בנק ישראל, בראשות הנגיד פרופ' אמיר ירון, הודיע היום (ב') על העלאת הריבית הבסיסית במשק מ-0.1% ל-0.35%. בכך, אומתו התחזיות כי הוועדה המוניטארית צפויה להעלות את הריבית לראשונה זה שלוש וחצי שנים. חלק מהמומחים אף סברו כי הבנק עשוי להעלות את הריבית ל-0.5% בבת-אחת, אולם תחזית זו לא התממשה. בעקבות העלאת הריבית הבסיסית, גם ריבית הפריים תעלה ביום חמישי הקרוב, לאחר היערכות הבנקים לשינוי, משיעור של 1.6% לשנה ל-1.85%.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
בתוך כך, בנק ישראל פרסם את התחזית המקרו-כלכלית המעודכנת שלו, לפיה שיעור הריבית צפוי לעמוד על 1.5% בעוד שנה. בבנק סבורים כי שיעור האינפלציה צפוי לעמוד על 3.6% ב-2022, גבוה מהתחזית הקודמת ב-2 נקודות האחוז, וב-2023 הוא צפוי לעמוד על 2%. בנוסף, התוצר צפוי לצמחו בשיעור של 5.5% השנה ובשיעור של 4% בשנה הבאה.
במסגרת מסיבת העיתונאים שקיים הבנק לאחר פרסום ההודעה, אמר הנגיד ירון כי "כלי הריבית הוא כלי רוחבי. אנחנו מאמינים שבהינתן הפריון במשק, הפירמות יוכלו להכיל את זה ולא תהיה פגיעה ריאלית במונחים של ממוצע המשק. ההבחנה בין העלאה של 0.15% ל-0.25% היא לא מה שתשנה, אבל אנחנו חשבנו שזה המינון הנכון מבחינת תחילת התהליך ההדרגתי של העלאות הריבית. אנחנו נמצאים במקום אחר ממדינות אחרות מבחינת אינפלציה, ולכן זה המקום הנכון מבחינתנו.
"אנחנו נמצאים כבר מספר חודשים בתהליך של צמצום מוניטרי, אבל בחודשים האחרונים קרו מספר אירועים מאוד משמעותיים שהאיצו את התהליך ולכן גם אנחנו האצנו אותו".
עוד אמיר פרופ' ירון באשר למשמעות העלאת הריבית על שוק הדיור, כי "המחיר של העלאת הריבית יסתכם בכמה עשרות שקלים בחודש במשכנתא. לעומת זאת, המחיר של אי-העלאת הריבית יכול להיות אפילו יותר גבוה עבור לוקחי משכנתאות צמודי מדד. גם ברמת הלווה הבודד, תנאי המשכנתא בישראל הם שמרניים והם נעשו תוך כדי יכולת לוודא גם עם לקיחה בחשבון של העלאה בריבית הרבה מעבר לרמה הנוכחית.
"באשר לריבית הפריים - זה משהו שהיה נכון לעשות אותו מעבר לקורונה. הוא נותן מנעד אפשרויות ודווקא בתקופה הזו זה אפשר להרבה זוגות צעירים להיכנס לשוק הזה. למרות שהמגבלה עברה משליש לשני שליש, בפועל אנחנו רואים שוק אחראי - ברוב המקרים זה עלה ב-0.1%".
בריטניה וארה"ב כבר העלו את הריבית
בחודשים האחרונים נמנע בנק ישראל מהעלאת הריבית, חרף האינפלציה המתגברת בארץ ובעולם. זאת, למרות שבריטניה כבר העלתה אותה שלוש פעמים בתוך שבועות ספורים, והבנק המרכזי של ארה"ב (הפד) העלה את הריבית ל-0.25% עד 0.5% ונגיד הבנק האמריקני אף אמר לאחרונה כי יהיו השנה מספר העלאות ריבית, שצפויות להעלות את הריבית בארה"ב כנראה בשלוש העלאות מ-ל-0.75%-1% לשנה עד סוף 2022.
הפעם האחרונה שבה שונה שיעור הריבית בישראל היה בעת הסגר הראשון במשבר הקורונה, כאשר הריבית הופחתה מ-0.25% ל-0.1% כדי לסייע לכלל האוכלוסייה ולעסקים. הייתה זאת גם הפעם היחידה שבה שינה בנק ישראל את הריבית מאז מינויו של פרופ' ירון לנגיד בנק ישראל בסוף שנת 2018, לפני יותר משלוש שנים.
כעת, עם התגברות האינפלציה כמעט בכל המדינות, עומדת על הפרק במדינות השונות לא השאלה האם להעלות את הריבית, אלא רק מתי. וזאת הייתה השאלה גם בישראל עד היום.
הפעם האחרונה שבה הועלתה הריבית בישראל הייתה חודש לפני תחילת כהונתו של הפרופ' ירון כנגיד, כאשר ממלאת מקום הנגידה, ד"ר נדין בודו-טרכטנברג, העלתה במפתיע בחודש כהונתה היחיד את הריבית הבסיסית בישראל משיעור של 0.1% ל-0.25%. הריבית הועלתה חודש לאחר שפרופ' קרנית פלוג, הנגידה הקודמת, פרשה בתום חמש שנות כהונתה, והנגיד החדש פרופ' אמיר ירון שמונה טרם נכנס לתפקידו.
מהי המשמעות של העלאת הריבית?
הריבית מהווה את מחיר הכסף. כאשר אדם נוטל הלוואה או משקיע את כספו, הוא משלם או מרוויח על כך. לכן, כאשר הריבית עולה מי שיש לו הלוואות הקשורות בריבית הבסיסית בישראל - ישלם יותר. מי שנטל הלוואה, למשל, בריבית קבועה, לא יינזק בשלב הזה וכך גם לא, למשל, מי שנטל הלוואה במדינה אחרת. מי שישקיע כספו בתוכנית חיסכון נושאת ריבית או בפיקדון שקלי, יזכה מעתה בריבית גבוהה יותר.
העלייה בריבית תחזק כעת את השקל, בניגוד למגמות בנק ישראל להגן על היצואנים, אך צפויה למתן את הביקוש הגואה לדירות, שכבר התייקרו בשנה האחרונה בשיעור שיא מזה שנים ב-13% ובכך להאט את עליית המחירים. עלייה בריבית צפויה לבלום גם את הצריכה ואת עליות המחירים הרבות שהיו בתקופה האחרונה.
ראוי לציין שהבנקים כבר הפנימו שהעלאת ריבית היא קרובה ולכן העלו ממש לאחרונה את הריביות השונות שהם גובים על הלוואות. ריבית הפריים תעלה תמיד לשיעור של 1.5% מעבר לריבית הבסיסית. עד כה ריבית בנק ישראל עמדה על 0.1% לשנה ולכן ריבית הפריים הייתה 1.6%.
