האינפלציה בישראל עולה, מחירי הדירות מזנקים: הכלכלן שלמה מעוז עם המשמעויות באולפן ynet
(צילום: אסף חן)
בנק ישראל צפויה להחליט היום (ב') האם ובכמה להעלות את הריבית הבסיסית במשק, כאשר הסיכוי שהריבית לא תשתנה כלל - נמוך עד לא קיים. ששת חברי הוועדה המוניטארית, בראשות נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, צפויים להתחשב במגוון הנתונים הכלכליים התנודתיים שפורסמו בארץ ובעולם רק בימים האחרונים ולקבל החלטה על העלאת הריבית בפעם השנייה ברציפות, שככל הנראה לא תהיה ההעלאה האחרונה השנה בישראל.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
בחודש שעבר העלה כבר בנק ישראל את הריבית משיעור השפל בכל הזמנים של 0.1%, לשיעור של 0.35%, ובכך פתח בעידן חדש של העלאות ריבית. נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, הודיע בחודש שעבר כי לאור מצב המשק בישראל והמתרחש בשווקי העולם, הריבית תעלה כעת בהדרגה אף עד לשיעור חזוי של 1.5% בעוד שנה. בחלק מהבנקים ובתי ההשקעות, כמו כלכלני בנק לאומי, צופים שהריבית בישראל אף תגיע בעוד שנה לשיעור של 2%.
הכלכלנים והאנליסטים סבורים שיש שלוש אפשרויות עיקריות שיקרו היום:
- האפשרות הראשונה היא העלאה בשיעור נמוך של 0.15%, כדי "לעגל" את הריבית הבסיסית בישראל שוב למתכונת הרגילה של תנודות "עגולות" של רבעי או חצאי אחוזים בכל פעם. במקרה כזה, הריבית הבסיסית במשק, בששת השבועות הקרובים, תעמוד על שיעור של 0.5%, וריבית הפריים תעלה ל-2%.
- האפשרות השנייה היא העלאה "רגילה" ברבע אחוז - לשיעור של 0.6%, שיהיה כבר גבוה ב-500% משיעור הריבית שהיה נהוג בישראל רק לפני שישה שבועות, אז עמד על 0.1% בלבד.
- האפשרות השלישית היא העלאה גבוהה יותר של 0.4% לשיעור ריבית של 0.75%, שתאפשר כנראה "נשימה" ארוכה יותר לפני העלאת הריבית הבאה. במקרה הזה, העלאת הריבית הבאה לא תיערך ככל הנראה ב-4 ביולי, אלא רק ב-22 באוגוסט או אפילו רק בתקופת חגי תשרי, בהחלטת הריבית של בנק ישראל ב-3 באוקטובר, יום לפני יום הכיפורים.
בכל מקרה, בתחילת הסתיו מצפים האנליסטים וגם בבנק ישראל שהריבית הבסיסית בישראל תתקרב כבר לשיעור של 1% וריבית הפריים תזנק ל-2.5% - פי 1.6 מהריבית בחודש שעבר. באפריל הבא מצפים בבנק ישראל שהריבית הבסיסית בישראל כבר תעלה לשיעור של 1.5% וריבית הפריים תגיע ל-3%, השיעור הגבוהה ביותר זה שנים.
אינפלציה ונתוני צמיחה נמוכים
הנתונים שיכריעו בכמה יעלה בנק ישראל את הריבית היום הם האינפלציה הגבוהה, נתוני הצמיחה הנמוכים והנעשה בשאר העולם.
בניגוד לתחזיות בנק ישראל בחודש ינואר השנה שהאינפלציה תסתכם ב-2022 ב-1.6%, האינפלציה בישראל דהרה במהירות הרבה מעבר לתחזית הזאת, שהפכה בחודשים האחרונים ללא רלוונטית וחייבה לכן גם תיקון בתחזית הבנק המרכזי בחודש שעבר מעבר ל-3%. השיעור של 3% הוא חשוב במיוחד: זהו הרף העליון של יעד האינפלציה השנתי שקבעה הממשלה, בצמוד לתקציב המדינה לשנים 2021-2022, 1% עד 3%.
מדד המחירים לצרכן שפורסם בראשית השבוע שעבר כבר הבהיר שקצב האינפלציה השנתי בישראל עלה ל-4% ועל פי החזאים "היד עוד נטויה", בעיקר אם מחיר הדלק שוב יעלה ב-1 ביוני, אפשרות סבירה למדי לאור התייקרות חבית הנפט הנמשכת בעולם.
לצד האינפלציה במחירי המוצרים והשירותים במשק, את בנק ישראל מדאיג בעיקר הזינוק העצום בשיעור של 16% במחירי הדירות בשנה האחרונה, ויש מומחי נדל"ן שאף נוקבים במספר של 20% כעלייה שנתית בחודשים הקרובים. זאת, אם לא יבשילו סעיפי שלוש התוכניות לבלימת מחירי הדיור, שהממשלה גיבשה בחודשים האחרונים, וחלקן טרם אושרו בכנסת ולא ברור כעת כלל אם יאושרו במצב הפוליטי הנוכחי.
לצד החשש מהאינפלציה, נתוני הצמיחה הנמוכים המפתיעים שפורסמו בשבוע שעבר על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ימתנו ככל הנראה את שיעור העלאת הריבית עליו תחליט היום הוועדה המוניטארית. המינוס של 1.6% בצמיחה ברבעון הראשון השנה מסמן על אפשרות רעה של מיתון שנמצא בפתח ועל סכנה גדולה עוד יותר, שישראל אף תיקלע, כמדינות אחרות, למצב חמור עוד יותר של סטגפלציה – מיתון ואבטלה, יחד עם אינפלציה גבוהה.
העלאות הריבית בישראל באו למעשה מעט מאוחר, לאחר שבריטניה כבר העלתה את הריבית החל בדצמבר 2021 ארבע פעמים בתוך חמישה חודשים. הבנק המרכזי של ארה"ב (הפד) העלה את הריבית כבר לפני חודשיים תחילה ל-0.25% עד 0.5% ולאחר מכן, בחודש האחרון, בבת אחת ל-0.75% עד 1% לשנה. נגיד הבנק האמריקני אף אמר לאחרונה כי יהיו בשנה הקרובה מספר העלאות ריבית, שצפויות להעלות את הריבית בארה"ב לרמות שלא נראו בשנים האחרונות.
בישראל ההערכות הן כעת שבשנת 2022 יבוצעו לפחות עוד שתי העלאות ריבית וכי בעוד שנה הריבית הבסיסית של בנק ישראל תעמוד לפחות על 1.5% ואולי אף יותר מכך. המשמעות: ריבית הפריים תזנק תוך שנה מ-1.6% ל-3% ויותר, מה שיכפיל את החזרי המשכנתאות של רוכשי הדירות ועלול להקשות עליהם.
הפעם האחרונה שבה שונה שיעור הריבית בישראל ערב שתי העלאות הריבית כעת הייתה בעת הסגר הראשון במשבר הקורונה, כאשר הריבית הופחתה על ידי הנגיד, פרופ' אמיר ירון, מ-0.25% ל-0.1%. זאת, כדי לסייע לכלל האוכלוסייה ולעסקים. הייתה זאת גם הפעם היחידה שבה שינה בנק ישראל את הריבית בתקופה של שלוש שנים וחצי, מאז מינויו של פרופ' אמיר ירון לנגיד בנק ישראל בסוף שנת 2018.
הפעם האחרונה שבה הועלתה הריבית בישראל - לפני ההעלאות הנוכחיות - הייתה חודש לפני תחילת כהונתו של פרופ' ירון כנגיד, כאשר ממלאת מקום הנגידה, ד"ר נדין בודו-טרכטנברג, העלתה במפתיע בחודש כהונתה היחיד את הריבית הבסיסית בישראל משיעור של 0.1% ל-0.25%. הריבית הועלתה חודש לאחר שפרופ' קרנית פלוג, הנגידה הקודמת, פרשה בתום חמש שנות כהונתה, והנגיד החדש פרופ' אמיר ירון שמונה טרם נכנס לתפקידו.
העלייה בריבית היום צפויה לחזק כעת את השקל, בניגוד למגמות בנק ישראל להגן על היצואנים, אך צפויה למתן מיידית את הביקוש הגואה לדירות, התמתנות שניכרה כבר בנתונים שפורסמו רק בשבוע האחרון. כמו כן העלאת הריבית אמורה להאט מעט את עליית המחירים במשק. זאת משום שהעלייה בריבית צפויה לפחות חלקית לבלום את הצריכה ואת עליות המחירים הרבות שהיו בתקופה האחרונה.
לקראת ההודעה על הריבית, הדולר נחלש במסחר היום בכ-0.6% - ועומד על 3.33 שקל. כזכור, רק לפני שבוע שערו היה 3.41 שקל. שער האירו גם כן בירידה, אך מתונה יותר (0.26%), ועומד על 3.53 שקל.
