מחיר החשמל שוב מזנק
בפעם השנייה בארבעה חודשים, רשות החשמל הודיעה השבוע על עליית מחירים נוספת בשיעור גבוה של 8.2%, ובחרה לא להפחית את ההתייקרות על אף הערעורים של גורמים שונים. המשמעות היא שחשבון חשמל ממוצע של משק בית יעלה מהחודש הבא בכ-80 שקלים לחודשיים - ובכ-480 שקל בשנה.
גד ליאור, הכתב הכלכלי של ynet ושל "ידיעות אחרונות", הסביר בריאיון לתוכנית "כסף חדש" ב-ynet radio מה הוביל לעליית המחיר, אילו מוצרים ושירותים צפויים להתייקר בעקבותיו ולמה הממשלה החדשה של נתניהו לא תוכל להספיק למנוע את ההתייקרות - כפי שהובטח.
>> רוצים לדעת עוד? האזינו לריאיון המלא באמצעות הסימניה בנגן שבפתח הכתבה
14.5 אלף עובדי חברת חשמל לא דואגים מההתייקרות
ובינתיים, יש עדיין מי שלא סובל מהתייקרות החשמל: מנתונים שהתקבלו בתנועה לחופש המידע והועברו לידי ynet, עולה כי 14.5 אלף עובדים של חברת החשמל נהנים מההטבה הייחודית ולא משלמים על החשמל שהם צורכים. העלות הממוצעת לכל עובד זכאי הגיעה ל-10,000 שקל ב-2021, כאשר החברה סופגת גם את המס - סה"כ 143 מיליון שקל.
בנוסף, מהנתונים עלה כי צריכת החשמל בבתים שמקבלים את ההטבה - פי 1.5 מלקוחות "רגילים". מחברת החשמל נמסר בתגובה כי "עובדים שנקלטו לפני הרפורמה מקבלים הטבה בהתאם לתנאים מזה עשרות שנים".
עו"ד אור סדן מהתנועה לחופש המידע ומנחה הקליניקה לחופש המידע במכללה למינהל, אמר בריאיון ל"כסף חדש" בהמשך לפרסום הנתונים, כי "דובר רבות בעבר על ההטבה שניתנה לעובדי חברת החשמל, ונדמה שרבים מכירים את המערכון המוכר של 'זהו זה' שבו המזגן עובד במקביל לתנור. כעת, נראה שהנתונים מעידים על כך שהיעדר הגבלה סבירה של צריכת החשמל בחינם, מובילה לצריכה מוגברת של חשמל. הדבר מעלה שאלות רבות, בין היתר אם הבינו מלכתחילה את ההשפעה הכלכלית של ההטבה, בשנים שבהן מחיר החשמל עולה, וכך גם על ההשפעה הסביבתית של צריכת חשמל מוגברת. מדובר ברשות ציבורית ולספק החשמל המרכזי של המדינה, ומובן שהן הפגיעה באקלים והן הפן הכלכלי רלוונטיים לכלל".
>> רוצים לדעת עוד? האזינו לקטע הרלוונטי ב"כסף חדש" באמצעות הסימניה שבנגן
סגירת המפעל בנהריה: האם המדינה צריכה להתערב?
בצל ההודעה על סגירת מפעל "להבים" בנהריה והפיטורים ההמוניים הצפויים למעל 900 עובדים, מנכ"ל משרד הכלכלה אוהד כהן התראיין ל"כסף חדש" השבוע והסביר כי הוא מבין גם את הצד של פראט את וויטני, הבעלים של מפעל להבים. "אין כרגע משא ומתן בינינו לבין פראט אנד וויטני, יש דיאלוג. אנחנו מסבירים להם שזה חשוב לנו שהמפעל יישאר בחיים ומבקשים שיבדקו האם כל האופציות מוצו". יחד עם זאת, כהן טען כי "המדינה לא צריכה להתחיל ולהפעיל את המפעל בעצמה. אין לה שום יתרון יחסי והיא תעשה את זה גרוע".
אם המפעל אכן ייסגר, ניסינו להבין ממנכ"לית זרוע הכלכלה, תאיר איפרגן, מה מצב ההכשרות וההסבות שהמדינה מעניקה למפוטרים בפריפריה, והאם באמת יש להם סיכוי להשתלב מחדש בשוק העבודה אחרי שחלקם עבדו עשרות שנים במפעל הספציפי. "בסוף אם המפעל חלילה ייסגר, ואני מקווה מאוד שלא, נצטרך לתת מענה ל-900 מפוטרים ב-2024, ואין פה פתרון גנרי. במקרה כזה אנחנו מגיעים למפעל, עושים מיפוי משמעותי של העובדים, גילאים, השכלה, מקום מגורים, ניסיון - ובודקים מול החלופות הקיימות בשבילם. למשל, יש לנו היום בצפון למעלה מ-6,000 משרות פנויות בתחום המתכת".
עוד הוסיפה איפרגן, כי "השנה כבר באוגוסט נגמר לנו התקציב, כך שאני לא חושבת שאנחנו במשאבים הדרושים כדי לתת את כל המענים, וזה מחובתנו לדאוג שבדיוני התקציב הבאים יינתנו סך המשאבים הדרושים לקיום המערך".
>> רוצים לדעת עוד? האזינו לקטע הרלוונטי ב"כסף חדש" באמצעות הסימניה שבנגן
כשהחגיגה נגמרת: המציאות הכלכלית של ארגנטינה
אחרי הניצחון הסוחף במונדיאל, שדחק מעט את קשיי היומיום הצידה ואולי השכיח חלק מהצרות, בארגנטינה יחזרו בקרוב לקרקע המציאות הכלכלית הקשה שפוקדת את המדינה. ד"ר אפרים דוידי, מומחה בפוליטיקה והיסטוריה של אמריקה הלטינית מאוניברסיטת תל אביב, סיפר ב"כסף חדש" על שיעור העוני הגבוה במדינה שעומד על יותר מ-40%, על האינפלציה שחצתה את ה-90% השנה ועל המדיניות הכלכלית והחברתית הכושלת לדעתו של ההנהגה הארגנטינאית.
"בשנה האחרונה האינפלציה יצאה מכלל שליטה, וזה התווסף למשבר כלכלי וחברתי שפוקד את רוב מדינות אמריקה הלטינית. מה שאנחנו רואים בימים האחרונים בפרו, שקרובה יחסית לארגנטינה, זה חלק מאותו תהליך. הבעיה בארגנטינה לדעתי היא שהממשלה הבטיחה שורה של רפורמות חברתיות וכלכליות כדי להיטיב עם המגזרים הכי עניים של האוכלוסיה - וזה לא מתממש", אמר פרופ' דוידי.
עוד הוסיף כי "ההפגנות נעצרו מעט בזמן המשחקים, לפחות לא בשבועות האחרונים, אבל בשבוע שהתחיל המונדיאל היו הפגנות גדולות במרכז בואנוס איירס, שהתווספו לקרוב ל-300 הפגנות כאלה רק בשנה האחרונה, שממש גרמו להפסקת התנועה במרכז הבירה של ארגנטינה. כלומר הבירה היתה משותקת בגלל הפגנות חברתיות שחלקן היו ענקיות ממש, של עשרות אלפי אנשים. באותו זמן היו בערך 80 אלף אוהדים בקטאר, אבל זה מסימני התקופה - העובדה שיש משבר כלכלי לא אומר שאין כאלה שמתעשרים בתקופת המשבר, והקיטוב החברתי גדל".
>> רוצים לדעת עוד? האזינו לקטע הרלוונטי ב"כסף חדש" באמצעות הסימניה שבנגן
שינוי מגמה בשוק הדיור?
השבוע פורסם כי מספר התחלות הבנייה ברבעון השלישי צנח לשפל של יותר משנה, וכי מדובר בנתון נוסף שמעיד על ההתקררות בשוק הדיור. לפי הלמ"ס, ברבעון השלישי נעצרה העלייה במספר הדירות שהחלו להיבנות בישראל מתחילת השנה, ומספרן ירד ל-14,675 דירות בלבד. החשש: פגיעה בהגדלת ההיצע.
עורך מגזין הנדל"ן של ידיעות אחרונות, אורי חודי, הסביר בכסף חדש כי "אפשר להסתכל על החדשות הטובות והחדשות הרעות עם פרסום הנתונים החדשים: הטובות הן שברמה שהשנתית אפשר להיות מרוצים מקצב התחלות הבנייה, שהיה גבוה במיוחד, אבל הרעות הן שכשצוללים לנתונים אפשר לראות שברבעון השלישי הקצב צנח בצורה די משמעותית".
עוד שבוע של כאוס בטוויטר
מנכ"ל הרשת החברתית ומי שהיה עד לאחרונה האיש העשיר בעולם, אילון מאסק, פרסם השבוע סקר ששאל את המתמשים אם הוא צריך להתפטר מתפקידו כמנכ"ל החברה - ולא פחות מ-17.5 מיליון משתמשים קבעו באופן מובהק יחסית (57.5%) שבהחלט כן. בהמשך השבוע מאסק הגיב באופן רציני כביכול לתוצאות הסקר, וצייץ כי "אפרוש מתפקיד המנכ"ל אחרי כשאמצע מחליף טיפש מספיק!". מאסק צייץ בנוסף שאם וכאשר ימצא מחליף, הוא יעבור לנהל את מערך התוכנה והשרתים של החברה.
ראש ערוץ הדיגיטל ב-ynet, יובל מן, סיפר ב"כסף חדש" כי שעות ספורות לפני ציוץ הסקר, הרשת החברתית הודיעה על מדיניות חדשה וחריגה במיוחד, שבמסגרתה תחסום קישורים לפלטפורמות מתחרות כמו אינסטגרם, פייסבוק ומסטודון - וחזרה בה ומחקה לחלוטין את המדיניות החדשה תוך שעות ספורות. מייד לאחר שהחברה חזרה בה מאסק הבטיח שבעתיד "תהיה הצבעה על שינויי מדיניות משמעותיים, אני מתנצל, זה לא יקרה שוב" - וכמה שעות לאחר מכן פרסם את הסקר שבו שאל את המשתמשים אם הוא צריך להתפטר מתפקידו כמנכ"ל החברה.
