בסוף השבוע פרסמנו ב-ynet שלאחרונה יותר ויותר חברות, בתחום ההייטק בעיקר, שמות דגש גדול יותר על רווחת העובדים בפן הנפשי. אם בעבר החברות הגדולות התחרו על עובדים באמצעות הפקות מנקרות עיניים, לאחרונה הצ'ופרים שצוברים תאוצה זה דווקא טיפולים פסיכולוגיים, פעילויות כמו יוגה ומדיטציה ועוד. זאת, כשברקע המצב של השירות הפסיכולוגי הציבורי בישראל בעייתי ביותר, והסיכוי לקבוע תור לפסיכולוג מסובסד מהמדינה קטן במיוחד.
אפרת ליה שחף, פסיכולוגית וחוקרת, כותבת המחקר "התערבות טיפולית" עבור קרן ברל כצנלסון ופורום הארגונים למען הפסיכולוגיה הציבורית, סיפרה ב"כסף חדש", הפודקאסט הכלכלי של ynet, כי "המשבר של בריאות הנפש זה משהו שקורה בכל העולם, וזה החמיר אחרי הקורונה, אבל עוד לפני זה ארגון הבריאות העולמי הודיע שהדיכאון היא אחת המגפות הגדולות שנתמודד איתן במאה הזאת.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו, האזינו לפודקאסט הכלכלי היומי "כסף חדש", וסמנו "כלכלה" בהתראות אפליקציית ynet
"במחקר שערכנו גילינו שאכן כרבע מהאוכלוסייה הבוגרת בישראל מדווחים שהם מוציאים כמעט אלף שקל בחודש על טיפול נפשי. זה בערך עשירית מהשכר הממוצע, הרבה יותר מעשירית מהשכר החציוני. לא שאלנו אותם אם הם משתמשים בשירות הפסיכולוגי של המדינה או שלא, אבל לפי הסכומים נראה שהרבה מההוצאה היא על שירותים פרטיים".
עוד היא הוסיפה כי "לשירות פסיכולוגי ציבורי אתה צריך לחכות לפעמים שנה אפילו, גם כשמדובר באנשים שמתקשרים ואומרים שהם רוצים להתאבד. זה עצוב ברמה כזאת".
בנוגע לחברות שמציעות לעובדים טיפולים פסיכולוגיים על חשבונן, לא בטוח שמדובר רק ברצון טוב - אלא בצורך כלכלי של ממש של החברות. לפי המחקר שכתבה ליה שחף, "מדובר בסוגיה מאקרו-כלכלית כיוון שבמדינות עשירות, ובהן ישראל, מחלות נפש מהוות מחצית מכלל המחלות עד גיל 45, מה שהופך אותן למחלות הנפוצות ביותר בקרב אנשים בגיל העבודה. רבים ממתמודדי הנפש אינם מועסקים, ובמקרים שבהם הם עובדים יש להם סיכוי גבוה יותר להיות חולים או לעבוד מתחת לרמת מסוגלותם, מה שמביא לפגיעה בפריון. במדינות רבות קרוב למחצית מקצבאות הנכות משולמות בגין מחלות נפש".
"צריך להבין שאדם עם מחלה פיזית למשל מתפקד טוב יותר כעובד מאדם שסובל מדיכאון או חרדה, ואחד מכל חמישה אנשים יסבול מדיכאון או חרדה במהלך החיים באופן שיוביל לפגיעה תפקודית", הסבירה ליה שחף. "זה משליך גם על בני המשפחה שתפקודם נפגע הרבה פעמים כי הם צריכים לטפל במישהו שלא מתפקד".
על ההנחה שרק חברות חזקות מעניקות טיפול נפשי שכזה לעובדים שלהם, אמרה כי "זה יוצר עוד יותר פערים בין עובדים חזקים לחלשים, אבל חשוב לדעת שזו הטבה שמקבלים הרבה פעמים דרך הביטוח בריאות, ואפשר להתמקח על זה ולעשות על זה משא ומתן בנוגע למה כולל הביטוח הזה. בכל מקרה אין ספק שזה משהו שהמדינה צריכה לספק כי אנחנו רוצים שוויון הזדמנויות".
עוד סיפרה ליה שחף כי "מצאנו במחקר ששליש מהאנשים באוכולוסייה הבוגרת היו מוכנים להעלות מיסים כדי שיהיה שירות כזה של המדינה שדרכו הם יוכלו לקבל טיפול נפשי".
המרוץ לבינה מלאכותית
הפגישה של ראש הממשלה בנימין נתניהו עם אילון מאסק, הבעלים של טסלה, טוויטר ואחרות, צפויה לעסוק בעיקר בתחום הבינה המלאכותית. לפי הדיווחים, נתניהו גם מתכוון להודיע על הקמת "מערך הבינה המלאכותית הלאומי", בדומה למערך הסייבר. אבל האם זה בכלל נחוץ? כדי להבין קצת איפה ישראל עומדת בכל הנוגע לתחום ומה התפקיד של המדינה בנושא, דיברנו עם זיו קציר, מנהל התוכנית הלאומית לבינה מלאכותית ברשות החדשנות.
"אתחיל ואגיד שבסך הכל מצבה של מדינת ישראל לא רע בכלל", אמר קציר. "בכל מיני מדדים בינלאומיים אנחנו מדורגים בחמישייה הפותחת, לפעמים בעשירייה של מדינות העולם. יש לנו חוזקות מאוד ברורות כשזה מגיע ליכולת לקחת ידע אקדמי ולהפוך אותו לפרקטי בתחומים מגוונים, ואנחנו מוצבים לא רע בתחום המחקרי אז מצבנו לא רע. הבעיה, ולשם כך נדרשת פעילות ממשלתית, היא שכל מדינה מערבית שאפשר לחשוב עליה משקיעה סכומי כסף עצומים בתחום. יש פה מרוץ, ואם לא נעסוק בזה כמדינה אז ככל הנראה המקום המוביל שלנו יישחק, וכאן נדרשת ההתערבות.
"עד כה תוקצבה התוכנית הקיימת במיליארד שקלים. אנחנו עובדים בשיטה של פעימות, זאת אומרת אני לא אופתע בכלל אם בעוד נניח שנה או שנתיים נבוא ונייצר מנה שלישית של תקצוב. עד כה היו שתי פעימות של חצי מיליארד כל אחת. וזה מאפשר לנו בשיטה הזאת, לעצור כל פעם, לראות איפה פגענו, איפה פגענו קצת פחות טוב. וגם העולם שסביבנו משתנה.
"התוכנית שלנו לקידום התחום עוסקת בתשתיות. בין היתר בהון האנושי באקדמיה שנמצא בחוסר, משאב שכל העולם נאבק עליו, בין היתר במאגרי הנתונים שיהיו זמינים לקהילת המחקר והפיתוח, בהטמעה של בינה מלאכותית במגזר הציבורי עצמו כדי שכולנו כאזרחים נהנה משירות טוב יותר, מקבלת החלטות מבוססת נתונים ומהתייעלות שיכולה לנבוע מהדבר הזה".
בנוגע לחשש מבריחת מוחות בתחום, אמר קציר כי "בהרבה תחומים בריחת מוחות עשויה להיות קריטית. בתחום הבינה המלאכותית יש מאבק בינלאומי על המומחים, וכששאלנו את המומחים מה הם רוצים - מעבר למשכורות טובות, רוצים תשתיות. שאפשר יהיה לבוא ולבצע מחקר עמוק וייחודי. למשל האם יש תשתית חישובית שאפשר לבצע בה את המחקר, או האם יש לי קהילת הייטק סביבי שיודעת למסחר את המחקר סביבי, זה אירוע של אקוסיסטם שלם".
בנוגע לירידה הקלה של ישראל בחלק מהדירוגים הבינלאומיים של הובלה בתחום הבינה המלאכותית, אומר קציר כי "אין פה מגמה, אני לא חושב. יש מרוץ, מרוץ קשה. כל אומות העולם נאבקות כי מבינים שאו שהן יהיו בחזית הטכנולוגית או שהן יצרכו משהו שמישהו אחר מייצר, והתועלות החברתיות והכלכליות ילכו למקום אחר, וזו גם הסיבה שאנחנו בפנים". לריאיון המלא האזינו לסימנייה השנייה בנגן.
האם קנינו פחות לחג והחיוב המעצבן בחברת תקשורת
נתונים מובהקים על כמה קניות עשינו לקראת ראש השנה עדיין אין, אבל מנתונים ראשוניים שפורסמו על ימי הקניות שלפני ערב החג עולה מגמה מעורבת יחסית, ולא עלייה חדה בהיקפי הקניות כפי שהיינו רגילים לראות בשנים האחרונות בימים שלפני ראש השנה. כתבתנו מירב קריסטל סיפרה מה מספרים בעלי הקניונים והרשתות הגדולות והאם אנחנו צריכים לצפות לעליות מחירים?
וגם: עוד מקרה מרגיז על קשישה שהתבקשה לשלם על שיחה שלכאורה ביצעה לצרפת, למרות שהיא טוענת שלא ביצעה שיחה שכזאת. על הטלאות שהעבירה אותה חברת התקשורת וההחזר שנתנו לה - רק אחרי פניית ynet. לריאיון המלא האזינו לסימנייה השלישית בנגן.
אם פספסתם: בשבוע שעבר דיברנו עם הכלכלן הראשי של BDO, חן הרצוג, לקראת פרסום מדדי האינפלציה ומחירי הדירות בסוף השבוע ואחרי העלייה באינפלציה בארה"ב. למה העלייה בארה"ב פחות מטרידה מזו בישראל ומה קורה עם השקל, וגם: האם היקף הרכישות של היין לקראת ראש השנה ירד ביחס לשנה שעברה ומה החידושים המעניינים באייפון 15? לפרק המלא האזינו>>
בכל יום מראשון עד רביעי רועי כ"ץ, צחי שדה ודן רבן מביאים לכם את החדשות הכלכליות המעניינות של היום ועוד הרבה דברים שמשפיעים על הכיס של כולנו. חפשו אותנו ב-ynet פודקאסטים או באפליקציות הפודקאסטים המובילות
