיני סוגים, גירושים, אנשים שיוצאים מהבית. בקיצור, צריך דירות. ואם אין מספיק דירות, אנחנו יודעים שכשיש יותר ביקוש ופחות היצע, המחירים חוזרים לטפס.
"עכשיו בענף מזהירים מפני עלייה מאסיבית במחירים. אני לא אומרת שבמדד הבא אנחנו בהכרח נראה עכשיו עליית מחירים, כי בסוף רואים את התוצאות כמה חודשים אחרי בדרך כלל. כלומר יכול להיות שנמשיך לראות איזושהי מגמה של ירידה במחירי הדירות שזו כמובן בשורה טובה למי שמחכה לרכוש דירה, אבל אי-אפשר להתעלם מהבעיה שאין מספיק דירות והקבלנים לא בונים". רוצים לשמוע עוד? לריאיון המלא האזינו לסימנייה הרלוונטית בנגן שבראש הכתבה.
הרשות להגנת הפרטיות: אסור לדרוש צילום של תעודת הזהות שלכם
לסיום דיברנו עם עו"ד רינת ברנדל לוי מהרשות להגנת הפרטיות, שפרסמה לאחרונה גילוי דעת שבו הבהירה כי לא לכל האנשים שמבקשים ממכם לצלם את תעודת הזהות שלכם מותר לעשות את זה. מדובר בתופעה ששליחים למשל מבקשים לצלם תעודת זהות כתנאי לקבלת המשלוח, או שומרים או פקידי קבלה בבנייני משרדים מבקשים את זה כתנאי לכניסה לבניין ועוד. ברנדל לוי סיפרה האם מדובר בתופעה חדשה, אילו תלונות הגיעו לרשות ומה המקרים שאנשים נתקלו בהם, איך צילום תעודת זהות עלול לפגוע בפרטיות שלכם ומתי מותר לסרב לכך. האזינו לריאיון המלא בנגן שבראש הכתבה.
אם פספסתם: אתמול דיברנו ב"כסף חדש" על הפגישה של נגיד בנק ישראל עם מנכ"לי הבנקים, בצל הביקורת הציבורית על פערי הריביות בין פיקדונות להלוואות, ושמענו על מה היה שם והאם יש סיכוי שמנכ"לי הבנקים ייענו לקריאת הנגיד לקחת קצת פחות ולתת קצת יותר. וגם: על התקציב הגדול של לשכת עוה"ד והשינויים בדירוג הערים היקרות בעולם - לעשירים ביותר בעולם. רוצים לדעת עוד? האזינו לפרק המלא >>