מה עושים עם המינוס, כמה משלמים על הדירה, איפה הייתה החופשה האחרונה ועל איזו הוצאה מצטערים במיוחד? אנשים מרחבי הארץ מספרים בגילוי לב על החיים עצמם, לפני ובצל המלחמה. והפעם: משפחת אשטמקר, קיבוץ מרום גולן.
>> לסיפורים החשובים והמעניינים בכלכלה ובצרכנות - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
בצילום: ארז (45), ליטל (44), אבישג (12), ארבל (10), יפתח ואחינועם (5).
הבית? בית קרקע לבני משק בהרחבה בקיבוץ. ארז: ״זה היה בית של 60 מטר שקנינו במחיר של 150 אלף שקל. אחרי שגידלנו בו 2 ילדים שיפצנו והרחבנו אותו ל-138 מטר״.
קיבוץ? ארז: ״ההורים שלי באו מהודו לירוחם בשנות ה-60. אח של אמא שלי הגיע לקיבוץ במסגרת חברת הנוער, וכשההורים שלי באו לבקר אותו הם היו המומים מהמקום והחליטו לעזוב הכל ולעבור לקיבוץ. אני נולדתי בקיבוץ וכל הילדות, כשהיינו נוסעים לבקר את המשפחה שנשארה בירוחם, אי-אפשר היה להתעלם מההבדל. אני קיבוצניק והם אחרת לגמרי. היה קשה להבין את זה בתור ילד״.
מרום גולן? ארז: ״ליטל היא חברת הקיבוץ האמיתית. אני הרבה פחות מעורב. היא במקור בכלל מחצור הגלילית והכרנו בצבא ומאז אנחנו יחד. אנחנו קודם כל חברים והכל עושים יחד. לגדל את הילדים כאן זה גן עדן. זה הקיבוץ הראשון ברמת הגולן, יש לנו הכל פה. סופר גדול, מרפאה, בריכה שפתוחה כל השנה״. ליטל: ״אומרים לי ׳משעמם פה ואין בתי קפה׳, אבל ככל שאני רחוקה מהעיר יותר טוב לי. לא מחליפה את המקום הזה בעד שום הון בעולם״. ארז: ״הילדים מסתובבים בטבע. חלום. הילדים נולדו אחרי טיפולים ואנחנו כל הזמן איתם״.
משפחה? ארז: ״רצינו שישה ילדים, אבל אחרי כל הקושי ואין-סוף של אכזבות גם ארבע זה מעולה. הילדים מבחינתנו זה כל העולם. אנחנו מטיילים בארץ המון כמשפחה. בשבת לא יושבים בבית״. אבישג: ״יש ריינג'ר שיוצאים איתו לשטח. בשבת האחרונה הלכנו ברגל לבריכת המשושים והתרחצנו במפל״. ארז: ״בחורף אנחנו יורדים לפחות פעם בחודש לערבה. שמים את הריינג'ר והציוד על עגלה ויורדים עם הרכב לטיול נודד. ישנים או בחוץ או בחאנים. הקטנים איתנו, הולכים ברגל. אני מאמין שצריכים ללמוד מגיל צעיר. אני וליטל בחיים לא היינו בחופש בלי הילדים. מה שאנחנו חווים, אני רוצה שגם הם יחוו. הם גם מגיעים איתי להאכיל את העגלים״.
עגלים? ארז: ״אני בוקר. מגדל פרות. זה הענף הראשון של הקיבוץ. כשעלו על הקרקע אספו פרות סוריות שהסתובבו פה, שטחים לא היה חסר, והתחילו לגדל מרעה לבשר. היום יש לנו 30 אלף דונם שטח מרעה, זה שטח עצום שמחולק לחלקות, ויש לנו כמעט 1,200 פרות, העדר הכי גדול בארץ, והן כל השנה בחוץ ומסתובבות חופשי. התפקיד שלנו לטפל בהן. אנחנו על סוסים, דואגים לשמור עליהן, עוזרים בהמלטות, מתמודדים עם כל הטורפים שמנסים לצוד עגלים. כל בוקר אני קם, עולה על הסוס ויוצא לשטח. כמו בסרטים״.
איך נהיים בוקרים? ארז: ״למדתי בביה״ס קיבוצי ויש יום בשבוע שבו הולכים לעבוד. אני נמשכתי לבקר מאז שהייתי ילד והייתי הולך לעבוד עם הבוקרים. זה היה המפלט שלי. אני אוהב סוסים ואוהב לרכוב בשטח שכל יום משתנה ולהיות מוקף בטבע אין-סופי. אני אוהב את האדמה, אני אוהב את הבוץ בחורף, אני קם כל בוקר עם חיוך״.
עם מה מתמודדים? ארז: ״טורפים. זאבים באים בלהקות לטרוף עגלים. מתמודדים מולם, בעיקר עם כלבי אקבש, זה גזע טורקי, והם נמצאים בשטח כל השנה. בסוף, עדרי הבשר, כמו כל החקלאות, במצב לא טוב. 90 אחוז מהבשר זה בשר מיובא, והגידול המקומי הוא 8 אחוז מהתצרוכת, אבל חייבים לשמור עליו. אי-אפשר להסתמך רק על מדינות אחרות כי אנחנו רואים מה יכול לקרות. פעם היו מגיעים סוחרים, נותנים מקדמה וכשהפרות היו ממליטות היינו מעבירים את העגלים. מאז שנפתח הייבוא יש אופציות אין-סופיות והם הפסיקו לבוא. אנחנו בקושי שורדים, אבל המחיר אצל עקרת הבית לא השתנה. מישהו באמצע גוזר קופון. אז התאגדנו דרך מרעה גולן, שזו אגודה של משקים שמגדלים בקר ללא אנטיביוטיקה או הורמונים, כדי לתפוס את כל השרשרת ולהגיע עד האנשים הביתה. אני יודע לספק את הבשר הטבעי הכי טוב שיש, זה קצת יותר יקר, אבל אני מקווה שאנשים יעריכו וירצו את זה״.
ליטל? ״אני מנהלת מזון ומשקאות של כפר הנופש בקיבוץ. תחתיי יש את חדר האוכל ומסעדת הבוקרים. אנחנו מספקים אוכל לחברים, בתי ספר, עסקים וגם לאורחים מחוץ לקיבוץ. עד המלחמה היה לנו גם את בית קפה קופי ענן, אבל זה הפך לשטח צבאי אז סגרנו אותו. אנחנו עובדים עכשיו על בנייה של מלון ספא חדש ביער מחוץ לקיבוץ״.
מצב כלכלי? ליטל: ״יש לנו 4 ילדים, רק על החינוך משלמים 7,000 שקל. החיים פה יקרים בדיוק כמו במרכז. זה נכון שאין פה את הפיתויים שיש בעיר, אבל הכסף הולך״. ארז: ״שנינו עובדים קשה והמינוס מטריד אותנו כמו את כולם, אבל אני חי כאילו כל יום זה היום האחרון, אז צריך ליהנות עכשיו. עשירים גדולים לא נהיה״.
טיול? ארז: ״לפני הילדים טיילנו בהודו 3 פעמים על אופנוע. אנחנו חוסכים עכשיו לגיל 50 לקנות אופנוע שטח גדול ולצאת לטיול״.
בילוי? ליטל: ״אני עושה מדי פעם בופה לשנינו עם ערק וגבינות - זה הרגע הזוגי שלנו״
רוצים להשתתף במדור? כתבו ל: Assi-h@yedioth.co.il
