"מה שיקרה השנה זה שמצבנו 'ישתפר' באופן אבסורדי"
בשבוע האחרון שורה של פרסומים התייחסו לטבלה של ארגון המדינות המפותחות (OECD) אשר פורסמה בתחילת אוגוסט ולפיה ישראל הייתה לכאורה המדינה "היקרה ביותר" בשנת 2022 מבין כל מדינות הארגון. כדי להבין האם באמת כך הדבר והאם בכלל ניתן להשוות בין המדינות השונות בכל הנוגע ליוקר המחיה, שוחחנו ב"כסף חדש", הפודקאסט הכלכלי היומי של ynet, עם איתי אטר, פרופ' לכלכלה באוניברסיטת תל אביב, עמית בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה וממובילי יוזמת מכתבי הכלכלנים.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו, האזינו לפודקאסט הכלכלי היומי "כסף חדש", וסמנו "כלכלה" בהתראות אפליקציית ynet
"הדרך לחישוב הנתונים שבטבלה המדוברת היא שלוקחים סל מוצרים כלשהו, ומנסים לעשות אותו דומה במדינות השונות", הסביר אטר. "אז לקחנו סל מוצרים מייצג בישראל וקנינו אותו בשקלים, ונניח יצא לנו שזה עולה 300 שקל לקנות את הסל, ואז קנינו סל דומה במדינות אחרות באירופה ובדקנו כמה עולה לקנות אותו הסל. כלומר, אם הדולר הוא שלושה שקלים, אז המשמעות של ה-300 שקל האלה היא 100 דולר, ואז משווים איפה ישראל ביחס למדינות אחרות.
"אם מסתכלים על שנת 2022, אליה הטבלה מתייחסת, רואים ששער הדולר היה נמוך יחסית, ולכן כשחילקנו את ה-300 שקל האלה ב-3.2 שקלים בממוצע - נניח - אז יצא שהיה צריך הרבה דולרים כדי לקנות את הסל הזה. מה יקרה ב-2023, עכשיו כשהדולר מזנק? פתאום יצא לנו שהסל עולה פחות דולרים. לכאורה, מה שיקרה השנה זה שמצבנו 'ישתפר', באופן אבסורדי", הוא הסביר.
היבט נוסף שמשמעותי בהקשר ההשוואה של "יוקר המחיה" בין המדינות השונות, הוא רמות השכר בכל מדינה. "אם אני מרוויח 5,000 (שקל) אז יותר קל לי לקנות את הסל הזה ב-300 שקל מאשר אם אני מרוויח רק 2,000", הסביר פרופ' אטר. "לכן, בעבודה שנעשתה בשנה שעברה במכון הישראלי לדמוקרטיה בהובלת פרופ' קרנית פלוג, בדקו את זה וניסו לראות איפה ישראל עומדת בהשוואה הזו. כאשר מתקננים את עלות הסל ביחס לשכר אנחנו מקבלים שישראל עדיין לא במצב טוב - אבל גם לא גרוע. אנחנו לא במקום הראשון מהסוף".
עלייה בתעסוקת גברים חרדים? כן, אך חלקית
משרד העבודה פרסם השבוע ניתוח לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) המעודדים מלפני חודש, לפיהם שיעור התעסוקה של גברים חרדים הגיע ברבעון השני ל-55.8% - שיא של כל הזמנים. אולם, לפי הניתוח, שיעור תעסוקת הגברים החרדים לא השתנה באופן אחיד בקבוצות הגיל השונות, והגידול המשמעותי נרשם בקרב קבוצת הגיל המבוגרת 66-55. נתון זה קצת מוציא את הרוח מהמפרשים, מכיוון שתועלת למשק וסימן לשינוי אמיתי יבואו מגידול בקבוצות הגיל הצעירות יותר.
בהקשר זה, שוחחנו ב"כסף חדש" עם ד"ר איתן רגב, סמנכ"ל המחקר של המכון החרדי למחקרי מדיניות, אשר טען כי "אני הייתי מאוד נזהר מפרשנות של הניתוח הזה, וכדי להסביר למה צריך להבין באיזה גודל של מדגם מדובר. האוכלוסייה של גילי 66-55 מהווה כשמינית בלבד מהגברים בכוח העבודה, ולכן המדגם הוא מאוד תנודתי ומאוד מסוכן לגזור ממנו מסקנות לגבי התרומה היחסית של קבוצת גיל כזו או אחרת לגבי העלייה (בשיעור התעסוקה של גברים חרדים - צ"ש)".
על הסיבות לעלייה, טען ד"ר רגב כי "אני חושב שחלק מההסבר פה הוא שאותם הורים מבוגרים כבר שילדיהם בוגרים ועזבו את הקן והם גם לא מקבלים קצבאות עבורם, מבינים שכנראה יצטרכו לעזור לילדיהם לאורך יותר שנים וגם כנראה לגמור את החודש בעצמם, וזה מאריך את גיל הפרישה. מהצד השני, לא הייתי מתעלם מהקפיצה בקרב הגילים הצעירים, ששם משימת רכישת הדירה הפכה להיות הרבה יותר קשה ומורכבת כשהריבית קופצת".
רוצים לשמוע עוד? האזינו לריאיונות המלאים באמצעות הסימניות בנגן שבראש הכתבה, או חפשו "כסף חדש" באפליקציות הפודקאסטים.
"בכל יום יוצאים מיליונים מישראל לחו"ל, זה דרמטי"
חודש אוגוסט כמעט נגמר והבורסה המקומית שוב רשמה ירידות שערים: מדד ת"א 35 איבד כ-1.4% ות"א 125 ירד בכ-1%. יחד עם זאת, בשונה מהמגמה במרבית החודשים מתחילת השנה הנוכחית, המדדים המובילים בוול סטריט דווקא ירדו בשיעורים יותר חדים: מדד S&P 500, המאגד 500 מהחברות הגדולות בארה"ב, איבד כ-1.5%, מדד נאסד"ק נחתך בכ-2.3% ומדד דאו ג'ונס איבד גם הוא כ-1.6%.
סמנכ"ל מחלקת המסחר בבורסה, יניב פגוט, טען בראיון ל"כסף חדש" כי "גם בחודש אוגוסט אנחנו רואים הסטה משמעותית של כסף ל-S&P 500. כלומר, המדד (האמריקני) ביצע לא טוב בחודש שעבר וביולי (ביחס למדדים הישראליים), וזה לא מפריע לאנשים להמשיך ולהגדיל חשיפה לחו"ל על חשבון חשיפה לשוק המקומי. למעשה, המדדים המרכזיים של הבורסה בתל אביב - ת"א 35, ת"א 90 ות"א 125, לא צברו כסף חדש בחודש-חודשיים האחרונים.
"מתחילת השנה גייס מדד S&P 500 למעלה מתשעה מיליארד שקל ממשקיעים ישראלים, ובכל יום נכנסים עוד מיליוני שקלים להשקעה. זה מספר דרמטי - קרנות הסל הללו הגדילו את הנכסים שלהם בכ-50%", המשיך פגוט והדגיש כי "גם שוק אגרות החוב הישראלי רותח. מתחת לרדאר שלנו נעלמו כמעט 20 מיליארד שקל, פדיונות של כסף שיצא החוצה מהנכסים האלה והציבור למעשה איבד פה הרבה מאוד רווח".
מאחורי המשבר בחברת ההשקעות טריא
המשבר בחברת ההשקעות החברתיות טריא מחריף: היקף בקשות המשיכה של לקוחות מהחברה עמדו מתחילת השנה על למעלה ממיליארד שקל, כאשר רק בחודשיים האחרונים עמדו בקשות המשיכה שלא נענו על 142 מיליון שקל.
משה קאשי, מנהל תחום פיננסיים בלובי 99, הסביר בריאיון ל"כסף חדש" מה בדיוק החברה עושה, איך היא נקלעה למשבר כה חמור ומה המשמעות עבור לקוחותיה.
לקראת החלפת הנגיד
בדצמבר הקרוב תסתיים הכהונה הנוכחית של נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, ונכון לעכשיו נראה שהנגיד - שהזהיר כמה וכמה פעמים כנגד ההשלכות הכלכליות של המהפכה המשפטית - לא ימשיך לכהונה נוספת, והוא צפוי להודיע על החלטתו בנושא במהלך השבועות הקרובים - אחרי החלטת הריבית הבאה שתפורסם ביום שני הקרוב.
בריאיון ל"כסף חדש" טען פרופ' אשר בלס, כלכלן ראשי בבנק ישראל לשעבר ומרצה לכלכלה במכללה האקדמית אשקלון, כי "אינני רואה סיבה לא להמשיך עם הנגיד לכהונה נוספת. מה שכן ברור, הוא שהנגיד התריע מתי שהיה צריך להתריע (מפני השלכות המהפכה המשפטית - ר"כ), ולכן הנושא של החלפת הנגיד עלול להתפרש - ובצדק - כאינדיקציה לכך שיש (בממשלה) פחות נכונות לקבל ביקורת".
באשר להשפעה האפשרית של החלפת הנגיד בתום הכהונה הנוכחית על השווקים בישראל ועל מעמד השקל שנפגע משמעותית בחודשים האחרונים, אמר פרופ' בלס כי "הדבר הזה יתפרש כחוסר נכונות לקבל ביקורת וזה לא רק עצם ההחלפה, אלא ההחלפה בעת הזו ושל דמות בינלאומית, בדמות פחות מוכרת וידועה, ביחד עם המצב הנוכחי שאנחנו נמצאים בו - הקומבינציה הזו עלולה להיות לא טובה, בלשון המעטה. יש חשיבות גדולה ביותר שהמחליף או המחליפה יהיה דמות בילאומית מוכרת ולא רק אדם המצוי בשוק, במשק המקומי".
וגם: למה סין אסרה על יבוא פירות ים מיפן ואיך חוסכים בעליות האירוח לחג? האזינו לריאיונות המלאים באמצעות הסימנייה שבנגן >>>
האם הבעיה האמיתית של מערכת החינוך בישראל היא דווקא בניהול?
לקראת פתיחת שנת הלימודים ובצל איומי השביתה בתיכונים, שבסופו של דבר הוסרו אתמול (חמישי) בעקבות הסכמות בין האוצר לארגון המורים, ולאחר שבשבוע שעבר שוחחנו עם ספיר מוספי, יו"ר מועצת התלמידים והנוער הארצית, בתחילת השבוע שוחחנו על הנושא ב"כסף חדש" עם אלי הורביץ, מנכ"ל קרן טראמפ לחינוך.
לדברי הורביץ, הבעיה המרכזית של מערכת החינוך בישראל אינה נוגעת להסכם שכר כזה או אחר, אלא היא ניהולית. "לפעמים, כשיש בעיה במערכת החינוך, מוסיפים עליה עוד שעות לימוד מתוך הנחה שאם משהו לא הצליח - (הוא יצליח) אם נעשה ממנו יותר. זה כמו 'נסע באוטו ונמלא אותו ביותר דלק, אז הוא ייסע יותר טוב'. זו תפיסה לא נכונה".
לטענת הורביץ, המחסור הגדול במורים בארץ נובע בעיקר מניהול כושל של המערכת: "כשאתה מסתכל בממוצע בישראל, יש הרבה מורים, אבל בפועל למנהלת בתי הספר בתל אביב חסרים הרבה מורים. יש עניין של ניהול. מערכת החינוך היא מערכת מורכבת וההוצאה הלאומית על חינוך חצתה את ה-8% - זה הרבה יותר מבמדינות אחרות. המשאבים נמצאים, יש הרבה מאוד כוח אדם, השאלה היא לתוך איזו מערכת אנחנו שולחים את הילדים שלנו ואיך אנחנו מנהלים אותה בצורה חכמה. אפשר ללמוד ממדינות אחרות שמנהלות את זה יותר נכון ויותר יעיל, בסוף צריך להחליט מה חשוב לנו. אי-אפשר גם מורים טובים וגם קבוצות קטנות וגם מקצועות. צריך לבחור, כי כשהולכים על גם וגם אנחנו נשארים 'קירחים' מכאן ומכאן".
בכל יום מראשון עד רביעי רועי כ"ץ, צחי שדה ודן רבן מביאים לכם את החדשות הכלכליות המעניינות של היום ועוד הרבה דברים שמשפיעים על הכיס של כולנו. חפשו אותנו ב-ynet פודקאסטים או באפליקציות הפודקאסטים המובילות.
