בצל משבר החשמל והשרב שפקד אותנו בשישי האחרון ולרגל יום איכות הסביבה שמתקיים היום (שני), דיברנו ב"כסף חדש", הפודקאסט הכלכלי של ynet, עם מנכ"ל עמותת צלול, מור גלבוע, שהסביר על חוסר המוכנות של ישראל לתנאי מזג האוויר שנהיים קיצוניים יותר ויותר והכישלון בהצבה ועמידה ביעדים של מעבר לאנרגיות מתחדשות, שיכולות להגביר את תפוקת החשמל בסופו של דבר ולמנוע את משברי החשמל הבאים. לריאיון המלא האזינו לפודקאסט הכלכלי היומי של ynet, "כסף חדש", בנגן שבראש הכתבה, או חפשו אותנו באפליקציות הפודקאסטים.
"אנחנו מדברים הרבה מאוד שנים על הפוטנציאל העצום שיש למדינת ישראל בקידום אנרגיות מתחדשות ועל כמה אנחנו רחוקים בעצם מהפוטנציאל הזה", הסביר גלבוע. "אחוז האנרגיות המתחדשות שלנו מכל האנרגיה עומד על 8% בלבד, כשיש מדינות כמו נורווגיה, ברזיל, ניו זילנד, שוודיה ואחרות שנושקות או עוברות על ה-50%, וזה בזמן שאנחנו מעצמת שמש ובמקום לנצל זאת, כל ה'קלין טק' שלנו מדשדש מאחור במקום להוביל בתחום. את מה שראינו ביום שישי האחרון אנחנו צפויים לראות הרבה יותר בשנים הקרובות, במיוחד באזור שלנו שהוא רגיש להתחממות הגלובלית ולמשבר האקלים.
1 צפייה בגלריה
"יש פה 300 ימי שמש בשנה, אפשר להוביל כאן מעצמה של אנרגיה סולארית ולספק חשמל נקי, זול וזמין לאוכלוסייה כאן, שרק הולכת וגדלה"
(צילום: דובר צה"ל)
"יחסית למדינות אחרות ישראל מקום שני מהסוף בשיעור האנרגיות המתחדשות מתמהיל האנרגיה. דוח של ה-OECD שפורסם בשבוע שעבר נותן לישראל ציון נכשל על המדיניות הסביבתית. יש מדינות שעושות התקדמות מטורפת בנושא הזה וישראל עדיין מדשדשת מאחור, ובסופו של דבר מי שנפגע זה הציבור, משני כיוונים - פעם אחת בגלל שבימים חמים כאלה הוא לא יכול לקבל את מלוא אספקת החשמל, ופעם שנייה בגלל התלות המתמכת באנרגיה של דלקים מזהמים כמו פחם ונפט, וגם מה שנקרא גז טבעי פולט גזי חממה. בישראל מתים בכל שנה למעלה מ-2,000 אנשים מזיהום אוויר שנגרם כתוצאה משימוש בדלקים פוסיליים. זאת אומרת, אנחנו נפגעים באיכות החיים שלנו, בבריאות שלנו, בכיס שלנו, וכל זה בזמן שאנחנו חיים במדינה שיש לה פוטנציאל עצום בתחום - יש פה 300 ימי שמש בשנה, אפשר להוביל כאן מעצמה של אנרגיה סולארית על גגות בלי לפגוע בשטחים פתוחים ולספק חשמל נקי, זול וזמין לאוכלוסייה כאן, שרק הולכת וגדלה כמובן".
"לצערנו", המשיך גלבוע, "המציאות היא שישראל מעודדת כמה שיותר קידוחי גז ונפט בים, שבעצם מדובר פה בדלים פוסיליים, בדלים שבעצם גם מחריפים את משבר האקלים כאשר הם פולטים גזי חממה וגם מסכנים מאוד את הים שלנו, שגם הוא אחראי על 75% מהמים שאנחנו שותים, המים המותפלים, בלי מספיק הגנות נדרשות מפני אסונות נפט.
"למדינת ישראל אין שום חזון לאיך אנחנו עושים 'פייד אאוט' מהעידן של הדלקים הפוסיליים, באיזה שלב, מתי אנחנו מנמיכים את התלות שלנו בדלקים פוסיליים ומגבירים את האנרגיות המתחדשות. אנחנו רואים כל הזמן את היכולות של חשמל סולארי, אנרגיה מתחדשת, נקיה, לא מזהמת, לספק הרבה יותר אנרגיה, יותר ויותר אנרגיה שתוכל לפתור פה משברים בעתיד. אבל בשביל זה צריך פה חזון, צריך מדיניות, בשביל זה צריך חוק אקלים.
"חוק אקלים שממשלת ישראל אמורה הייתה להעביר לפני מספר שבועות, חוק אקלים שנמצא בהסכמים הקואליציונים, כולל יעד של 50% אנרגיות מתחדשות עד שנת 2030 וכלכלה מאופסת פחמן עד שנת 2050. זה יעדים שמדינת ישראל בשום פנים ואופן לא מוכנה לקחת על עצמה כי מדובר פה בהשקעות, מדובר פה במאמצים שהמדינה צריכה לעשות כדי לקדם את אותן אנרגיות מתחדשות, ואנחנו תמיד אומרים שאם היינו מתייחסים למשבר האקלים ולכמה שאנחנו פגיעים באיזור הזה ממשבר האקלים כמו שישראל התייחסה למשבר הקורונה עם כל המשאבים שהיא השקיעה בדבר הזה, אז היינו יכולים לקדם את הדברים בצורה הרבה יותר מהירה. לצערנו יש פה גרירת רגליים של הרבה ממשלות ישראל, וגם כמובן של הממשלה הנוכחית".
מי יעצור את היחלשות השקל?
אורי גרינפלד, האסטרטג הראשי של פסגות בית השקעות, הסביר לנו על מגמת היחלשות השקל בשבועות ובחודשים האחרונים מסביבת שער דולר של 3.3 שקלים לשער של 3.7 ומעלה. מעבר להשפעה על המחירים לצרכנים והסיבות למגמה שנובעות באופן די מובהק מחוסר היציבות בישראל בצל המהפכה המשפטית, גרינפלד הסביר ב"כסף חדש" מדוע בנק ישראל לא מתערב בשוק המט"ח ומוכר דולרים כדי לחזק מעט את המטבע המקומי.
לדבריו, "ישראל היא מדינה מערבית ומתקדמת וכמו כמעט כל המדינות המערביות והמתקדמות, שער החליפין בה הוא חופשי ולא נשלט על ידי הממשלה או הבנק המרכזי. הניסיון מראה שמדינות שניסו לנהל את שוק המט"ח שלהן נאלצו בסופו של דבר להתמודד עם תוצאות חמורות יותר. אם ננסה להשפיע על שער החליפין אז או שהאינפלציה עלולה לצאת משליטה או שהריבית במשק לא תהיה ברמה שבנק ישראל מעוניין שהיא תהיה בה".
על ההבדל בין ההתערבות של בנק ישראל בתקופת הקורונה, כאשר בנק ישראל רכש סכומים גדולים של דולרים כדי להתמודד דווקא עם ההתחזקות של השקל, הסביר גרינפלד כי "במצב שהיה בתקופת הקורונה בנק ישראל נדרש להדפיס שקלים ולקנות דולרים. ברכישת דולרים אין שום מגבלה שכן הבנק יכול לייצר כמה שקלים שהוא רק רוצה. מצד שני, כאשר רוצים לחזק את המטבע המקומי צריך למכור דולרים אבל הכמות של אלו מוגבלת בהתאם לרזרבות המט"ח של הבנק. תהליך כזה הוא מסוכן בהרבה שכן אם רזרבות המט"ח ידללו, הלחץ לפיחות של השקל יתחזק ואז בנק ישראל יאלץ להמשיך לפעול כנגד המגמה כדי לעצור את התהליך וחוזר חלילה. בנוסף, האינפלציה באותה תקופה הייתה נמוכה ולכן היה פחות חשש שהיא תצא משליטה לעומת המצב היום".
לסיכום הסביר כי "רזרבות המט"ח של בנק ישראל אמנם גדולות, הרבה יותר ממה שמשק בגודל של ישראל צריך, אבל הן נועדו לשעת חירום. על אף שנושא שער החליפין תופס את כל הכותרות, אם נחזור לפרופורציות נראה שבסך הכל נרשם מהשפל בינואר פיחות של 11.6%. זה לא מעט אבל זה לא פיחות שמלמד על משבר. גם אם בבנק ישראל יתעלמו משני הסעיפים הראשונים מעלה, הם יבחרו כנראה להתערב בשוק המט"ח רק אם הפיחות יהיה חד הרבה יותר ויקשה על הפעילות השוטפת של המשק". רוצים לדעת עוד? האזינו לריאיון המלא בסימניה בנגן שבפתח הכתבה.
למה כל כך מסובך למלא את הדוח השנתי למס הכנסה? צחי שדה ודן רבן ב"כסף חדש", הפודקאסט הכלכלי של ynet
הלקוחות לא קונים - והרשתות מורידות מחירים
כתבתנו נווית זומר סיפרה לנו ב"כסף חדש" על הימשכות ההאטה בענף האופנה: מנתוני חברת ריס שסוקרת מכירות ברשתות אופנה ובעיקר בקניונים ומרכזים מסחריים עולה כי בחודש מאי נרשמה ירידה של 1.5% במכירות מול החודש המקביל ב-2022. תמנון החלה במכירות סוף עונה למרות שקולקציית הקיץ הגיעה לחנויות לפני רגע. קסטרו ופוקס עדיין לא הכריזו, אבל מוכרות מוצרים בהנחות משמעותיות. "ענף האופנה מושפע מהכסף הפנוי שיש לאנשים וגם ממצב הרוח הכללי של הציבור. גם רשתות שלא יצאו באופן רשמי במבצעים מורידות מחירים או יורידו בעתיד הקרוב ככל הנראה". הריאיון המלא עם נווית בנגן שבפתח הכתבה.
אם פספסתם: אתמול דיברנו על ההצעה להפחית את שיעור המע"מ על מזון מ-17% ל-8% עם עו"ד אילת יצחקי, שותפת מיסים עקיפים ב-BDO, שטענה בריאיון ל"כסף חדש" כי "הניסיון מלמד שאין סיבה לצפות לגלגול עיקר ההטבה לכיסי הצרכנים. זה אף עשוי להגדיל את רווחי החברות, הרי בסופו של דבר המע"מ חל על הקמעונאים שמוכרים מוצר לצרכן, הוא לא סבסוד ישיר והוא לא מגיע ישירות לצרכן. למעשה, אנחנו תלויים בשרשרת שאכן תביא לידי ביטוי בתמחור המוצרים את מלוא הפחתת שיעור המע"מ, מה שכמובן מציף קשיים וספקות עד כמה זה באמת יקל על יוקר המחיה. רוצים לדעת עוד? האזינו לפרק שעלה אתמול >>
