מה עושים עם המינוס, כמה משלמים על הדירה, איפה הייתה החופשה האחרונה ועל איזו הוצאה מצטערים במיוחד? אנשים מרחבי הארץ מספרים בגילוי לב על החיים עצמם. והפעם: משפחת בריל-אפרת, מירוחם.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לתוכנית כסף חדש ב-ynet radio
בצילום: אילנה (38), אבישי (36), רות (3 וחצי).
הדירה? דירה קטנה עם חצר בשכירות. 2,300 שקל בחודש. אבישי: "את הכסף השקענו בקניית שני בתים פה, שבהם הקמנו גסטהאוס".
ירוחם? אילנה: "הסתובבתי בהרבה מקומות עד שהגעתי לכאן. זה מקום מטורף. מקום ששואב אותך, בטח אם אתה מגיע לכאן בשנים המעצבות של חייך. את אבישי הכרתי בבאר-שבע. הוא למד שם באוניברסיטה". אבישי: "כשהחלטנו לעבור לירוחם זו לא הייתה החלטה הרת גורל. עברנו בלי לדעת לכמה זמן או מה יהיה". אילנה: "אני מרגישה שאני חיה במקום הכי יפה בעולם. אנחנו גרים ממש מול המדבר. ואחרי הרבה התלבטויות החלטנו גם להקים כאן את העסק שלנו".
העסק? אבישי: "מהרגע שנהיינו זוג היה לנו חלום לנהל עסק של אירוח. חשבנו לנהל חאן בערבה והסתובבנו בכל מיני מקומות בעולם, באירופה וגם במדינות יחסית לא מפותחות כמו גיאורגיה והודו. חיפשנו את המקומות שהשאירו עלינו חותם - באירוח יוצא דופן, באווירה שנוצרת במקום, במפגשים".
מה עשיתם לפני? אבישי: "אני למדתי כלכלה ועבדתי קצת בחברת ייעוץ וכעוזר מחקר, ואחרי חודשיים הבנתי שלשבת מול מחשב זה לא אני. אחרי כל מיני חלטורות התגלגלנו להקמת העסק". אילנה: "מאז שהגעתי לירוחם עסקתי ביזמות חברתית. התחברתי כאן קצת לרוסייה שבי והקמתי מועדון קשישים לדוברי רוסית. בכיתי מהתרגשות שאני מצליחה ליצור משהו יש מאין בעולם. ואז הקמתי חנות יד שנייה בבאר-שבע, שהעסיקה את תושבות שכונה ד', ועשיתי שם מלא אירועי תרבות. אחר כך הקמתי בית מדרש קהילתי בשם 'נגבה', שהיו בו 50 חבר'ה שהגיעו ללמוד יהדות ולקיים שיח אחר בתוך הטקסטים היהודיים. ואז עברתי לירושלים והקמתי כמה מסגרות של מפגשי נשים, חלקן פועלות עד היום. ואז חזרנו לירוחם והקמנו את דה ווייט היל גסטהאוס".
ווייט היל גסטהאוס? אבישי: "יש פה גבעה שנקראת ההר הלבן, ממש בקצה ירוחם. זה כמו האייפל של ירוחם, ואנשים מגיעים לפה לדייטים או להתבודד או לגלוש במדרון. וזה ממש מול הבית שלנו". אילנה: "לפני שפתחנו הלכנו ללמוד קורס אירוח, היינו לפחות בעשרה הוסטלים בארץ וראינו תוכניות תקציביות, והלכתי גם להתנדב חודש בהוסטל בתל-אביב, כדי להבין איך לעשות את זה. זה הטיפ הכי חשוב - להצטרף כשוליה ולחוות את זה לפני שפותחים". אבישי: "כמעט פתחנו באילת בכלל. היו לנו כבר שותפים שרצו להשקיע, אבל תוך כדי המו"מ הרגשתי שאני לא ישן בלילה מלחץ. פתאום הבנתי שאני רוצה משהו פשוט - לפגוש תיירים, לשבת איתם על בירה, וכשמנהלים מקום של 70 חדרים זה מפעל, ובכלל לא מה שאני רוצה. פה אני פוגש כל אורח. הבנתי שעסק גדול זה מסנוור אבל זה לא החלום שלנו".
ההתחלה? אילנה: "כשהבנו שאנחנו עושים את זה בירוחם נרגע בנו משהו. הבנו שאפשר להתחיל בקטן. ראינו בית שהתאים בול לגסטהאוס ומיד סגרנו על שכירות, ואחרי שלושה חודשים ראינו שהעסק מצליח והבנו שאנחנו פשוט חייבים לקנות את הבית. הוא עלה 1.2 מיליון שקל. מאז התרחבנו גם לבית ליד". אבישי: "לי היה פחד שנסיים את השיפוץ, נשב על הספה ונחכה. מי יודע עלינו בכלל? אבל ברגע שהעלינו תמונות התחילו לזרום הזמנות". אילנה: "התרגשנו בטירוף והיינו בחרדה. היינו לא שפויים. חשבנו שאם אנשים באים לגסטהאוס הם מצפים שנהיה איתם כל הזמן. אז חצי שנה היינו שם שנינו כל הזמן. באנו עם גיטרה, הדלקנו להם מדורה, ישבנו איתם סביב המדורה, ואז הבנו - אנשים באים למדבר, הם לא רוצים שיאכלו להם את הראש. היום אנחנו צוחקים על זה". אבישי: "עם הזמן למדנו את האיזונים. האורחים רוצים תשומת לב, אבל גם את השקט והפנאי". אילנה: "אנשים רוצים לפגוש את הקהילה ועוד אורחים ואת המארח. הם מחפשים תיירות אלטרנטיבית, להיות תייר אבל גם תושב לרגע".
הבילוי שלכם? אילנה: "כשאתה גר כאן אתה צורך את מה שיש, ואין מבחר. אנחנו נוסעים למצפה רמון - יש שם סינמטק חמוד ורואים שם סרטים".
מצבכם הכלכלי? אבישי: "מצוין. אין לנו הוצאות כמעט והשכירות נמוכה. אין כמעט לאן לצאת אז נפגשים עם חברים בבתים. הרבה דברים מסובסדים וגם התרבות זולה. זול לגור בירוחם". אילנה: "אנחנו פיצחנו את השיטה, אנחנו לא עובדים הרבה. אני הולכת למלא חוגים. אני כמו בפנסיה. אנחנו פעמיים בשבוע בבית קפה. יש פה בית קפה מקסים, אבל צריך עוד. בית קפה לחילוני זה כמו בית כנסת. זה צריך להיות פיקס וקצת מגניב, וזה חסר קצת בפריפריה".
מחוץ לתמונה? אילנה: "אני ממש צריכה דברים לנפש, אז הקמתי בית מדרש לנשים, ובאים מורים ומלמדים טקסטים. זה מאוד מצליח. יש לי נשים ברשימת המתנה. אני ממש נהנית, וזו עוד הזדמנות לפגוש את הקהילה".
רוצים להשתתף במדור? כתבו ל: Assi-h@yedioth.co.il
