אחרי הצגת התוכנית השאפתנית להקמת רכבת לאילת, שהוצגה אתמול במסיבת עיתונאים חגיגית על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו, שרת התחבורה מירי רגב ושר האוצר בצלאל סמוטריץ', ניסינו להבין ב"כסף חדש", הפודקאסט הכלכלי של ynet, האם מדובר בתוכנית מציאותית ולמה היא נגנזה שוב ושוב בשנים האחרונות מחשש לחוסר כדאיות כלכלית.
פרופ' ערן פייטלסון מהמחלקה לגיאוגרפיה באוניברסיטה העברית, שגם פרסם לפני כעשור דוח בנושא, הסביר בפודקאסט כי "אם רוצים להקים פרויקט בעלות של עשרות מיליארדי שקלים צריך להיות לו איזשהו היגיון, איזושהי תועלת. אגב, בשום מקום לא מציינים בשום צורה מסודרת מהן התועלות הצפויות.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו, האזינו לפודקאסט הכלכלי היומי "כסף חדש", וסמנו "כלכלה" בהתראות אפליקציית ynet
1 צפייה בגלריה
ראש הממשלה בנימין נתניהו, שרת התחבורה מירי רגב ושר האוצר בצלאל סמוטריץ'
(צילום: מארק ישראל סלם)
"בדוח שלנו ליקטנו את התועלות מאמירות שנאמרו בהקשר הזה וניסינו להבין מה הסיכוי שכל תועלת תתממש. אומרים שזה יעביר מטענים בתור מעקף לתעלת סואץ - אז בעבודת הממשלה לא בדקו מה זה אומר. בעבודה שלנו מומחה עשה את הניתוח, וגילה שהעברת מכולה מאילת לאשדוד ברכבת תעלה סדר גודל של 800 דולר ודרך תעלת סואץ אותה העברה תעלה 30 דולר. כלומר היא לא באמת תחליף את תעלת סואץ".
"לגבי שינוע אנשים, רכבת קליע זה מונח מטעה. קודם כל רכבת קליע זה מעל 300 קמ"ש ופה מדברים על 250 קמ"ש, זה ששרת התחבורה אומרת שמדובר ברכבת קליע לא הופך אותה לכזאת. הפונקציה היא המרחק בין תחנות, כי לרכבת לוקח זמן להאט ולהאיץ. אצלנו אין מרחקים כאלה. בנוסף, אומרים שזה יביא לפיתוח הערבה, אבל אם תעצור את הרכבת בתחנות בערבה היא תהיה איטית. הרכבת לא גם תיסע מהר וגם תפתח את הערבה ואת הנגב".
עוד הוסיף פייטלסון כי "רכבות מהירות לא אמורות להתחרות עם רכב, הן מתחרות עם מטוסים שטסים טיסות קצרות טווח. היקף הטיסות מתל אביב לאילת קטן מאוד. מהנתונים שיש היום רואים ששדה התעופה רמון, נגיד בעדינות, הוא לא הצלחה, הוא לא מצדיק את ההשקעה. בסוף זה מיועד בעיקר למי שנופש באילת, ואין כל כך הרבה נוסעים לאילת שיהפכו את הפרויקט הזה להגיוני. אילת היא עיר קטנה בסך הכל, גם אם היא תכפיל את עצמה, היא עדיין תהיה קטנה.
"אנחנו זורקים פה כמויות כסף אדירות. המספרים שאומרים הם מספרים עם הטיות אדירות. עכשיו אומרים שזה יעלה 26 מיליארד שקל, בסיבוב הקודם אמרו 27 אבל זה לא משנה - המספרים האלה מתכללים רק המסילה, בלי קרונות וקטרים, למשל.
"חוץ מזה בישראל יש חריגות בתקציב של 300% לפחות בלי למצמץ בכלל. מדובר על הרבה מאוד עשרות מיליארדים ובסוף בשביל מה. למה לא לפתח אזור תעסוקה בדימונה שכבר קיים ויש עוד מקום לפיתוח? למה נחוץ לפתוח עוד אזור חדש בערבה שרק יאט את הרכבת כמובן כי כל תחנה נוספת זה האטה". זה לא שיפור
בנוגע לטענות לחיבור עם סעודיה, פייטלסון הסביר כי "עזוב את השאלה אם סעודיה רוצה את זה, כמה זה יעלה לה? חוץ מזה, למרחקים ארוכים הובלה ימית זולה מיבשתית, ולנוסעים עדיף לטוס. צריך לזכור שמוקדי הפעילות הסעודיים הם בצד של המפרץ, זה טווחים ארוכים. באמצע יש הרבה שטח ריק שאין למה לנסוע שם. התובנות האלה על הרכבת כמפתחת אזורים זה תובנות של המאה ה-19".
עוד הוסיף כי "את ראש העיר לאילת שמברך על התוכנית אני מבין, כי הוא מקבל בוננזה שתסייע מאוד לתושבי אילת, ברור. אבל זה 60 אלף איש. שר האוצר ושרת התחבורה זה ללא ספק פופוליזם מוחלט. אני לא מאמין שזה יצא לפועל כי באיזשהו שלב מישהו יבין שזה אווילי לשפוך עשרות מיליארדים בשביל תועלת אפסית".
הכלי החדש שאמור להגביר את התחרות על הכסף שלנו
בהמשך התוכנית, ענבל פולק, מנהלת מחלקת השקעות ברשות ניירות ערך, סיפרה לנו על כלי הפיקדונות החדש שנועד להגביר את התחרות על כספם של החוסכים - ולאפשר למשקי הבית ליהנות מריבית גבוהה יותר: "אנחנו ברשות לניירות ערך ראינו כי הקרנות הכספיות שהן קרנות המשקיעות בסולידיים ביותר לא מספיק מונגשות לציבור הרחב. הקרנות האלה מעניקות לציבור באמצעות השקעה בהן את הריבית הגבוהה ביותר, ככל הנראה.
"החידוש עכשיו הוא שאנחנו נאפשר באמצעות השינויים שאנחנו עכשיו קובעים, לייצר קרנות שהן קובעות מראש את זמן ההשקעה, ולכן גם מראש יכולות להגיד מה התשואה שהלקוח יקבל בהשקעה. קרן כספית לשלושה חודשים לדוגמא שנותנת ריבית של 5%. כל לקוח, כל משקיע, יוכל לבדוק כמה ריבית הוא הולך לקבל מההצעה של הפיקדון בבנק ולהשוות אותה".
"מעבר לכך, הקרנות היום מצריכות תהליך של ייעוץ ברישיון ומספר יועצי ההשקעות מוגבל. מספר הלקוחות שמקבלים ייעוץ בבנקים מוגבל. אנחנו יצרנו מוצר שמגדיר מראש את הזמן הצפוי להשקעה והסרנו את החובה בייעוץ ברישיון ובכך אנחנו מאפשרים לעוד גופים להיכנס ולהציע את המוצרים, להנגיש אותם ליותר לקוחות שהיום לצערנו לא מקבלים את השירות הזה".
מתי הכלי החדש צפוי להיכנס לתוקף? פרולק מסבירה כי "כולי תקווה שזה יקרה בתחילת השנה ונוכל להעניק לציבור מוצר מתחרה שנותן להם תשואה ריבית גבוהה פחת סיכון, כל עוד ריבית בנק ישראל תישאר גבוהה". לריאיון המלא האזינו לסימנייה השנייה בנגן.
המחסור בחלב המפוקח: כך טרה חיסלה קרטוני 1 ליטר
בסיום הפרק, כתבתנו מירב קריסטל דיברה איתנו על זווית נוספת בפרשת המחסור בחלב המפוקח שמעסיקה אותנו בשבועות האחרונים - וסיפרה כיצד מכירות טרה בחלב מפוקח באריזות 1 ליטר צללו - בעוד שבמקביל החברה ממשיכה למכור חלב מפוקח באריזות 2 ליטר שמיועדות בעיקר למגזר החרדי וכן הגדילה את כמות החלב המועשר היקר. לריאיון המלא האזינו לסימנייה השלישית בנגן.
אם פספסתם: אתמול דיברנו ב"כסף חדש" על הקיצוץ הרוחבי של 164 מיליון שקל לטובת המוסדות התורניים ועל סבסוד הדלק, וערכנו ריאיון עם שר האוצר לשעבר, אביגדור ליברמן, שהתייחס בין השאר גם נושאים האלה, וטען: "זה טרלול מוחלט - שוד הקופה הציבורית הכי גדול בהיסטוריה של ישראל". וגם: מה חושב סגן נשיא אינטל העולמית לשעבר על בריחת המוחות מההייטק הישראלי בצל המהפכה המשפטית? רוצים לדעת עוד? האזינו לפרק המלא >>
