לצד דברי הביקורת שהשמיעו בימים האחרונים נשיא ארצות הברית, ג'ו ביידן, ושגרירו היוצא בישראל, טום ניידס, בסוגיית המהפכה המשפטית והממשלה הנוכחית, פרשן ה"ניו יורק טיימס" הבכיר המקורב לביידן, תומאס פרידמן, כתב השבוע בגלוי בטורו את החשש הגדול ביותר של ירושלים: הנשיא ביידן החל "להעריך מחדש" את מערכת היחסים עם ישראל.
ד"ר יונתן פרימן, מומחה ליחסים בינלאומיים מהאוניברסיטה העברית בירושלים, הסביר השבוע ב"כסף חדש", הפודקאסט הכלכלי של ynet, מה המשמעות הכלכלית שעלולה להיות להמשך העמקת המשבר ומדוע הוא בכל זאת לא רואה כרגע סיבה לדאגה: "אין ספק שמה שקורה עכשיו מבחינת התדמית של ישראל זה משהו שחשוב לשים לב אליו, אבל אם מסתכלים על הת'כלס, מבחינת המעשים בכל הנוגע ליחסים בין ארהב לישראל, היחסים תמיד היו חזקים וגם ימשיכו להיות חזקים". רוצים לדעת עוד? האזינו לריאיון המלא באמצעות הנגן שבפתח הכתבה, או חפשו אותנו בכל אפליקציות הפודקאסטים.
עוד לדבריו, "המדינה שמכירה אותנו הכי טוב חוץ מעצמנו היא ארה"ב. הם יודעים שלאורך השנים תמיד היו דמויות שנויות במחלוקת בממשלה, שרים שאומרים דברים כאלה ואחרים. אני חושב שבסוף האמריקנים מבינים שיש הבדל בין דיבורים לבין מעשים ואכן היו שרים שאמרו כך וכך אבל בסוף מסתכלים על המדיניות של ממשלת ישראל, גם בנוגע לפלסטינים, המדיניות היא אותה מדיניות".
עם זאת, הסביר פרימן כי החשש הוא ש"ישראל היא המדינה שקיבלה הכי הרבה כספים מארה"ב מאז סוף מלחמת העולם השנייה. יש המון סיוע שמגיע בהקשר הבטחוני באופן ישיר מהממשלה בוושינגטון. יש גם את העניין של השוק המקומי, מבחינת ארה"ב זה השוק אולי הכי חשוב כי יש המון חברות ישראליות מובילות בבורסה בניו יורק. אז יש המון קשרים מסחריים, המון מרכזי פיתוח בארץ של חברות אמריקניות.
"לכן, אין ספק שאם אכן יהיה פה נזק של הידרדרות משמעותית ביחסים שלנו עם הממשל האמריקני זה יכול להיות מתורגם גם להידרדרות ביחסים בין אנשים וחברות פרטיות - וזה דבר שיכול לעלות המון כסף לישראל, גם מבחינת פיטורי עובדים, גם מבחינת היכולת של ישראלים לעשות עסקים על ארה"ב ועוד", אמר פרימן.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו, האזינו לפודקאסט הכלכלי היומי "כסף חדש", וסמנו "כלכלה" בהתראות אפליקציית ynet
הליכודניק שטוען: "אנחנו המפלגה הסוציאל דמוקרטית הגדולה בישראל"
"הליכוד הפכה להיות המפלגה הסוציאל-דמוקרטית הגדולה בישראל". כך טען השבוע בריאיון ל"כסף חדש" יאיר כץ, מזכיר ארגון העובדים הארצי של התעשייה האווירית ומבכירי הליכוד, בהתייחסו לסירוב של יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד להצטרף למחאה נגד המהפכה המשפטית, כפי שעשה בחודש מרץ האחרון.
לדבריו, "כשבר-דוד מכריז 'אני א-פוליטי, אני לא שייך לאף מפלגה כזו או אחרת', מטבע הדברים יותר נוח לו בשיח מול אנשים שפועלים ותומכים בארגוני עובדים... האם יאיר לפיד הוא זה שפועל למען איגוד עובדים ווועדים? התשובה היא חד-משמעית לא. דווקא חברי כנסת ושרים מטעם מפלגת הליכוד, שנבחרים בבחירות מוקדמות בפריימריז ויודעים להגיע לקהלים נרחבים ולנסות לשכנע אותם, מטבע הדברים יש מעורבות פוליטית של רבים מהעובדים ויש עניין דו-צדדי של חברי הכנסת לפעול למען העובדים והאיגודים ויש עניין של העובדים לבחור במי שמקדם את האינטרסים שלהם".
עוד אמר כץ, כי "אני חושב שאני ורבים מחבריי, גם ארנון בר-דוד אני מניח וגם רבים אחרים, לא רוצים את הקיצוניים משני הצדדים. לראות תמונות של מכת"זיות שמעיפות אנשים, בין אם הם חילוניים גמורים או חרדים או יוצאי העדה האתיופית, לראות תינוקת או תינוק יושב באמצע כביש ומשחק למען המחאה, לראות אנשים סוגרים כבישים, עוצרים את נתב"ג או עושים הפגנות ומבעירים פחים בירושלים - זה אף פעם לא תמונות שאני נהנה לצפות בהן".
יחד עם זאת, טען כץ כי "אני נבחרתי על ידי עובדות ועובדי התעשייה האווירית כדי לייצג אותם בעניין מאוד מסוים, וזה שמירה על מקומות העבודה שלהם, זכויותיהם, תנאי העבודה שלהם ותנאי השכר שלהם. האם אני יכול להשתמש בכוח שהעובדים נתנו לי, במנדט שהעובדים נתנו לי, כדי לעצור עבודה בתעשייה האווירית בנושאים שאני רואה בהם נושאים מהותיים למשק הישראלי או למדינת ישראל, אבל הם לא הנושאים שהם טהורים לעניין שבו אני נבחרתי לייצג אותם? אני לא בטוח שהייתי עושה את זה.
"אם וכאשר יהיו גורמים שינסו לפגוע בשכרם של העובדים, בתנאי העבודה, בתנאי השכר ובכל אותם דברים שציינתי לפני כן, אנחנו לא נהסס להשתמש בזכות השביתה שניתנה לנו, ואנחנו נעשה זאת בחרדת קודש, אבל אנחנו נעשה זאת במלוא העוצמה. האם אני יכול עכשיו לקחת בשם העובדים, וחלקם, אני יכול להגיד לך, 50% בהערכה גסה הם בעד הרפורמה המשפטית הזאת, ולנסות ולעצור את החקיקה דרך הכוח שאותם אנשים נתנו לי? אני חושב שזה לא לגיטימי.
"האם עילת הסבירות מביאה אותנו למצב של היחלשות ביכולת שלנו לשמור על העובדים? אני חושב שלא. כאשר אני קיבלתי את המנדט מהעובדים, אני אצטרך להפעיל את שיקול הדעת שלי, תוך כמובן התייעצות עם אנשי מקצוע וגורמים נוספים, ובסוף ההתייעצות הזאת אני חושב שגם אם תעבור עילת הסבירות, יש לבית המשפט מספיק כלים כדי למנוע מממשלת ישראל לפעול שלא כדין, ועילת הסבירות היא לא חייבת להיות אחת מהם", אמר כץ. רוצים לדעת עוד? האזינו לריאיון המלא בנגן >>
למה העלאות הריבית עצרו?
על רקע ההחלטה של בנק ישראל לעצור את רצף העלאות הריבית, שנמשך מאז אפריל 2022, דיברנו ב"כסף חדש" על הסיבות להחלטה לעצור כרגע את העלאת הריבית, הסיכוי שההעלאות יתחדשו בקרוב, השיקולים שעומדים בפני נגיד בנק ישראל והוועדה המוניטארית וגם מה כדאי לעשות עם המשכנתא - שאומנם לא התייקרה הפעם, אך זאת לאחר התייקרות משמעותית בשנה האחרונה.
"ההחלטה לעצור כרגע עם ההעלאות הריבית הגיעה על רקע העובדה שהפעילות במשק הישראלי בסה"כ נמצאת ברמה גבוהה", הסביר ב"כסף חדש" ד"ר איתמר כספי, מנהל יחידת ניהול מוניטרי בחטיבת המחקר בנק ישראל. לדבריו, "שוק העבודה נותר הדוק, כלומר שיעור אבטלה יחסית נמוך והמשרות הפנויות עדיין ברמה גבוהה, למרות שאנחנו מזהים קצת סימנים של התמתנות. האינפלציה מצד שני עדיין רוחבית וגבוהה אך בחודשים האחרונים מסתמנת בלימה או האטה מסוימת.
"הנתונים האלה מאפשרים לנו לקחת נשימה. כמו שהקטנו את העליות - כי בהתחלה היו עליות של 75 נקודות בסיס ו-50 ובסוף דיברנו רק על 25, אז חלק מהתהליך הזה של ההדרגתיות כולל עצירה, שמאפשרת לנו לקחת קצת אוויר. אני חייב להדגיש שהנגיד אמר את זה והועדה המוניטרית חזרה על זה, שהמאבק עדיין בעיצומו. הפסקנו לדפוק עם הפטיש על המסמר אבל הפטיש עדיין בידיים שלנו", אמר כספי. רוצים לדעת עוד? האזינו לריאיון המלא בנגן >>
המורים שלא יודעים אם יקבלו שכר בתחילת השנה
בתחילת השבוע שוחחנו על הדריכות במערכת החינוך לקראת האפשרות לשביתה ארוכה ומשמעותית בפתיחת שנת הלימודים הבאה, אחרי שגם שר החינוך יואב קיש וגם יו"ר ארגון המורים רן ארז רמזו לאחרונה שככל הנראה תהיה שביתה שכזו. באגרת שהוציא ארז למורים הוא כתב להם "להיערך כלכלית" לשביתה ממושכת בתחילת שנת הלימודים הבאה, והוסיף כי המורים צריכים "לעשות הכנות מתאימות כדי שביחד נצליח לעמוד כלכלית במאבק זה", כפי שכתב באגרת.
טל לוריא, מורה, יזם חברתי ומנכ"ל ארגון "מורים מובילים שינוי", אמר ב"כסף חדש" כי "מצד אחד רן ארז אומר שהמורים לא מרוויחים מספיק, אבל במקביל הוא אומר באותה נשימה 'תתחילו לחסוך לשביתה שאני יוצא אליה'. כמובן שארז ימשיך לקבל שכר בזמן השביתה, כן? אבל למורים הוא אומר 'תחסכו'. כמה כסף אני אצטרך לחסוך? אני לא יודע. לכמה זמן? אני לא יודע.
"דרך אגב, אפילו מה הדרישות של רן ארז - גם את זה המורים לא כל כך יודעים. כלומר הוא יושב שם, מקבל החלטות. המורים עוד לא יודעים אם תהיה שביתה או לא. כנראה שנתעורר איפשהו בסוף אוגוסט או אפילו יום אחרי תחילת הלימודים לתוך מציאות שבה במשך חודשיים אין לנו שכר בכלל", אמר לוריא.
לוריא הוסיף כי "לא ברור עדיין אם יפצו אותם מאיזושהי קרן על השביתה הזאת, אם וכאשר היא תתרחש, וזה תלוי בהסדרים מול משרד החינוך והאוצר שלא בטוח שירצו לפצות בדיעבד. בנוסף ציין כי בגלל שמדובר באגודה עות'מאנית, אז זה בעצם סוד מאוד-מאוד שמור האם בכלל קיימת קרן שביתה כזאת, וכמה כסף בכלל יש בה. כלומר, אף אחד לא יודע".
"לכן אני אומר בעצם שרן ארז לא רק שהוא מחזיק פה כבני ערובה את התלמידים ואת מערכת החינוך, הוא בעצם עושה את זה גם למורים עצמם. זה נראה שלאף אחד לא כל כך אכפת ואף אחד לא ממש מנסה לעצור את כדור השלג הזה שמתגלגל עכשיו במורד המדרון החלקלק. איזו מין מציאות זאת שעומד שר חינוך ועומד יו"ר ארגון מורים חודשיים לפני תחילת השנה, וכבר מודיעים חודשיים לפני ש'אנחנו יודעים שהולכת להיות שביתה. יש לכם חודשיים להיערך לשביתה הזאת'. הם אפילו לא נפגשים היום, המשא ומתן אפילו לא מתנהל - כולם מחכים לסוף". האזינו לריאיון המלא בנגן >>
