על רקע המשך המשא ומתן סביב המהפכה המשפטית והאמירה של שר המשפטים כי לא משנה לו מי ייבחר לוועדה הנוכחית לבחירת שופטים, לצד ההסכמות הבוקר באופוזיציה על המועמדת שלהם לוועדה, השקל ממשיך להתחזק היום (רביעי). הדולר נסחר סביב 3.65 שקלים לאחר שהגיע כבר ל-3.75 בסוף השבוע שעבר והאירו נסחר סביב 3.91 שקלים לאחר שנסחר מעל 4 שקלים רק שלשום.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לפודקאסט הכלכלי היומי "כסף חדש" ב-ynet radio
טרם שינוי המגמה השבוע, הפיחות המשיך על רקע אמירתו השבוע של נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון כי "בצל השינויים המוצעים בנוגע למערכת המשפט, נוצר 'פיחות עודף' של השקל בכ-10%, לו יש השפעה ניכרת על הכלכלה ועל האינפלציה - על כל אחוז פיחות צפוי המדד השנתי לעלות בכחמישית אחוז". הנגיד הבהיר כי בשל ההשפעה של הפיחות על האינפלציה, תיתכן בהחלט העלאת ריבית נוספת בעוד חודש, כפי שכבר רמז בריאיון לפני כשבועיים ל"כסף חדש", הפודקאסט הכלכלי של ynet.
בתוך כך, בנק ישראל פרסם היום את מצב יתרות מטבע החוץ נכון לסוף חודש מאי 2023, שעמדו על סך 199,621 מיליוני דולרים, קיטון בסך של 2,274 מיליוני דולרים לעומת סוף החודש הקודם. רמת היתרות ביחס לתוצר המקומי הגולמי עמדה על 38.4 אחוזים.
לפי בנק ישראל, הקיטון במטבע החוץ נובע משערוך יתרות מטבע חוץ בסך של כ-2,307 מיליוני דולרים, העברות הממשלה לחו"ל בסך של כ - 16 מיליוני דולרים, ומאידך הקיטון קוזז בחלקו על ידי העברות המגזר הפרטי בסך של כ-49 מיליוני דולרים.
מדוע בנק ישראל לא מתערב בשוק המט"ח?
אורי גרינפלד, האסטרטג הראשי של פסגות בית השקעות, הסביר בריאיון בתחילת השבוע ל"כסף חדש", הפודקאסט הכלכלי של ynet, על מגמת היחלשות השקל בשבועות ובחודשים האחרונים מסביבת שער דולר של 3.3 שקלים לשער של 3.7 ומעלה. מעבר להשפעה על המחירים לצרכנים והסיבות למגמה שנובעות באופן די מובהק מחוסר היציבות בישראל בצל המהפכה המשפטית, גרינפלד הסביר מדוע בנק ישראל לא מתערב בשוק המט"ח ומוכר דולרים כדי לחזק מעט את המטבע המקומי.
לדבריו, "ישראל היא מדינה מערבית ומתקדמת וכמו כמעט כל המדינות המערביות והמתקדמות, שער החליפין בה הוא חופשי ולא נשלט על ידי הממשלה או הבנק המרכזי. הניסיון מראה שמדינות שניסו לנהל את שוק המט"ח שלהן נאלצו בסופו של דבר להתמודד עם תוצאות חמורות יותר. אם ננסה להשפיע על שער החליפין אז או שהאינפלציה עלולה לצאת משליטה או שהריבית במשק לא תהיה ברמה שבנק ישראל מעוניין שהיא תהיה בה".
על ההבדל בין ההתערבות של בנק ישראל בתקופת הקורונה, כאשר בנק ישראל רכש סכומים גדולים של דולרים כדי להתמודד דווקא עם ההתחזקות של השקל, הסביר גרינפלד כי "במצב שהיה בתקופת הקורונה בנק ישראל נדרש להדפיס שקלים ולקנות דולרים. ברכישת דולרים אין שום מגבלה שכן הבנק יכול לייצר כמה שקלים שהוא רק רוצה. מצד שני, כאשר רוצים לחזק את המטבע המקומי צריך למכור דולרים אבל הכמות של אלו מוגבלת בהתאם לרזרבות המט"ח של הבנק. תהליך כזה הוא מסוכן בהרבה שכן אם רזרבות המט"ח ידללו, הלחץ לפיחות של השקל יתחזק ואז בנק ישראל ייאלץ להמשיך לפעול כנגד המגמה כדי לעצור את התהליך וחוזר חלילה. בנוסף, האינפלציה באותה תקופה הייתה נמוכה ולכן היה פחות חשש שהיא תצא משליטה לעומת המצב היום".
לסיכום הסביר כי "רזרבות המט"ח של בנק ישראל אומנם גדולות, הרבה יותר ממה שמשק בגודל של ישראל צריך, אבל הן נועדו לשעת חירום. על אף שנושא שער החליפין תופס את כל הכותרות, אם נחזור לפרופורציות נראה שבסך הכל נרשם מהשפל בינואר פיחות של 11.6%. זה לא מעט אבל זה לא פיחות שמלמד על משבר. גם אם בבנק ישראל יתעלמו משני הסעיפים הראשונים מעלה, הם יבחרו כנראה להתערב בשוק המט"ח רק אם הפיחות יהיה חד הרבה יותר ויקשה על הפעילות השוטפת של המשק". רוצים לדעת עוד? האזינו לריאיון המלא בסימניה בנגן שבפתח הכתבה.
בתוך כך, החזאים צופים כעת שבנק ישראל עלול להעלות את הריבית בפעם ה-11 כבר ב-10 ביולי, מועד ההחלטה הבאה של הוועדה המוניטארית של בנק ישראל. גורם בכיר במשרד האוצר אמר בדיון פנימי באוצר בימים האחרונים כי "מה שדרוש כעת זאת תוכנית מיידית למיגור האינפלציה ולא הקמת ועדות כמותן הוקמו כבר בעבר".
פורסם לראשונה: 10:29, 07.06.23
