פרופ' דן בן דוד באולפן ynet
(צילום: משי בן עמי)
השקל ממשיך להתחזק היום (חמישי), אחרי שבוע סוער שבו הדולר זינק עד ל-3.7 שקלים במסחר הרציף - שיא של שלוש שנים. אתמול בצהריים השתנתה המגמה, וגורמים בשוק שטוענים שבנק ישראל הוא בין האחראים לכך באמצעות מכירת דולרים. אולם, בבנק עצמו לא מתייחסים לעניין כמובן וייתכן בין היתר שגם גורמים פרטיים גדולים מוכרים כעת דולרים לקראת סוף החודש לצורך תשלום משכורות.
במקביל לשינוי המגמה, הודיע ראש הממשלה נתניהו אתמול כי ביקש מחברי הליכוד לא להתבטא בעניין הנגיד ועצמאות הבנק, זאת לאחר התבטאויות בנושא של שר החוץ אלי כהן ויו"ר ועדת הכלכלה דוד ביטן שזכו להתייחסות גם בעולם, ול-ynet נודע כי קדמה לכך שיחה עם נגיד בנק ישראל אמיר ירון.
שער הדולר היציג נקבע היום על 3.613 שקלים - ירידה של 1.37% לעומת אתמול, ושער האירו היציג על 3.8364 שקלים - ירידה של 1.49%. יחד עם זאת, מאז השתנתה שוב המגמה וכעת שני המטבעות נסחרים בעליות של כ-0.3%-0.4% אל מול המטבע המקומי.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו והאזינו לתוכנית כסף חדש ב-ynet radio
על אף שגם בנושא זה, בדומה למרבית התנודות בשוק ההון, לא ניתן לספק הסבר חד-משמעי וברור להיחלשות השקל, נראה כי ההיחלשות המשמעותית של השקל בשבועות האחרונים מושפעת, לפחות בחלקה, מהחששות סביב המהפכה המשפטית ומחוסר הוודאות הגדולה ששוררת סביב הכלכלה הישראלית, הן בראי המשקיעים הישראלים והן בראי העולם כולו.
כך למשל, באופן חריג למדי, במשך שעות ארוכות שלשום הכתבה הראשית בכתב העת העולמי בלומברג (בגרסתו המתמקדת במזרח התיכון) עסקה בהיחלשות המטבע המקומי. "השקל הישראלי צנח ברקע החששות סביב 'שינוי כולל' (overhaul) במערכת המשפט, אשר האפילו על העלאת הריבית החדה של הבנק המרכזי", כתבו בבלומברג, בהתייחס להחלטה של בנק ישראל שלשום להעלות את הריבית ב-0.5% נוספים, אשר הייתה אמורה - לכאורה - דווקא לחזק את המטבע המקומי.
בבלומברג ציטטו את אנדרו אביר, המשנה לנגיד בנק ישראל, שהודה כי "אי-ודאות פוליטית" השפיעה על השוק הישראלי, והוסיפו כי ענקית ההשקעות העולמית סיטיגרופ מהמרת כעת נגד השקל ומעריכה כי הוא צפוי לרדת ב-8% אל מול הדולר, עד לשער של 3.95 שקלים.
כלכלני בנק אוף אמריקה, הבנק השני בגודלו בארה"ב, כתבו אתמול בסקירה מיוחדת על כלכלת ישראל כי "היחלשות נוספת של השקל עלולה להביא להתערבות בנק ישראל בשוק המט"ח. אי הוודאות הפוליטית והמחלוקת הציבורית סביב הכיוון אליו צועדת המדינה מעוררות דאגה בקרב הישראלים". לדברי הכלכלנים, "תסיסה פוליטית לא משפיעה בדרך כלל על הנכסים הישראליים וגם לא על המדיניות הכלכלית, אבל אנחנו סבורים שהפעם זה שונה. לסנטימנט המקומי יש פוטנציאל לגרום למשקיעים מקומיים להרחיק את התיקים שלהם מנכסים שקליים".
לצד השפעות על המשק כולו ועל שוק הייבוא הישראלי, היחלשות השקל עלולה להשפיע לרעה גם על הצרכנים. כך למשל, האינפלציה בישראל עלולה לעלות, מחירי הדלק - אשר נקבעים בין היתר על פי שער הדולר בחמשת הימים האחרונים של כל חודש - עלולים גם הם לזנק וכך גם הוצאות הישראלים שטסים לחו"ל וייאלצו להוציא יותר שקלים עבור כל דולר או אירו. יחד עם זאת, יש גם מי שמרוויח מהעלייה בשער הדולר, בראשם היצואנים וענף ההייטק בפרט, אשר מחזיקים רזרבות גדולות של מט"ח.
פורסם לראשונה: 09:08, 23.02.23
