ישראל מתחילה "להתיישר" עם ארצות העולם - וגם בארץ האינפלציה (שיעור עליית המחירים המחושב בכל חודש) מרימה ראש, אם כי בינתיים עדיין באופן מתון יחסית. מדד חודש יוני אמנם עלה בשיעור לא מבוטל של 0.4%, אולם האינפלציה השנתית בישראל שהגיעה כעת ל-4.4% אחוזים, עודנה נמוכה מאוד יחסית לרוב מדינות המערב, שם האינפלציה כפולה מהשיעור כאן. כך עולה מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורסמו היום (שישי) בצהריים.
בתוך כך פורסם גם מדד מחירי הדירות, שנמדדות בנפרד משאר המחירים לצרכן. מהשוואת מחירי העסקאות שבוצעו בחודשים אפריל 2022-מאי 2022 לעומת מחירי העסקאות שבוצעו בחודשים מרץ 2022-אפריל 2022, נמצא כי מחירי הדירות עלו ב-1.4% ובכך השלימו עלייה של 15.9% לעומת התקופה המקבילה אשתקד (אפריל 2021-מאי 2021). בחודש שעבר השיעור השנתי של מחירי הדירות עמד על 15.4%.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
1 צפייה בגלריה
אנשים קונים בסופר, דירה למכירה
אנשים קונים בסופר, דירה למכירה
(צילום: דנה קופל וצביקה טישלר)
מדד מחירי תשומות הבנייה למגורים עלה ב-0.6% בחודש יוני 2022, וב-12 החודשים האחרונים (יוני 2022 לעומת יוני 2021) עלה מדד מחירי תשומות הבנייה למגורים בשיעור גבוה של 6.6% - מה שצפוי להוביל לעליות מחירים נוספות בהמשך.
עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיף "חומרים ומוצרים - סך כולל" שעלה ב-1.1%. יש לציין כי בסעיף זה התייקרו במיוחד מחירי בטון מובא ב-3.9%, מלט ב-3.6%, בלוקים מבטון ומגבס ב-3.4%. לעומת זאת, ירדו מחירי עץ לבניה ב-3.4%, מוצרים מוגמרים מעץ וחומרים אחרים ב-2.3%, רשתות ברזל ב-1.4% ומוצרים אחרים מבטון וברזל לבנייה ב-1.3% כל אחד.
מדד מחירי המזון (ללא פירות וירקות) עלה בסך הכל ב-0.4% ביוני, אולם מדד מחירי ירקות ופירות ירד בלא פחות מ-8.5%. מדד מחירי פירות טריים ירד בשיעור גבוה של 18.6% ומדד מחירי ירקות טריים ירד ב-4.9%. מבין הפירות הטריים הוזלו במיוחד אבטיח (54%), משמש (34%), אפרסקים (30%) וענבים (24%). מבין הירקות הטריים הוזלו במיוחד חצילים (20%), קלחי תירס (17%), עגבניות (17%) ועוד.
עליות מחירים בולטות נוספות נרשמו בסעיפי תחבורה שעלה ב-2.4%, דיור שעלה ב-0.7%, תרבות ובידור שעלה ב-0.7% ובריאות שעלה ב-0.6%. ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי ירקות ופירות שירדו ב-8.5% כאמור והלבשה והנעלה שירד ב-3.4%.
מבחינת סעיף שכר הדירה, בלמ"ס מדווחים כי 90% לערך מהשוכרים מצויים תחת חוזה קיים ולכן המדד לגביהם נותר כמעט ללא שינוי. עבור 7.5% מהשוכרים אשר חידשו חוזה, נרשמה עלייה של כ-3%. עבור 2.5% אחוזים מהשוכרים (דירות במדגם בהן הייתה תחלופת שוכר) נרשמה עלייה של כ-6.5% אחוזים בשכר הדירה.


למרות העלייה בשיעור האינפלציה, ישראל מצויה כאמור עדיין הרחק מאחור בהשוואה לאינפלציה בארה"ב שכבר הגיעה על פי הנתונים שפורסמו ביום רביעי השבוע לשיא בן 41 שנים, 9.1%, כמו בבריטניה, ולשיעור של 8.6% בגוש האירו. במדינות אחדות, כמו בספרד, האינפלציה גבוהה כבר יותר וחצתה את רף 10%.
יצוין כי בחודשים הבאים צפויה, על פי ההערכות, אינפלציה גבוהה, בהובלת ההתייקרויות הרבות המצויות כבר בצנרת ובראשן ייקור מחירי החשמל ב-1 באוגוסט, כנראה לפחות ב-8%, ייקור הביצים בעד 7.2%, העלאת מחירי מוצרי החלב ב-4.9% וייקור הלחם שבפיקוח בשיעור הגבוה אי פעם בהעלאה אחת כבר ביום ראשון הקרוב - ב-36%.
האינפלציה הגוברת תחייב את הוועדה המוניטארית בבנק ישראל, בראשות הנגיד פרופ' אמיר ירון, להחליט כבר ב-22 באוגוסט על העלאה רביעית ברציפות של הריבית הבסיסית במשק. מה שנותר להכרעה הוא רק שיעור ההעלאה. האנליסטים מעריכים כי בנק ישראל יאלץ להעלות את הריבית בחצי אחוז, אם בארה"ב אכן תועלה הריבית כבר ב-27 בחודש זה בעוד 0.75%.
בשלוש ההעלאות הראשונות - לאחר שלוש שנים וחצי שבהן הריבית בישראל לא עלתה - הפתיע בנק ישראל בהעלאה פחות מתונה משנצפה במערכת הכלכלית וזו עלתה כבר משיעור השפל של 0.1% באפריל ל-1.25% ביולי.
בכך זינקה ריבית הפריים מ-1.6% ל-2.75%. אם בנק ישראל אכן לא יסתפק בהעלאה של רבע אחוז ויעלה את הריבית הבסיסית כבר בחודש הבא בעוד חצי אחוז ל-1.75%, ריבית הפריים תהיה כבר יותר מכפולה מאשר באפריל - 3.25%.
בבנק ישראל מצפים למעשה להחלטת הבנק המרכזי בארה"ב (הפד), שכן ההחלטה תשפיע גם על שיעור העלאת הריבית בישראל בעוד חמישה שבועות. בכל מקרה העלאת הריבית הבסיסית בישראל צפויה למתן בחודשים הקרובים לפחות במעט את הצריכה במשק ולקרר את שוק הנדל"ן, מה שצפוי לבלום את גל ההתייקרויות לפחות חלקית.
נזכיר, מדד המחירים לצרכן הוא מדד של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) שמודד את אחוז השינוי במשך תקופה של חודש בהוצאה הדרושה לקניית סל קבוע של מצרכים ושירותים. לצורך חישוב המדד הלמ"ס מבצעת באופן שוטף סקרים כדי לקבוע את התצרוכת הממוצעת של משקי הבית, כלומר את הסל המייצג, ובאופן שוטף מודדים את כל מרכיבי המדד ואת השינויים בהם וכך מקבלים את השינוי האבסולוטי במדד החודשי. המדד מתפרסם מדי 15 בחודש בגין החודש שקדם לו.
פורסם לראשונה: 13:58, 15.07.22